עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה

בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה

נעם לויתן

אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך

ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.

מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.

הטעויות מתחילות כבר בהתחלה, כשקוטלר טוענת שהמחקר פורסם בכתב העת המדעי הנחשב Science. לא רק שהמחקר לא פורסם שם, הוא עוד לא פורסם רשמית כלל. טיוטת המחקר הועלתה לאתר שמפורסמים בו מאמרים טרם הפרסום הרשמי ולפני שעברו ביקורת עמיתים. קוטלר או המקור שלה התבלבלו בין דיווח חדשותי באתר Science על טיוטת המחקר, לבין מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת המדעי Science.

על פי קוטלר "המשמעות מצמררת וחד משמעית" של המחקר שלדבריה "התפרסם בירחון המדעי המוביל בעולם" היא שחיסונים הם מסוכנים. היא אפילו כתבה בתגובה לפוסט שלה ש"אם החיסון מגן פחות מאשר המחלה, אז בעיברית [כך במקור] זה גם אומר שהוא מזיק יותר…". זה בערך כמו לטעון שאם קונדום מגן מהיריון לא רצוי פחות מאשר גלולות נגד היריון, אז קונדום מזיק. או לחלופין:

מה גרם להצהרה המשונה הזו של קוטלר? היא טוענת שמחוסנים חשופים פי 13 ("פי 13!") לחלות בקורונה ופי 27 לפתח תסמינים לעומת מי שחלה והחלים (בניכוי מי שחלה ומת/הסתבך?). היא מצליחה להסיק מהנתון, שעוד נחזור אליו, ש"המחלימים הלא מחוסנים […] הם אלו שהודפים במו מחלתם הטיבעית את הנגיף". נוסף על כך היא נותנת עצה רפואית ומזהירה אנשים שאינם באוכלוסיית סיכון "להיזהר מאוד מהחיסון הבעייתי הזה", אלו דברים לא נכונים ולא מדעיים. נא לא לקבל עצות רפואיות מפוסטים לא מבוססים בפייסבוק, במיוחד אם הכותבים שלהם לא מבדילים בין ידיעה חדשותית לבין מאמר מדעי.

לפני שנתייחס לממצאי המחקר האמיתיים, נזכיר כי המטרה של כל אחד מאיתנו היא קודם כל לא לחלות כלל. זאת, כדי להגן הן על עצמנו והן על הסביבה שלנו ממחלה לא נעימה ומסיבוכיה, שעבור חלק מאיתנו עלולים להיגמר במוות. כלומר, אם היינו לא מחוסנים, חלינו והחלמנו הרי שכבר הפסדנו, כי המטרה הייתה לא לחלות בכלל, ובטח לא להסתכן בסיבוכים ארוכי טווח. זאת ועוד, ייתכן שהדבקנו אחרים בדרך. אם לא החלמנו מהמחלה ומתנו אז על אחת כמה וכמה הפסדנו, אבל היי, לפחות לא נוכל להידבק שוב! הנתונים שנאספו מרחבי העולם עד כה מראים בבירור שהחיסון בטוח – גם אם ההגנה של החיסון היא לא מושלמת – הוא בוודאי מפחית את הסיכון להידבק ולהדביק, שזה מה שמלכתחילה רצינו. במחקרים שהשוו בין מחוסנים ללא מחוסנים, נמצא שהחיסון בטוח ויעיל מאוד במניעת הידבקות, ואם בכל זאת נדבקים הוא יעיל אף יותר במניעת מחלה קשה.

דעיכה בקצב אחר

במחקר של מכבי, שטרם פורסם בכתב עת מדעי, השוו בין מחוסנים לבין מחלימים שלא חוסנו וגם בין מחלימים שלא חוסנו לבין מחלימים שחוסנו. החוקרים הסתכלו על אנשים שנדבקו בקורונה בין אחד ביוני, 2021, ל-14 באוגוסט, ובדקו מתי הם חוסנו או נדבקו לראשונה.

על פי החוקרים ההגנה שנותן החיסון דועכת מהר יותר מההגנה שנותרת אצל מי ששרד הדבקה בקורונה: הסיכון של אלו שחוסנו לראשונה בינואר ובפברואר להידבק בשנית בקורונה היה גדול פי 13 משל אלו שחלו לראשונה באותה תקופה. הסיכון שהמחלה תהיה תסמינית היה אפילו גדול יותר, פי 27. עם זאת, ההגנה של המחלימים גם דועכת, כפי שמדגים ד"ר דביר ארן. כשהשוו את הסיכון של אנשים שחלו בתחילת המגפה להידבק שוב, לעומת הסיכון של מחוסנים לחלות לראשונה, הסיכון של המחוסנים היה גדול יותר רק פי שישה. כלומר, החיסון מגן מפני קורונה אך ההגנה שהוא מקנה נחלשת מהר יותר מההגנה שיש למחלימים, אלו שחלו ושרדו. נוסף על כך המחקר הראה שמחלימים שחוסנו מוגנים יותר ממחלימים שלא חוסנו: הסיכון של הראשונים להידבק שוב בקורונה קטן פי שניים משל הלא מחוסנים.

בניגוד למה שכתבה קוטלר נזכיר שלא כדאי להידבק בקורונה. הדבקה מכוונת היא רעיון רע במיוחד ומסוכן. גם לפי המחקר שקוטלר מצטטת, החיסונים אינם עושים אותנו חולים או מסכנים אותנו, אלא שומרים עלינו ממחלה ומסיבוכים.

כלומר גם המסקנה מהמחקר המצוטט היא "לכו להתחסן!". המלצה טובה בהתחשב בכך שמי שמת לא נכנס לסטטיסטיקה הזו, אלא אם כן סופרים אותו כמי שלא יכול לחלות שוב.

המחקר, אגב, גם לא חף מבעיות, שחלקן בטח יתוקנו או יובהרו אם וכאשר יעבור ביקורת עמיתים ויפורסם. למשל, בחלק מהמקרים מספר החולים הכולל קטן מאוד, כך של שינוי קטן יכול לגרום למה שנראה כשינוי ניכר ברמת סיכון. כמו כן רוב האנשים שחוסנו מראש הם אנשים בקבוצות סיכון, שאולי החיסון דועך בהם מהר יותר. בנוסף, ד"ר ארן מציין שדווקא לאחר סיום המחקר היה זינוק במספר המחלימים שנדבקו מחדש, מה שהיה עשוי לשנות לחלוטין את תוצאותיו.

כדאי גם להוסיף, שרק בשבוע האחרון, לאחר סיום המחקר של מכבי היו כ-1000 מחלימים שאומתו מחדש - בשבוע אחד חלו מחדש כ-20%… twitter.com/i/web/status/1…

—
Dvir Aran (@dvir_a) August 29, 2021

אם כך, גם לפי המחקר הזה של מכבי, החיסון הוא הדרך הבטוחה ביותר להקטין את הסיכוי להידבק בקורונה, להסתבך בגללה או להדביק אחרים. לעומת זאת, הידבקות בקורונה אולי תספק הגנה טובה לזמן קצת יותר ארוך, אבל זה אחרי שכבר נדבקתם במחלה פעם אחת, אז מה הרעיון? הרי אם ניתן לאנשים להידבק ונאפשר להם, כדברי קוטלר, להדוף את הנגיף "במו מחלתם הטיבעית", חלקם ימות וחלקם יסבול מסיבוכים לטווח קצר או ארוך. ואם נחליט "להגן" כך על כלל אזרחי ישראל, עלולים למות עשרות אלפי אנשים לפחות. האם אנשים המעלים טיעונים כמו בפוסט של קוטלר מוכנים לשאת את מחיר המתים, את מחיר הסיבוכים ארוכי הטווח ואת קריסת מערכות הבריאות?

תודה לשקד אשכנזי על העזרה.

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

המאמר המקורי:

Gazit, S. et al. Comparing SARS-CoV-2 natural immunity to vaccine-induced immunity: reinfections versus breakthrough infections. medRxiv (2021). doi: 10.1101/2021.08.24.21262415

פוסט המבוסס על רשומה זו התפרסם ב-1 בספטמבר בפייסבוק בדף מדע גדול, בקטנה. את הגרסה שהתפרסמה ב"מדע גדול, בקטנה" ערכה גליה הלוי שדה.