תגית: סרטונים

בבונים מחליטים כקבוצה, באופן "דמוקרטי", לאן ללכת כל יום והיכן לחפש מזון

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

קבוצת קופים בסוואנה האפריקאית מתעוררת ליום חדש. קצת פיהוקים, התמתחויות, אולי גניבה של עוד כמה שניות מתוקות של שינה, ואז צריך לקום, לעזוב את אזור השינה וללכת. לאן? אולי לחורשת עצי הפרי, שם בוודאי כבר יצאו כמה פירות חדשים מאז הביקור הקודם של הקבוצה. אולי לבור המים, לשתות ולהקל במקצת על החום. אולי לאזור אחר בשטח המחיה שלהם, שם יוכלו להשיג עשבים טעימים ולצוד חרקים. חלק גדול ממיני הקופים הם אוֹמְניבוֹרים – אוכלי כל – כך שבשבילם, כל אזור בשטח המחיה שלהם הוא סוג אחר של מזנון אכול-כפי-יכולתך.

אבל עם כל כך הרבה אפשרויות, איך הקבוצה מחליטה לאן ללכת? חישבו על הפעם האחרונה שבה יצאתם למסעדה עם חברים. גם בקבוצה קטנה, השאלה "לאיזו מסעדה ללכת" עשויה להוביל לדיון ארוך ומתיש. ולכם יש יתרון גדול של שימוש בשפה. איך מצליחים בעלי חיים, בעיקר כאלו החיים בקבוצות גדולות, להגיע להחלטה, למרות שאמצעי התקשורת מצומצמים בהרבה?
להמשיך לקרוא מצביעים ברגליים

לרגל יום המודעות לפינגווינים: ריאיון מאוקטובר 2018 על זוג פינגווינים זכרים בסידני, שמגדלים יחדיו גוזל שבקע מביצה שאימצו. השבוע נחשף המין של הגוזל – נקבה

נעם לויתן

סוון ומג'יק, שני פינגווינים זכרים באקווריום בסידני, מנהלים זוגיות כבר כמה חודשים ומאוקטובר 2018 הם הורים גאים לגוזל קטן, שאותו הם יאכילו עשר פעמים ביום במשך כמה שבועות. שני הזכרים התחילו להתקרב זה לזה לפני כמה חודשים, הם הסתובבו יחדיו ויצאו לשחייה משותפת. לקראת עונת החיזור הם גם הביאו זה לזה חלוקי אבן – המקבילה של טבעת – וכשהתחילה עונת החיזור בנו יחדיו קן מחלוקים. הקן שלהם הוא הגדול ביותר במושבה.

צוות המטפלים הביא לזוג הגאה ביצת דמה, כדי שיוכלו לדגור על משהו כמו הזוגות ההטרוסקסואלים סביבם. לאחר שהמטפלים ראו שהזוג דוגר על הביצה המזויפת במסירות רבה, הם הביאו להם ביצה אמיתית מזוג שהטיל שתי ביצים, ביצה שגם כך הייתה מתה ולא בוקעת. סוון ומג'יק דגרו על הביצה האמיתית וב-19 באוקטובר בקע ממנה גוזל בריא ושלם. כשלושה חודשים לאחר הבקיעה, כשהגוזל גדל והתחזק, עשו לו בדיקת DNA כדי לבדוק את מינו. עתה מתברר שהגוזל, סוונג'יק, הוא היא. סוון ומג'יק הם הורים גאים לנקבת פינגווין.

מקרה זה הוא לא התיאור הראשון של זוגיות פינגווינית גאה בגני חיות, וגם לא הזוגיות הראשונה שבה לזוג גאה בקעו צאצאים מאומצים.

להמשיך לקרוא זוג פינגווינים זכרים בסידני הפכו להורים גאים

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

היצור בעל ראש הכלב שבתמונה נמצא ביערות הגשם של אקוודור. לא מדובר בעכביש, וגם לא בכלב מוטנטי,  אלא בקוֹצֵר (רגלביש) – פרוק רגליים ממחלקת העכבישניים. בניגוד לרוב העכבישים לקוצרים אין בלוטות ארס והם גם לא טווים משי.

הקוצר המתוק שבתמונה (Metagryne bicolumnata) מכונה באנגלית "קוצר ארנבוני" (Bunny harvestman), אף שברור לכל שהיה צריך לקבל כינוי כלבי או זאבי יותר. וכמו כל הקוצרים נראה שהוא מורכב בעיקר מרגליים.

לא ידוע עדיין מדוע הקוצר הכלבלבי החמדמד הזה נראה איך שהוא נראה. לא מדובר בפוטושופ או בחוקר טבע עם אקדח דבק חם ונצנצים, אלא אולי בעיניים מזויפות ובליטות דמויות קרניים או אוזניים שמפחידות טורפים וגורמות לקוצר להיראות גדול יותר. או אולי זו סתם דרך למשוך בני או בנות זוג – אין ספק שכשראיתי את התמונות ואת הסרטון רק רציתי להתקרב לשחק עם הקוצר וללטף אותו.

העיניים האמיתיות של הקוצר, אגב, נמצאות ב"אף" של הכלב.
להמשיך לקרוא קצרצרים: הקוצר שנראה כמו עכביש עם ראש כלב

דווקא כן הצעצוע שלך? השתתפות בתחרות האירוויזיון קשורה לעלייה ברמת האושר – בשביעות הרצון מהחיים – בארצות המשתתפות.

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

בבית ספר לבריאות הציבור באימפריאל קולג' בלונדון חוקרים לרוב נושאים רציניים – את ההשפעות של מדיניות, גורמים סביבתיים ותנאים סוציו-אקונומיים על בריאותם של אנשים ועל סגנון חייהם ומצבם הנפשי. אך לא הפעם! לאחר שיחה מבודחת במסדרונות בית הספר החליטו החוקר בעל השם של נבל קומיקס, פיליפּוֹס פיליפּידיס (Filippidis), ועמיתיו לבדוק דווקא אם תחרות האירוויזיון משפיעה על אושר, שביעות רצון ורווחה במדינות המשתתפות. להפתעתם הם הצליחו למצוא קשר סטטיסטי כזה, ולכן הם רצו ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי המקוון BMC Public Health.
להמשיך לקרוא מחקר: האירוויזיון משמח אנשים

השבוע הסתובב ברשת סרטון שהראה שדוריטוס דליק. יוצרי הסרטון בחרו לנסות להפחיד את הצופים מפני החטיף בטענה שמאחר שהוא דליק לא בריא לאכול אותו, כמו שלא בריא לאכול נפט או פלסטיק. בתגובה הצתתי דוריטוס בעצמי במכון דוידסון והכנתי סרטון תגובה:

העובדה שמאכל דליק לא אומרת שהוא מסוכן או לא בריא, אלא רק שיש בו אנרגיה. את האנרגיה שבמזון מודדים ביחידה הקרויה קלוריה. קלוריה אחת היא כמות האנרגיה הדרושה לחימום גרם מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספירה אחת. בהקשר של מזון המונח קלוריה מתייחס לקילוקלוריה (אלף קלוריות קטנות), או כמות האנרגיה הדרושה לחימום קילוגרם מים במעלת צלזיוס אחת. את הקלוריות שיש במזון אפשר למדוד על ידי שרפתו במיכל מוקף מים ומדידת העלייה בטמפרטורת המים.

עם זאת, כנראה כדאי לא להגזים באכילת חטיפים עתירי קלוריות בלי קשר להיותם דליקים.

להמשיך לקרוא קצרצרים: האם דוריטוס דליק? (ולמה)

ראיתי את קייל היל מדגים בטוויטר איך אפשר לגרום לדמות מצוירת לקום לתחייה. לא התאפקתי ולמחרת ניסיתי לעשות זאת בעצמי במכון דוידסון:

נא לנסות בבית ולדווח 🙂

אם תרצו לבצע את הניסוי בעצמכם כל מה שתצטרכו זה משטח למינציה (או משטח מנוילן או שמרדף), טוש ללוח מחיק ומי ברז.

הדמויות המצוירות שהצלחתי להנפיש צוירו בטושים מחיקים כהים יחסית מסוג bold color dry erase.
להמשיך לקרוא קצרצרים: לעורר ציור לחיים

האנטומולוג לארי ריווס הצליח לתעד בקיעה של ביצת הזבוב אסטרית האדם, שזחליו טפילים של בני אדם ושל יונקים אחרים

את התמונה המדהימה שבראש הרשומה צילם האנטומולוג לארי ריווס (Reeves), כאשר השתמש בעצמו כפיתיון ליתושים בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה. במהלך הצילומים הוא שם לב כי היתושה נושאת ביצים של זבוב ממשפחת האסטריתיים (Oestridae) וכי אחת הביצים בוקעת ורימה קטנה מבצבצת מתוכה. זו ככול הנראה התמונה הראשונה המתעדת בקיעה כזו.
להמשיך לקרוא תמונה נדירה: זבוב בא לעולם