חולדת הרעמה מושחת רעל על הפרווה וכך מתגוננת מפני טורפים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
זוג חולדות רעמה. צילום: Stephanie Higgins
ביערות מזרח אפריקה אפשר לפגוש מכרסם גדול, בלתי מרשים ממבט ראשון, אך בעל כמה מאפיינים מוזרים למדי. זו חולדת הרעמה (Lophiomys imhausi), שפרוותה ארוכה ואפורה וכאשר מאיים עליה טורף שערותיה מסתמרות וחושפות פסים שחורים ולבנים על צדיה. החולדה מגדילה לעשות ומושכת תשומת לב לפסים בכך שהיא מפנה את צידה לכיוון הטורף ומטה לאחור את ראשה בתנוחה שנראית כמעט כאילו היא מתגרה בו לנשוך אותה. להמשיך לקרוא משיחת רעל
בסרטון שפרסמה מרב מיכאלי בטיקטוק היא טענה: "כי ככה זה, לבנות יותר קר מאשר לבנים במזגן". היא צודקת. כשהטמפרטורה זהה לרוב לנשים קר יותר מלגברים, והן סובלות יותר.
יש כמה גורמים שיכולים להיות אחראים לכך. לנשים, בממוצע, מסת שריר נמוכה יותר מלגברים, ושרירים מייצרים חום טוב יותר משומן. גם להורמון המין העיקרי בנשים, אסטרוגן, יש חלק בדבר. ההורמון מפחית את זרימת הדם לפריפריה, לידיים ולרגליים, וכך מגביר את השפעת הקור. מחקר מ-1998 מצא שהטמפרטורה הפנימית של נשים גבוהה קצת יותר משל גברים, אך הידיים שלהן קרות בהרבה – בכ-3°C פחות משל גברים. להמשיך לקרוא מיזוג אוויר הוא סקסיסטי
חשופיות ים מסוימות עורפות לעצמן את הראש ומצמיחות גוף חדש, בריא, ונטול טפילים
נעם לויתן
הראש והגוף של Elysia marginata, יום אחרי שניתקה את ראשה. צילום: Sayaka Mitoh
אתם רוצים לפעמים להתנתק מהכל ולהשאיר את הצרות מאחור? שני מינים של חשופיות ים עַלְעַלִּיּוֹת עושים זאת – באופן מילולי. במקרה הצורך, חשופיות אלו יכולות לנתק את ראשן מגופן: הראש ממשיך להסתובב ולאכול אצות כאילו כלום לא קרה, בזמן שצומח ממנו גוף חדש עם לב וכל האיברים הפנימיים האחרים.
את היכולת של חשופיות הים לחקות את מארי אנטואנט במהפכה הצרפתית (ובהצלחה גדולה יותר ממנה), גילתה במקרה סאיאקה מיטו (Mitoh), דוקטורנטית מאוניברסיטת הנשים בנארה ביפן. לפני קצת יותר משנתיים, כשבחנה חשופיות ים הגדלות במעבדה, הבחינה החוקרת במחזה מוזר – ראש מטייל. "חשבנו שהוא ימות במהרה ללא לב ואיברים חיוניים אחרים," אמרה מיטו בהודעה לעיתונות. "אבל הופתענו פעם נוספת כשגילינו שהוא הצמיח מחדש את כל הגוף." מיטו וראש המעבדה שלה מתארים במאמר בכתב העת Current Biology את ניסיונם להבין מה גורם לחשופיות לאבד את ראשן ולגדל גוף חדש. להמשיך לקרוא לאבד את הראש כדי להבריא
הזכר והנקבה של דגי חכאי מסוימים יכולים להתמזג לגוף אחד. הם מסוגלים לעשות זאת בלי דחייה מאחר שאיבדו חלק חיוני ממערכת החיסון
נעם לויתן
נקבת חכאי מהמין Melanocetus johnsonii וזכר הצמוד זמנית לגחונה. צילום: Edith A. Widder
על מה אתם מוכנים לוותר בשביל סקס?
בכמה מינים ביולוגיים של דגי חכאי השוכנים במעמקי הים (Ceratioidei), הזכר קטן בהרבה מהנקבה. הוא לא מסוגל להגיע לבגרות מינית בלי למצוא בת זוג. הוא אפילו לא יכול לאכול עצמאית: הוא חייב למצוא נקבה, או למות. להמשיך לקרוא דגי החכאי הקריבו את מערכת החיסון – כדי להתרבות
חוקרים מאוסטרליה העניקו שמות ל-165 מיני חיות וצמחים, ביניהם חמישה זבובים טורפים המזכירים דמויות מהיקום של מארוול
נעם לויתן
דדפּוּל (מימין) ו-Humorolethalis sergius או זבובפּוּל. צילום: נעם לויתן, CSIRO
ככל הנראה לא תופתעו מאוד לגלות שיש לא מעט מדענים גיקים. אחת ההזדמנויות שלהם לבטא את גיקיותם מגיעה כאשר הם זוכים להעניק שם מדעי למין ביולוגי חדש. מדעני סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה (CSIRO) קבעו השנה את השמות של 165 מינים חדשים של חרקים, צמחים, דגים, ציפורים ואקרית אחת. האנטומולוגים (חוקרי החרקים) בחבורה ניצלו את ההזדמנות וקראו לארבעה מינים חדשים של זבובים טורפים ממשפחת הטַרְפָנִיִּים (Asilidae) על שם דמויות של מארוול: דדפול, ת'ור, לוקי והאלמנה השחורה. זבוב טורף נוסף קרוי על שם האיש שברא את היקום של מארוול והמציא את השמות של דמויות רבות בו – סטן לי. להמשיך לקרוא דדפול, לוקי וסטן לי מעופפים בשמי אוסטרליה
טיגריסית מלאית בגן החיות ברונקס נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש. היא החיה המאובחנת החמישית שנדבקה בנגיף מבני אדם – קדמו לה שני כלבים ושני חתולים. עם זאת, נראה שבני אדם לא יכולים להידבק מחיות המחמד שלהם
ביום ראשון, 5 באפריל 2020, הודיע גן החיות ברונקס בניו יורק כי נדיה (Nadia), נקבת טיגריס מלאית בת ארבע החיה שם, נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2. הטיגריסית היא החיה החמישית בעולם, וחיית הבר הראשונה, שידוע שנדבקה בנגיף מבן אדם. החיות האחרות הן שני כלבים וחתול מהונג קונג, ואולי גם חתול מבלגיה.
אם כך, נראה שבמקרים נדירים הנגיף האחראי למגפת COVID-19 העולמית לא מסתפק בהדבקת בני אדם ומצליח להדביק גם בעלי חיים אחרים. אך יש מה לעשות כדי להגן על החיות מפנינו: בעלי חיות מחמד יכולים לנקוט באמצעי זהירות ולהקטין עוד יותר את הסיכון האפסי להדביק בטעות את בנות משפחתם הקטנות. להמשיך לקרוא כלבים, חתולים וחיות אחרות בימי קורונה
גמל שלמה מהמין החדש Vespamantoida wherleyi. צילום: Gavin Svenson, Cleveland Museum of Natural History
ה"צרעה" בתמונה היא בכלל מין חדש למדע של גמל שלמה, שהוא אחד מהדברים המגניבים יותר שראיתי השנה. מין גמל שלמה המתחזה הזה התגלה לראשונה בשנת 2013 סמוך לנהר האמזונס בצפון פרו.
התחזות לנמלים, ולעיתים נדירות מאוד לצרעות ולדבורים, היא תופעה המוכרת בנימפות, השלב הצעיר, של גמלי שלמה מסוימים. לעומת זאת, גמלי שלמה בוגרים, כמו זה שבתמונה, שמחקים צרעות אינם ידועים. עד עתה רק מין אחד של גמלי שלמה (Nemotha metallica) נחשד כמתחזה לצרעות, בגלל שצבעיו הם שחור וצהוב.
מין גמל שלמה שהתגלה הוא היחיד בעל צבעי כתום ואדום בולטים ומבריקים, בשילוב צבע שחור. מבנה גופו גם כן מזכיר צרעות, וכך אף התנהגותו: הוא מתקדם בפרצי תנועה קצרים ומניע את מחושיו ואת בטנו בדומה לצרעות ממשפחת הצרעכבישיתיים או הצרעתניים.
החוקרים שגילו את גמל שלמה זה קבעו שהוא שייך לסוג חדש של גמלי שלמה, Vespamantoida – מהמילה Vespa, צרעה בלטינית, ומשם המשפחה אליה הוא שייך Mantoididae. הם העניקו לו את השם Vespamantoida wherleyi, לכבודו של ריק וורליי (Wherley), מתנדב ותיק במוזיאון הטבע של קליבלנד.
ככל הנראה גמל שלמה הזה מתחזה לצרעות כדי להטעות טורפים ולגרום להם לחשוב שהוא ארסי כמו צרעה. חקיינות כזו, שבה חיה לא ארסית או רעילה מתחזה לכזו כאמצעי הגנה, קרויה חקיינות בייטסית (חקיינות בייטסיאנית, Batesian mimicry), על שם חוקר הטבע האנגלי הנרי וולטר בייטס (Bates).
>> הגמל שלמה שהתגלה הוא המין היחיד בעל צבעי כתום ואדום בולטים ומבריקים, בשילוב צבע שחור. מבנה גופו גם כן מזכיר צרעות, וכך אף התנהגותו: הוא מתקדם בפרצי תנועה קצרים ומניע את מחושיו ואת בטנו בדומה לצרעות ממשפחת הצרעכבישיתיים או הצרעתניים >>
ביום חמישי הוענק פרס איג נובל לשנת 2019. בתחום הפיזיקה זכתה בפרס ההיתולי קבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים – יונקי כיס אוסטרליים – מפרישים גללים בצורת קוביות, כלומר איך וומבטים מחרבנים קוביות. לרגל הזכייה העתקתי לכאן גרסה מעודכנת קלות של פוסט שפרסמתי בפייסבוק לפני יותר משנה:
הוומבט, יונק כיס חמוד וחיה מפורסמת באות ו"ו, מעביר את ימיו במאורה, בעיקר בשינה. בלילות ובשעות הדמדומים הוא יוצא לחפש אוכל, צמחים שונים, ולפזר בשטח בין 80 ל-100 גללים יבשים. כחיה שמבלה את רוב זמנה בחשיכה ראייתו של הוומבט גרועה וגם חוש השמיעה שלו, אך הוא מפצה על כך בחוש ריח מפותח במיוחד. הריח משמש אותו גם לתקשורת, או יותר נכון גלליו ה… ריחניים.