אוסטרליה – איך נפלו ענקים

מה הכחיד את ענקי אוסטרליה שהקדימו את הקנגורו, את הוומבט ואת האמו בני זמננו?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

דיפּרוֹטוֹדוֹן, מין ווֹמבּט ענקי. איור: Dmitry Bogdanov/Wikimedia Commons

דיפּרוֹטוֹדוֹן, מין ווֹמבּט ענקי. איור: Dmitry Bogdanov/Wikimedia Commons

אוסטרליה ידועה בבעלי החיים המיוחדים שלה. ביבשת זו נמצא אחוז נכבד מיונקי הכיס החיים היום, וגם הנציגים היחידים של סדרת היונקים בעלי הביב – משפחות הברווזן והקיפודן (הנמצאים גם בטסמניה ובאיי פפואה ניו-גיני). אך הפאונה המיוחדת הזו היתה עשירה ומגוונת פי כמה לפני עשרות אלפי שנים ומשופעת במיוחד במינים גדולים: אז הסתובב בַּבּוּש האוסטרלי הפּרוֹקוֹפּטוֹדוֹן (Procoptodon), קנגורו בגובה שלושה מטרים שהגיע למשקל 230 ק"ג, ואף הוא התגמד לעומת הדיפּרוֹטוֹדוֹן (Diprotodon), יונק כיס דמוי ווֹמבּט שהגיע למשקל של יותר משתי טונות וחצי. לצדם רץ העוף (שאינו מעופף) ג'נְיוֹרניס (Genyornis), בגובה שני מטרים. מה קרה להם, ולעוד יותר מ-50 מינים של בעלי חיים גדולים (יונקים, עופות ואף זוחלים)? מתי נעלמו, ומדוע?

לאורך השנים הצביעו החוקרים על שני גורמים עיקריים כחשודים בהכחדת החיות הגדולות של אוסטרליה: האקלים ובני האדם. בני האדם הגיעו לאוסטרליה לראשונה לפני כ-45 עד 60 אלף שנה, ואין ויכוח שההכחדה הגדולה התרחשה זמן מה לאחר מכן. אך כמה זמן? האם היה זה מאורע קצר (במונחים גאולוגיים), שבו צדו בני האדם את בעלי החיים עד להכחדתם, או שמא נכחדו החיות בזו אחר זו, בתקופה של כ-10,000 עד 20,000 שנה, כתוצאה משינויי אקלים ולחצים סביבתיים שונים?

בוויכוח זה שמור מקום של כבוד לאתר הארכיאולוגי קדי ספרינגס (Cuddie Springs), האתר היחיד שבו נמצאו מאובנים של החיות הנכחדות לצד כלים של בני האדם. נעשו כמה מחקרים על הממצאים באתר זה, וממקצתם הסיקו החוקרים כי בין מאובני החיות לכלים ישנה חפיפה של עד ל-15,000 שנה – כלומר, בני האדם חיו לצד החיות הגדולות במשך זמן רב. זו היתה אחת העדויות החזקות ביותר לתיאוריה של הכחדה אטית לאורך זמן, שבה שיחק האדם תפקיד שולי בלבד.

במחקר שהתפרסם ברבעון Quaternary Science Reviews, ריינר גְרון (Grün) ועמיתיו מאוסטרליה ומאנגליה מערערים על מסקנה זו. הם השתמשו בשיטת תיארוך חדשה, Electron spin resonance. שיטה זו מאפשרת לתארך לא רק את הסלעים לצד העצמות והכלים, אלא גם את השיניים המאובנות עצמן, והיא מבוססת על בדיקה של כמות הקרינה הרדיואקטיבית שספג האמייל בשיניים כאשר היה טמון באדמה. יסודות רדיואקטיביים נמצאים בקרקע באופן טבעי (ברמה נמוכה מאוד) ועל-ידי בדיקה של רמת הקרינה באזור אפשר לחשב במשך כמה שנים ספגו השיניים את הקרינה, כלומר בנות כמה הן. החישובים של גְרון ועמיתיו הראו כי כל המאובנים הם בני יותר מ-50,000 שנה, כלומר עתיקים יותר מכפי שהציעו כמה מהמחקרים הקודמים. הבלבול נבע, ככל הנראה, מכך שאדמתו של אתר קדי ספרינגס הופרעה בעבר ושכבות שונות התערבבו זו עם זו. עובדה זו גרמה לכך ששיטות התיארוך הקודמות, שהתבססו על תיארוך הקרקע באותה שכבה בה נמצאו המאובנים, הניבו תוצאות שגויות.

התיארוך החדש מתאים לתאריכים של מאובנים מאתרים אחרים באוסטרליה, וביחד הם מצביעים על הכחדה מהירה יחסית זמן קצר לאחר הגעתם של בני האדם. דבר זה אינו מוכיח שבני האדם היו אחראים להכחדה – ייתכן שהחיות נכחדו בתקופה מאוחרת יותר אך לא התאבנו, וייתכן גם שההכחדה התרחשה בד בבד עם הגעת בני האדם אך הביאו לה גורמים אחרים. עם זאת, אין ספק שהמחקר החדש מחזק את ההשערה כי האשמה בהכחדת הענקים נעוצה בבני האדם, אם בגלל ציד ישיר ואם עקב שינוי בתי הגידול.

עדכון: במאי 2013 התפרסם ב-PNAS מאמר שסקר את העדויות הקשורות להכחדות ענקי אוסטרליה. על פי הסקירה רוב מיני בעלי החיים הגדולים נעלמו עוד לפני שבני האדם הראשונים הגיעו לאוסטרליה. מתוך כ-90 מיני חיות ענק, רק בין 8 ל-14 מינים עוד חיו ביבשת עם הגעת האדם. יתכן כי הענקים הנותרים כן נכחדו באשמת בני האדם, אך נראה כי הגורם העיקרי להכחדת רוב החיות הגדולות הוא האקלים. המאמר מציין כי במשך כ-400,000 שנים שרר באוסטרליה מזג אוויר לא יציב והתרחש תהליך מדבור שבמהלכו נעלמו החיות, כך שכשבני האדם הגיעו ליבשת כמעט כל הענקים כבר נכחדו או היו על סף הכחדה.

לסיום, נציין שהכחדה מהירה של חיות בגלל בואם של בני אדם לאזור חדש אינה מוגבלת רק לאוסטרליה. למשל, ידועים מקרים לא מעטים של עופות שנכחדו כאשר הגיעו המתיישבים הקדמונים לאיים באוקיינוס השקט ובייחוד לניו-זילנד שם נכחדה, בין השאר, המוֹאה הגדולה. הדוגמה הבולטת ביותר היא יבשת צפון אמריקה, שגם בה התרחשה בסמוך להגעתם של בני האדם הראשונים הכחדה בקנה מידה נרחב של חיות גדולות, כולל ממותות ומסטדונים. גם שם עדיין ישנו ויכוח בקשר לגורמי ההכחדה ולתפקיד שאותו מילאו בני האדם.

לקריאה נוספת

המאמר המקורי:

Grün, R., Eggins, S., Aubert, M., Spooner, N., Pike A. W. G. & Müller W. ESR and U-series analyses of faunal material from Cuddie Springs, NSW, Australia: implications for the timing of the extinction of the Australian megafauna. Quaternary Sci. Rev. 29, 596-610 (2010). doi: 10.1016/j.quascirev.2009.11.004

על בעלי חיים בסכנת הכחדה: עידו ליבן, "זה עולם קטן מאוד", "גליליאו" 177.

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו 139, מרץ 2010

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , ,

7 responses to “אוסטרליה – איך נפלו ענקים”

  1. מיקי says :

    היכחדות חיות, גדולות וקטנות הוא תהליך טבעי.ולכן המאמר מ 2013 שאתה מביא לא מפתיע. השאלה המעניינת היא אם הגעת האדם גרמה להכחדת חיות והתשובה באוסטרליה די ברורה. לדוגמא מאמר זה ב SCIECE מ-2012 http://www.sciencemag.org/content/335/6075/1483.short אפשר לטעון שהן היו נכחדות גם ללא הגעת האדם אבל זו טענה שיהיה קשה מאוד להוכיח.

    • Noam says :

      היכחדות חיות היא תהליך טבעי אך הוא דורש גורם – אקלים, ציד על ידי חיות אחרות, מחלות ועוד – על פי תוצאות המאמר מ-2013 (שמתייחס גם למאמר מ-Science) רוב החיות הגדולות באוסטרליה נכחדו, או היו קרובות לכך, לפני שבני האדם הראשונים הגיעו. אם התוצאות נכונות לאדם לא היה תפקיד בהכחדה או היה לו רק תפקיד שולי, כקש ששבר את גב הגמל.
      כפי שניתן לראות מהמחקרים, באוסטרליה הסיבה להכחדות לא ברורה. לעומת זאת במקומות אחרים (שמוזכרים בפסקת הסיום) ברור למדי שלאדם היה תפקיד מרכזי בהכחדות, תפקיד שהוא ממשיך למלא עד היום.

      • מיקי says :

        עד לבואו של האדם לכדור הארץ לפני 2.5 מיליון שנה לערך נכחדו עשרות מיליוני מינים אם לא יותר מסיבות שונות ומשונות ולכן להראות שחיות גדולות ניכחדו גם לפני בואו של האדם לאיזה מקום שלא יהיה לא מוכיח שהוא לא הגורם להכחדתם של מינים אחרים. להיפך, המינים שנשארו עברו את כל הלחץ הסביבתי המתואר ושרדו כך שהסיכוי שלחץ דומה גרם להשמדת הוא יותר קטן. מצד שני יש די הרבה עדויות שכאשר האדם (או כל טורף אחר כמו הדינגו באוסטרליה)) מגיע למקום בו החיות לא פתחו אמצעי הגנה נגדו הוא מסוגל להשמיד אוכלוסיות מטרה. יש מספיק עדויות באוסטרליה בעוד מאמרים לא רק בזה שהבאתי וכן בניו זילנד ובאמריקה כדי להגיע למסקנה שהאדם הוא זה שגרם להשמדתם אבל כמו תמיד במדע אין לאף אחד את ההוכחה הסופית והמוחצת ואנחנו נשארים עם הצורך להכריע או לא תוך שימוש בהגיוננו המוגבל..

        • Noam says :

          אף אחד לא טוען שהאדם לא גורם להכחדת מינים. כפי שגם אני וגם אתה כתבנו האדם מכחיד בהווה וגם הכחיד בעבר מינים רבים.
          באוסטרליה, לפי המחקר מ-2013, רוב המינים הגדולים – שטענו בעבר שהוכחדו באשמת האדם – הוכחדו לפני שבני האדם הגיעו. לכן סביר מאוד שמיעוט מיני הענקים שעוד חיו באוסטרליה בזמן הגעתו כבר היו על סף הכחדה והיו מושמדים גם ללא נוכחותו. אי אפשר לבסס את הטענה כי המינים שנשארו עברו את כל הלחץ הסביבתי ושרדו. בכל נקודת זמן בתקופה המדוברת (לפני הגעת האדם) אפשר למצוא מיני ענקים, שכבר נכחדו בגלל הלחץ הסביבתי, וכאלה שעדיין לא נכחדו, למרות הלחץ, אך יכחדו בגללו בהמשך. כמובן, אפשר גם למצוא מיני ענקים שנכחדו רק אחרי הגעת האדם, אך כרגע לא ניתן לדעת בוודאות עד כמה האדם מעורב בהשמדתם.

          הדעה האישית שלי, שמבוססת גם על הכחדות תלויות אדם במקומות אחרים, היא שבמקרה של אוסטרליה האדם הגיע כשהענקים כבר היו עם כמה רגליים בקבר והוא זרז את הכחדתם וביטל כל סיכוי של מישהו מהמינים להתאושש ולשרוד. במקומות אחרים אין כל ספק שלאדם תפקיד מכריע בהשמדת מיני בעלי חיים.

          • מיקי says :

            באוסטרליה, כמו באמריקה, יש "מלחמת עולם" מדעית בין תומכי האקלים ותומכי האדם כגורם השמדה ובקונטקס הזה צריך לקבל את המאמר מ 2013.כתגובה למאמר מ 2012. אני חותם שיבוא מאמר כתגובה ישירה או עקיפה למאמר של 2013. הנה עוד מאמר מ 2009 שהוא חלק מהשיח המדעי הזה וטוען ההיפך מהמאמר של 2013 http://www.pnas.org/content/105/34/12150.short לעולם לא נדע מי צדק. אני אישית, מקריאת הרבה מאמרים בתחום, הגעתי למסקנה שסביר לחשוב שהאדם החל להשמיד חיות גדולות כבר לפני 400 אלף שנה לפחות ומצב כמו אוסטרליה שבו החיות לא יכלו להתגונן כי לא הכירו את הקרניבור ה"משיגנע" הזה היה משחק ילדים בשבילו. אז האקלים החליש אותם כנראה אבל לומר שהם היו נכחדות גם בלי העזרה שלו זה להעריך הערכת חסר את יכולתו.

          • מיקי says :

            אגב, לאחרונה הגיע ליוטיוב תוכנית תעודה של הבי בי סי על הכחדת חיות גדולות בצפון אמריקה. התיאוריה המוצגת שם היא שלא צריך להרוג את כל המין כדי להכחיד אותו. מספיק להעדיף לצוד את הזכרים הבוגרים. שם מדובר על מסטדון. רק לידע כללי – באפריקה היו 12 מיני פילים ומתוכם שרד רק אחד (אולי אחד וחצי) אגרסיבי ובעיקר בעל נפח מוח גדול יחסית לגופו יחסית למינים האחרים.
            http://www.youtubedocumentaries.com/documentary.cfm?name=Ice_Age_Giants#.UeLUM9K1G31

Trackbacks / Pingbacks

  1. אוסטרליה – איך נפלו ענקים | הידען - יולי 13, 2013

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: