ביצת ההפתעה של הנמייה התרבותית

העברה ישירה של מסורות התנהגותיות בקרב נמיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

נמיות מפוספסות
נמיות מפוספסות. צילום: John Iglar, CC-BY-SA.

זה שנים ידוע כי תרבות – העברה של מסורות נלמדות מדור לדור ובין פרטים מאותו דור – אינה ייחודית לאדם. מחקרי שדה על פרימטים ולווייתנאים הראו כי לאוכלוסיות שונות יש רפרטואר שונה של התנהגויות, וניסויים בשבי הראו העברה של התנהגויות נלמדות בין פרטים. אחת הדוגמאות הנודעות ביותר היא מסורת נלמדת ומועברת של שטיפת בטטות במי ים על-ידי קופי מקוק יפני ("קופי שלג"). עם זאת, עדויות ישירות להעברת מסורות באוכלוסיות-בר עדיין נדירות.

והנה, מחקר שפורסם במגזין Current Biology מוסיף מידע חשוב בנושא. להמשיך לקרוא ביצת ההפתעה של הנמייה התרבותית

להכניס עוד צבע לחיים

ריפוי גֶני אִפשר לקופים בוגרים, שהם עיוורי צבעים מלידתם, ראייה המבוססת על שלושה צבעים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הקוף דלטון כפי שרואה אותו מישהו עם עיוורון צבעים לאדום-ירוק (שמאל) וכפי שרואה אותו מי שהראייה שלו "נורמלית" - מבוססת על שלושה צבעים (ימין).
הקוף דלטון כפי שרואה אותו מישהו עם עיוורון צבעים לאדום-ירוק (שמאל) וכפי שרואה אותו מי שהראייה שלו "נורמלית" – מבוססת על שלושה צבעים (ימין) . צילום: Neitz Laboratory.

עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם – כאחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בתסמין זה. חוסר היכולת להבדיל בין אדום לירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר, והוא נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה – החלבונים האחראים לקליטת אור בתחום אורכי גל מסוים. חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר גן תקין המקודד יצירת צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שחסרים גן זה באופן טבעי. התאים בעיניהם של הקופים ביטאו את הגן – ומה שמפתיע יותר, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.
להמשיך לקרוא להכניס עוד צבע לחיים

סרטן קטן, זרעון ענק

זרעונים עתיקים וארוכים במיוחד התגלו במאובני סרטנים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שתי צדפוניות חיות בנות ימינו
צדפוניות הן סרטנים קטנים הנתונים בשריון בעל שתי קשוות וחיים בימים או במים מתוקים. צילום: Renate Matzke-Karasz

זרעונים ענקיים התפתחו בכמה קבוצות של בעלי חיים. במינים מסוימים של זבובי דרוזופילה (Drosophila, זבוב התסיסה), למשל, אפשר למצוא זרעוני ענק, כשהזרעונים הגדולים ביותר שייכים לזכרים מהמין D. bifurca. הזרעונים של זכרים אלה מגיעים לאורך של 58 מ"מ, פי 20 מאורכו של הזכר (!) ופי 1,100 מאורכו של זרעון אנושי. זרעונים אלו ארוזים בגוף הזכר, הקטן מהם, להמשיך לקרוא סרטן קטן, זרעון ענק

לך אל הנמלה עכביש

עכביש קפצן מתגונן מפני עכביש טורף – על ידי מגורים בסמוך לנמלה טורפת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עכביש יורקן מתכונן לאכילת עכביש פינטלה
יורקן מתכונן לאכילת פינטלה. צילום: courtesy of Ximena Nelson & Robert Jackson.

אין מה לקנא בעכביש הקפצן פינטלה פיאטנסיס (Phintella piatensis). כרוב העכבישים ממשפחת הקופצניים גם פינטלה הוא עכביש קטן וחמוד למראה, שאינו טווה רשתות אלא מתגורר בקן עשוי קוּרים הדומה לגולם של פרפר. אך לפינטלה יש בעיה המיוחדת לו: הוא נאלץ להתמודד עם שני מיני טורפים עיקריים, כל אחד מהם נראה מאיים ומסוכן יותר מהאחר.
להמשיך לקרוא לך אל הנמלה עכביש

ולמד זאב מכלב (וכלב מאדם)

בתהליך הביות פיתחו הכלבים יכולת לתקשר עם בני האדם אבל איבדו את היכולת ללמוד זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלב פותח קופסה
כלב פותח קופסה. צילום מתוך: PLOS ONE 9, e86559 (2014).

עד כמה שקשה להאמין לכך כאשר מסתכלים על יצורים כמו הפקינז או הבולדוג האמריקאי, מוצאם של כל הכלבים הוא מהזאב. בזמן הקצר יחסית שעבר מאז ביותם – כמה אלפי שנים בלבד – רבות מהתכונות שלהם השתנו באופן ניכר. אמנם כמה מהגזעים שמרו על הפרופורציות ומבנה הגוף של הזאב והם דומים לו יותר מהאחרים, אך עדיין בין שני המינים קיימים הבדלים רבים, ולכן לא קשה להבדיל בין חברו הטוב של האדם לבין קרוביו הפראיים.

הביות שינה לא רק את מבנה הגוף של הכלבים, אלא גם את צורת ההתנהגות שלהם. מחקרים הראו שכלבים קשובים יותר לבני אדם מזאבים, גם אם הזאבים גדלו בחברת בני אדם. כלבים, למשל, מגיבים לסימנים כמו הצבעה באצבע לעבר מקום מסוים, בעוד שזאבים נוהגים להתעלם מכך. אך האם הביות, שחיזק את התקשורת בין הכלבים לאדם, פגע ביכולתם לתקשר בינם לבין עצמם?
להמשיך לקרוא ולמד זאב מכלב (וכלב מאדם)

עושים גלים

מכרסמים בשם נבחניות קופצים ומשמיעים קולות כדי לדעת כמה מבני מינם נמצאים בסביבתם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ההתנהגות המוזרה הזו נראית כאילו נוצרה בידי כוריאוגרף כדי ליצור סרטון יוטיוב ויראלי במיוחד: מכרסם קטן וחמוד למראה מתרומם לפתע על רגליו האחוריות, מניף את רגליו הקדמיות באוויר ומשחרר צווחה קצרה בקול גבוה. לפעמים, להגברת האפקט הקומי, הוא מאבד שיווי משקל ונופל על גבו. לעתים קרובות כמה מהם חוזרים על הפעולה אחד אחרי השני, בקצב מהיר:


להמשיך לקרוא עושים גלים

נרתיקים של זכרים ונקבות עם פינים

ג'וזף, אחד הילדים בקומדיה "שוטר בגן הילדים", מצהיר כי "לבנים יש פין, לבנות יש נרתיק" – מידע אליו הוא נחשף בזכות אביו הגינקולוג. ואכן ג'וזף צודק. לחלק מבעלי החיים המתרבים בהפריה פנימית – כלומר שתאי הזרע והביצית שלהם נפגשים ומתלכדים בתוך גופה של הנקבה – יש פין. ועד היום אם פגשת פין יכולת להכריז בוודאות כי מולך עומד זכר, אך לא עוד. בחרקים מהסוג Neotrogla מיקום איברי המין התהפך: הנקבות הן אלו שיש להן פין בעוד שלזכרים יש מעין נרתיק.

חרקים מהסוג Neotrogla מזדווגים
חרקים מהסוג Neotrogla מזדווגים. הנקבה למעלה. צילום: courtesy of Kazunori Yoshizawa.

להמשיך לקרוא נרתיקים של זכרים ונקבות עם פינים

וזהו סוף השיגדון

שִחזור גן קדום עשוי לעזור בריפוי מחלה "מודרנית"

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שיגדון, קריקטורה משנת 1799
שיגדון, קריקטורה משנת 1799. איור: James Gillray. מקור: Zeno.org.

שיגדון (גָאוּט, פּוֹדַגרה או צינית) הוא מחלה הידועה, שלא בצדק, כ"מחלת המלכים". המחלה קשורה להפרעה בחילוף החומרים, שגורמת לעודף חומצת שתן בדם (חומצה אוּרית). בדרך כלל חומצת השתן מופרשת על ידי הכליות בשתן, אך כשהכמות שלה גדולה מדי היא שוקעת כגבישים במפרקים בגוף. הגבישים מצטברים וגורמים לנפיחות, לאדמומיות ולכאבים קשים כל כך עד שהושוו לחבלי לידה.
להמשיך לקרוא וזהו סוף השיגדון

מחיקה לצורך יצירה

הבסיס לכמה מהתכונות שעושות אותנו למה שהיננו עשוי להיות לא יצירה של גנים חדשים, אלא דווקא מחיקה של חלק מהמידע הגנטי

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

Embed from Getty Images

מה עושה את בני האדם למה שהם? ברור שאנו שונים מבחינות רבות מבעלי חיים אחרים: לא רק בהתנהגותנו – שפתנו והתרבות שלנו – אלא גם באנטומיה, במוחנו הגדול, בעורנו נטול השיער ועוד ועוד. עם זאת, מבנה הגוף הבסיסי שלנו, מארבע הגפיים ועד ללבלב, נושא עדויות רבות למוצאנו. עובדה זאת מתבטאת גם ב-DNA. אנו חולקים עם בעלי חיים רבים – בעיקר עם יונקים, ויותר מכולם עם שימפנזים – חלק גדול מהמידע הגנטי שלנו. אך החלקים המעניינים הם כמובן אלו המיוחדים לנו: הם אלו שאחראים לתכונות ההופכות אותנו לבני אדם.

להמשיך לקרוא מחיקה לצורך יצירה

היהפוך סוס את עורו?

שינוי גנטי שמקורו בנגיף העניק לסוסים מסוימים, כגון סוסי אפלוסה, דוגמת פרווה מנוקדת

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רפליקה של ציור סוסים ממערת פש-מרל.
רפליקה של ציור ממערת פש-מרל. צילום: HTO.

על קירות מערת פש-מרל (Pech-Merle) בצרפת מצוירים סוסים בּרוּדים (בעלי כתמים מנוקדים). דגם הנקודות על פרוות הסוסים דומה להפליא לדגם של סוסים בני ימינו, אף שגיל הציורים הוא כ-25 אלף שנים. בגזעי סוסים בעלי דוגמת פרווה מנוקדת שכזו, כדוגמת הגזע הברוֹד המפורסם ביותר בן ימינו – האפלוסה (Appaloosa), מופיעים באזור העכוז כתמים לבנים סימטריים עם נקודות צבע. כמו כן, לעתים הצבע הלבן מכסה כמעט את כל גופו של הסוס, פרט לכמה נקודות בצבע חום או שחור. נוסף על כך, אפשר למצוא בקרב הגזעים הברודים סוסים שהכתמים הלבנים שעל גופם חסרי נקודות. סוסים חלקים אלה לוקים תמיד בעיוורון לילה מולד – הם רואים היטב ביום אך בקושי מסוגלים לראות בעוצמת אור נמוכה.
להמשיך לקרוא היהפוך סוס את עורו?