הכותרת שבחרתי לרשומה הזאת ארוכה ולא מלהיבה במיוחד. אולי בגלל זה גורמים שונים בעולם, ובעקבותיהם גופי תקשורת ברחבי העולם, העדיפו לנצל את המחקר – שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין סין למונגוליה – כדי להפחיד מפני מחקר בנגיפים ומפני מדענים סיניים.
המחקר החדש פורסם, כמקובל בימינו, כטיוטה באתר bioRxiv, שמאפשר לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. על פי הפרסום החוקרים הדביקו עכברים, שהונדסו גנטית כך שעל פני תאיהם תהיה גרסה של בני אדם של החלבון ACE2, בנגיף קורונה מוכר של פנגולין. כל ארבעת העכברים שנחשפו לנגיף חלו ומתו תוך מספר ימים. למרות זאת אין כל ראיות לכך שהנגיף מסוכן לבני אדם, והוא אפילו לא מסוגל לפגוע בעכברים מזנים דומים. להמשיך לקרוא מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות.
הדיון על ההכרזה החל לפני שבועיים בעקבות הדלפה לתקשורת. ההדלפה הובילה, כרגיל, לפרסום כתבות הפחדה. היא גרמה לבלבול בקרב עיתונאים, ואנשים אחרים מהציבור, שאולי לא מכירים את שיטת הסיווג המבלבלת של ה-IARC, ולא מודעים לכך שאין לה כל משמעות מבחינת הסיכון הנובע מחומרים שונים. לפעמים נראה שהשימוש העיקרי של הסיווג הוא להטעות את הציבור. אכן בכאן חדשות, ובכמה גופים אחרים, טעו וטענו ש-WHO עומד להכריז שהממתיק המלאכותי מסרטן, אף שאספרטיים כלל לא הוכרז ככזה. להמשיך לקרוא סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה
בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה
אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.
בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורתבעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet. להמשיך לקרוא שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?
בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.
על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".
לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"
המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל. להמשיך לקרוא בפרקים הבאים של אומיקרון
בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה
נעם לויתן
אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך
ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.
גופי תקשורת שונים פרסמו כתבות מטעות – אולי לשם רייטינג – לפיהן ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ממליץ לנשים הרות שלא לקבל את החיסון של מודרנא". זה לא מדויק. רשמית WHO ממליץ לחסן בחיסונים של פייזר או של מודרנא רק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה, אך ארגונים אחרים ממליצים לאפשר זאת גם בתנאים אחרים.
על פי WHO מאחר שהניסויים בחיסונים לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון, אין די מידע בנושא והוא לא יכול להמליץ להן להתחסן. עם זאת הארגון מציין שבגלל מנגנון הפעולה של החיסונים אין סיבה להניח שהם מסוכנים לנשים בהיריון. גם ניסויים בחיות הרות הראו שהם בטוחים. לעומת זאת COVID-19, מחלת הקורונה, מסוכנת לנשים בהיריון.
מסיבות אלה כרגע הארגון ממליץ לחסן נשים בהריון "אם היתרון של חיסונן עולה על הסכנה התיאורטית". עם זאת, הוא לא ממליץ לעשות בדיקת היריון לפני שמתחסנים. כלומר הארגון מודע לכך שהסכנה אכן מאוד תיאורטית. הארגון לא מזכיר זאת אך בניסויים בחיסונים היו מקרים בודדים של מתנדבות שחוסנו והתברר שהן בהיריון, ולא נצפתה כל השפעה שלילית.
אם כן, ארגון הבריאות לא פרסם המלצה ספציפית נגד החיסון של מודרנא. הארגון פרסם המלצות זהות לחיסון נשים בהיריון לגבי שני החיסונים. ארגונים אחרים גם כן טוענים שאין מניעה לחסן נשים בהיריון המעוניינות בכך – בחיסון של פייזר או של מודרנא.
נגיף קורונה הכבר לא כל כך חדש, SARS-CoV-2, לא רק גרם למחלה מסוכנת שהפכה למגפה עולמית, אלא גם הגביר את התפשטותה של מגפה הרסנית נוספת – אינפודמיה, מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה.
מידע לא מהימן, כזבים וידיעות שקריות קיימים כנראה משחר האנושות. הם הביאו לנו אלים ומפלצות, תקוות שווא וסיפורי גבורה, הסתה ושנאה. ליוצרים ולמפיצים הראשונים שלהם הם העניקו שליטה, הנאה או רווח כלכלי. חלק ממפיצי השקרים מרוויחים מהם ישירות, למשל מפחידים מפני חיסונים כדי למכור לקורבנות המפוחדים מים קסומים או תוספי תזונה. יש מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ואינם מודעים לכך שהם מפיצים כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, מעוותים מידע או מתעלמים ממנו כשהוא לא מתאים לאמונותיהם, לתפיסותיהם או לעמדותיהם, ומפיצים במקומו "עובדות" אלטרנטיביות.
ב-14 במרץ 2020 התחיל לרוץ ברשת פייק ניוז שמטרתו להפחיד אנשים מפני נטילת נוגדי דלקת, כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן ושות'). לפי האזהרות השקריות תרופות כאלה כביכול עלולות להחריף את התסמינים של COVID-19, המחלה לה גורם נגיף קורונה החדש SARS-CoV-2.
גלולות הסוכר היקרות המוכרות בשם "אוסילו" הן תכשיר הומיאופתי, וכמו כל תכשיר הומיאופתי הן אינן מסוגלות לטפל בדבר. יש לכם שפעת? אמרו לא לאוסילו!
נעם לויתן
אוסילו. לא עוזר נגד שפעת, או לכל דבר אחר
כמו בכל חורף גם הפעם אפשר להיתקל בכל מקום בפרסומות מטעות לכדורי סוכר יקרים במיוחד. מדובר בכדורי סוכרוז (סוכר לבן) ולקטוז (סוכר חלב) שמשווקים בישראל על ידי חברת מדיצ'י. הכדורים האלו קרויים "אוסילוקוקסינום", או "אוסילו" בקיצור. הם מיוצרים על ידי החברה הצרפתית "בוארון", ומשווקים בליווי הצהרות חסרות שחר על יכולתם לטפל בשפעת או למנוע אותה. להמשיך לקרוא חליתם בשפעת? קחו סוכר
השבוע התפרסמה ב-ynet כתבה מלאת שגיאות והטעיות בנוגע ל-ADHD ולהיסטוריה של אחת התרופות לטיפול ב-ADHD: ריטלין. בואו נצלול להיסטוריה של הריטלין ושל ADHD, ולשגיאות הרבות בכתבה של יפה שיר-רז
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 