דנאיות מלכותיות (Danaus plexippus) הן פרפרים יפים שידועים בעיקר בזכות נדידתם למרחקים עצומים. הזחלים שלהן ניזונים מצמחים רעילים מהסוג אסקלפיאס (Asclepias), ממשפחת האסקלפיים. בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה באוכלוסיית פרפרי הדנאית באמריקה, אם כי יש מחקרים הטוענים אחרת. להמשיך לקרוא אפקט הפרפר
קבוצת מדענים מאוניברסיטאות אקסטר וגלאזגו גילו כי גיל הבגרות המינית של דגי סֵיפָן מצוי (Xiphophorus hellerii) מושפע ממראם החיצוני של זכרים בוגרים בקבוצה. דגי סייפן הם דגי נוי טרופיים פופולריים, שמוצאם במרכז אמריקה. לזכרי סייפן בוגרים יש תוספת מוארכת, דמוית חרב סַיִף, בחלקו התחתון של סנפיר הזנב. תוספת זו היא מקור שמם בעברית (וגם באנגלית: Swordtail – זנב-חרב). העיטור דמוי החרב גורם לזכרים להיראות גדולים ומושכים יותר בעיני הנקבות.
במחקר, שפרסמו קרייג וולינג (Walling) ועמיתיו במגזין Biology Letters של החברה המלכותית, מתואר כי נקבות סייפן שראו זכרים בעלי "חרבות" מרשימות הגיעו לבגרות מינית עד ארבע חודשים מוקדם יותר מנקבות שלא ראו זכרים כאלה. בניגוד לנקבות, זכרים צעירים שראו זכרים בוגרים בעלי "חרבות" ארוכות התבגרו מאוחר יותר מאלה שראו זכרים בעלי עיטורים פחות מרשימים. השינוי בעיתוי הבגרות המינית לפי איכות הזכרים בסביבה מאפשר לנקבות להבטיח כי ימצאו בני זוג מוצלחים, ולזכרים – לעכב את התבגרותם לזמן שבו לא יאלצו להתחרות בזכרים מושכים יותר.
מחקרים קודמים הראו כי במינים רבים, ובהם כמה יונקים, הסביבה החברתית מסוגלת להשפיע על גיל הבגרות המינית באמצעות אותות כימיים מפרטים אחרים בסביבה. כדי למנוע השפעה כזו החזיקו וולינג ועמיתיו בדגים הבוגרים והצעירים במכלים נפרדים, כך שיכלו לראות אלה את אלה, אך לא להעביר חומרים או להשתמש בחושים אחרים מלבד חוש הראיה כדי להגיב זה על נוכחותו של זה. למרות ההפרדה, נמצא הבדל גדול בגיל הבגרות המינית של סייפנים צעירים בנוכחות זכרים בוגרים בעלי חרבות ארוכות ובהיעדר זכרים כאלה, ומכך הסיקו החוקרים כי אותות חזותיים בלבד מספיקים כדי לשנות את קצב ההתפתחות המינית ולאפשר בכך אסטרטגיית רבייה מוצלחת. להמשיך לקרוא קצרצרים: טוב מראה עיניים
גידול דגים מחוץ למים גרם לשינויים ששיפרו את יכולת ההליכה שלהם – ושפך אור על המעבר האבולוציוני מהים ליבשה
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
רב סנפיר סנגלי (Polypterus senegalus) שוחה. צילום: Antoine Morin.
אם תתבקשו לדמיין דג ולמנות את התכונות שלו, ככל הנראה הליכה היא לא התכונה הראשונה (או העשירית) שתמנו. למרות זאת, אנחנו והחולייתנים האחרים החיים ביבשה חבים את קיומנו לדגים בעלי יכולת הליכה. הדגים שיכלו להלך באמצעות סנפיריהם על הקרקעית, ואולי אף עלו לזמן קצר ליבשה, היו אלו שמהם התפצלה לבסוף שושלת הדגים שהתפתחה לחולייתנים בעלי הגפיים – הטטרפודים (Tetrapods, "בעלי ארבע רגליים"). להמשיך לקרוא צעדים ראשונים
אם אתם עושים כושר (או סתם מסתובבים בתל-אביב בקיץ) אולי שמתם לב שלעתים הבגדים שלכם מצחינים ולעתים המצב לא כל כך נורא. אם לא שמתם לב לכך – שאלו את החברים שלכם. ההבדל בריחות קשור לבגדים שעל גופכם. בדים סינתטיים – בדי פוליאסטר – מריחים רע בהרבה מאשר בדי כותנה, ועל פי מחקר שהתפרסם לאחרונה ב- Applied and Environmental Microbiology, כל זאת בגלל חיידקים. להמשיך לקרוא סיפורי בדים
ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.
סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.
לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).
אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.
שערות זעירות על כנפי עטלפים מסייעות ליכולת התמרון המדהימה שלהם
נעם לויתן | גליליאו
נשפון (ממין שלא שימש במחקר). צילום: Bureau of Land Management, מתוך: ויקימדיה.
עטלפים הם היונקים היחידים המסוגלים לעוף בכוחות עצמם, עובדה שתרמה ככל הנראה לכך שכחמישית ממיני היונקים הם עטלפים. התמרונים האוויריים שהעטלפים מבצעים במהלך מעופם, כגון שינויי כיוון פתאומיים או ריחוף במקום, מעוררי השתאות ומתעלים על יכולותיה של כל ציפור. הכנפיים המעניקות לעטלפים את היכולת לעוף ולבצע את כל הפעלולים האלו התפתחו מהיד, והן מורכבות מקרום תעופה המחבר בין האצבעות. להמשיך לקרוא תמרונים מסמרי שיער
"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא
במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף להמשיך לקרוא אגרוף לפנים [ידפרצוף]
הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה", שמוקרן עכשיו בקולנוע, נחשב לסרט הכי גדוש באקשן והשאפתני ביותר בסדרת סרטי אקס-מן. אין זמן טוב מכך להשתמש בסדרת הקומיקס הקלאסית הארוכה כהשראה לרשומה העוסקת במוטציות, תוך סקירת חלק מההיבטים האחרים שהופכים את גיבורי העל האלו ליותר מסתם "גברים בטייטס".
ראסל דורנן | Wellcome Collection
לפני שנמשיך: מה היא בדיוק מוטציה ואיך היא מתרחשת? ג'ול קרלין מסביר:
מוטציה היא שינוי ברצף ה-DNA של אורגניזם. מוטציות יכולות להיגרם ממקורות אנרגיה גבוהה, כמו קרינה, או על ידי חומרים כימיים בסביבה. הן גם יכולות להופיע באופן ספונטני במהלך שכפול ה-DNA. (קרלין, 2011)
זרעונים עתיקים וארוכים במיוחד התגלו במאובני סרטנים
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
צדפוניות הן סרטנים קטנים הנתונים בשריון בעל שתי קשוות וחיים בימים או במים מתוקים. צילום: Renate Matzke-Karasz
זרעונים ענקיים התפתחו בכמה קבוצות של בעלי חיים. במינים מסוימים של זבובי דרוזופילה (Drosophila, זבוב התסיסה), למשל, אפשר למצוא זרעוני ענק, כשהזרעונים הגדולים ביותר שייכים לזכרים מהמין D. bifurca. הזרעונים של זכרים אלה מגיעים לאורך של 58 מ"מ, פי 20 מאורכו של הזכר (!) ופי 1,100 מאורכו של זרעון אנושי. זרעונים אלו ארוזים בגוף הזכר, הקטן מהם, להמשיך לקרוא סרטן קטן, זרעון ענק