העורב והכד

עורבי מִזְרָע מראים מקוריות ויכולת לפתור בעיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עורב מזרע במעוף
עורב מזרע במעוף. צילום: John Haslam, CC-BY.

שימוש בכלים נחשב פעם ליכולת השמורה לאדם בלבד, אך זה עשרות שנים ידוע כי יש בעלי-חיים אחרים – ובראש ובראשונה שימפנזים – המסוגלים גם הם לנצל ענפים, עלים, אבנים ועוד כדי להשיג מזון או מים, או במהלך קרבות בתוך הקבוצה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם בעלי חיים ממחלקה שונה לגמרי, ומפתיעה למדי – עופות, וליתר דיוק, עורבים. מינים שונים של עורבים נצפו בטבע כשהם משתמשים בכלים, וניסויים הראו כי הם מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שימוש בכלים.
להמשיך לקרוא העורב והכד

מצאה מין את מינה

באוכלוסיית אלבטרוסים באי באוקיינוס השקט נצפה אחוז גבוה מאוד של זוגות חד-מיניים. מה הסיבה לכך?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זוג אלבטרוסים מקנן.
זוג אלבטרוסים מקנן. צילום: David Patte/USFWS.

התופעה של פרטים מאותו מין (זוויג) – שני זכרים או שתי נקבות – המקיימים יחסי מין ו/או מנהלים חיי זוגיות הדומים לאלו של זוגות זכר-ונקבה מאותו מין-ביולוגי, ידועה כבר שנים רבות. היא נמצאה אצל להמשיך לקרוא מצאה מין את מינה

המלכה מתה, תחי המלכה

רבייה זוויגית – סקס – זה דבר נהדר והיא גם תורמת לשרידות המין, אך לפעמים קיים יתרון להעמדת צאצאים בלי יחסי מין. מלכות של מושבות טרמיטים, לדוּגמה, מעמידות יורשות בלי לערב את המלך בעניין.

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

רבייה זוויגית התפתחה בשלב מוקדם למדי באבולוציה, והיא נפוצה מאוד בקרב בעלי-חיים, צמחים, פטריות, אצות ואף יצורים חד-תאיים מסוימים. נראה כי היתרון המרכזי שהיא מעניקה הוא גיוון גנטי: ערבוב הגנים של שני הורים יוצר צירופים חדשים של מידע גנטי, ובתנאים משתנים, כאשר לפרט יש צאצאים שונים מבחינה גנטית, ישנם סיכויים טובים יותר שלפחות כמה מהם ישרדו. אך רבייה זוויגית גם עולה ביוקר. מעבר לעובדה שכל הורה מעביר לכל צאצא רק מחצית מהמידע הגנטי שלו, ישנה הוצאה כבדה של זמן ומשאבים על מציאת בן/בת זוג מתאים/מה ועל חיזור. ואכן, רבייה אל-זוויגית, שבה הפרט מייצר צאצאים הזהים לו מבחינה גנטית, נפוצה בכל רחבי עולם החי. למשל, חרקים רבים מעמידים צאצאים ברבייה אל-זוויגית, שבה הנקבה מטילה ביצים שאינן מופרות על-ידי הזכר, ומתוכן בוקעות נקבות שהן העתק גנטי מושלם של אימן.

טרמיטים
טרמיטים. צילום: Keisotyo, CC-BY-SA.

להמשיך לקרוא המלכה מתה, תחי המלכה

הכלב הנצחי

אלסקן מלמוט
אלסקן מלמוט בן תמותה. צילום: Randi Hausken, CC-BY.

תוחלת החיים של כלבים לא עולה, לרוב, על 12 שנים. למרות זאת, כלב קדום אחד הצליח לרמות את המוות לפני כ-11,000 שנים והוא חי עד ימינו כטפיל בגופם של כלבים אחרים.

אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
להמשיך לקרוא הכלב הנצחי

זאב בלבוש כלב

מיהו האב הקדמון של הכלבים המבויתים ומתי ואיפה הם נוצרו לראשונה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זני כלבים וזאב אפור
זני כלבים שונים ואביהם הפראי, הזאב האפור. קרדיט: בסוף הרשומה

כל הכלבים בתמונה חולקים אב קדמון משותף. באמירה זו כשלעצמה אין ממש חידוש, הרי אם נלך מספיק אחורה נגיע אל האב הקדמון של בעלי החיים כולם, כולל קופי קפוצ'ין ו"פרות משה רבנו" (מושיתיים). אלא שבמקרה של הכלבים, אנו יודעים מי היה אותו אב קדמון – ואנחנו הולכים ומתקרבים לידיעה מתי ואיפה נוצר הכלב הראשון.
להמשיך לקרוא זאב בלבוש כלב

נמאס מכל הזבל הזה…

חיפושית הזבל ורב-הרגל

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל
חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל. צילום: Trond Larsen.

חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
להמשיך לקרוא נמאס מכל הזבל הזה…

לאהוב עד מוות

אצל מינים מסוימים של יונקי כיס קטנים הזכרים מזדווגים פעם אחת ואחר כך מתים. כלשון האמרה: חייה מהר, מות צעיר, השאר צאצאים רבים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אַנְטֶכִּינוּס חום
אַנְטֶכִּינוּס חום. צילום: Alan Couch, CC-BY.

בערבות העשב של אוסטרליה זוג יונקי כיס קטנים, דמויי עכברים, עסוק בפעילות החשובה ביותר של חייו. זוהי עונת הרבייה שלהם, הקצרה באופן מיוחד, והם מנצלים כל רגע שלה: ההזדווגות עשויה לארוך 12 שעות ויותר. יש לקוות שהזכר נהנה מהחוויה, כי זהו הדבר האחרון שיעשה בחייו: זמן קצר לאחר ההזדווגות רמות הקורטיזול בדמו עולות, מערכת החיסון שלו קורסת, והוא מת.
להמשיך לקרוא לאהוב עד מוות

פטפוטי קופים

האם הדיבור התפתח מתכונה המכונה בִּרבּוּר שנצפתה אצל קופי הג'לדה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה
ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה. צילום: ברק סלטי וספי קליינמן.

אחת המשמעויות הפילוסופיות של תיאוריית האבולוציה של צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס היא נישול בני האדם מהמקום שבו בעצם מעולם לא היו – המקום של נזר וסיבת הבריאה. משמעות זו הבהירה את הקשר העמוק שלנו לכל בעלי החיים, והיצורים החיים בכלל, שמסביבנו. כן, יש לנו תכונות המיוחדות לנו (כמו לכל מין-ביולוגי אחר), אך לכל התכונות האלו יש ניצנים ומקבילים, גם אם שונים במקצת, אצל קרובינו. למשל, להמשיך לקרוא פטפוטי קופים

עין הדג

צאצאי הכלאה של דגים עיוורים יכולים לשוב ולראות

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דג מערות עיוור ושני דגים קרובים, החיים בסביבה מוארת ולא איבדו את ראייתם
דג מערות עיוור ושני דגים קרובים, החיים בסביבה מוארת ולא איבדו את ראייתם. תצלום: Richard Borowsky, via BioMed Central Ltd.

עיניהן של חיות המתגוררות בעומק מערות חשוכות הן מיותרות, ואכן, במהלך האבולוציה התנוונו עיניהם של מרבית בעלי-החיים האלה. אחד מבעלי-חיים אלו הוא מין של דג מערות עיוור, הקרוי Astyanax mexicanus, הנמצא במערות גיר מבודדות בצפון-מזרח מקסיקו. כיום להמשיך לקרוא עין הדג

ידיעה על אבולוציה מחפשת תמונות כלבים

עדכון
15/01/2014: הידיעה פורסמה בבלוג.
25/11/2013: תודה לכל מי ששלחו לנו תמונות של כלבים. נשתדל להשתמש בכולן.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.

נעם ואני מחפשים תמונות כלבים וכלבות שילוו ידיעה שתפורסם בקרוב במגזין גליליאו ובבלוג.

מי שרוצה ומוכן שהכלב שלו יופיע כחלק מקולאז' כלבים מוזמן לפרסם לינק לתמונה בתגובות, או לשלוח את התמונה (ואת איות שם השולח בעברית) לפרופיל הפייסבוק שלי או למייל sci.phile [at] yahoo.com.

הפניה מופנית לזכרים ונקבות כאחד.