תגית: התנהגות

שינוי באיבר הרחה גורם לעכברות להתנהג כעכברים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זכרים ונקבות מתנהגים באופן שונה אלה מאלה, בעיקר בהקשר של התנהגות מינית וחברתית. טלי קמחי (Kimchi) ועמיתיה מאוניברסיטת הרווארד הראו כי די בשינוי בגן יחיד כדי לגרום לעכברות חסודות לשנות את התנהגותן לזו של זכרים רודפי מין.
להמשיך לקרוא עכבר/ה

הזכרים של דגי האבובון נכנסים להיריון, ויכולים להחליט עד כמה שווה להם להשקיע בעוברים

יונת אשחר ונעם לויתן | גלילאו

לא נעים להודות, אך עולם החי הוא שוביניסטי למדי. ברוב המוחלט של בעלי החיים, אם ההורים דואגים באופן כלשהו לצאצאיהם – ולא פשוט מטילים את ביציהם ומסתלקים – הרי שמלאכת הטיפול נופלת קודם כל על האֵם. נכון, ישנם מינים שבהם הזכרים הם הורים מסורים – במינים רבים של ציפורים האבות שומרים על הקן ומאכילים את הגוזלים, ויש גם יונקים שנוהגים כך. אך כמעט תמיד מדובר בשיתוף פעולה: האב והאם מגדלים יחדיו את צאצאיהם. מינים שבהם האב הוא ההורה המטפל היחיד נדירים מאוד, אך קיימים. המקרה המפורסם ביותר, ובוודאי הקיצוני ביותר, הוא זה של סוסוני הים וקרוביהם: סוסוני האצה והאבובונים. במינים אלו, הנקבה מטילה את ביציה לתוך שק עור מיוחד על גופו של הזכר, ושם הן להמשיך לקרוא מצטער, גברתי, הביצים שלך לא חשובות מספיק

שפמנונים קופצים אל החוף כדי לצוד יונים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

תארו לעצמכם שאתם דג. לא סתם דג – שֹפמנוּן, דג גדול למדי, באורך מטר עד מטר וחצי. בנחל שבו אתם חיים ישנם עוד שפמנונים רבים, אולי קצת יותר מדי, כי קשה לכם, בזמן האחרון, למצוא את הטרף האהוב עליכם – דגים קטנים או סרטנים. יש, עם זאת, בעלי חיים אחרים שמגיעים אל הנחל, או לפחות אל המים הרדודים שלחופו – יונים. הן נוהגות להתקבץ על אי קטן בנחל ולהתרחץ במימיו. אם רק הייתם יכולים לקפוץ מהמים ולהגיע אליהן…

נראה שכמה שפמנונים אירופים (Silurus glanis) בעלי יוזמה למדו לעשות בדיוק את זה להמשיך לקרוא יונה בבטן הדג

זחל טפילי נוטש את הפונדקאי שלו ונמלט בשעת סכנת מוות

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

חייה של כנימת עלה הבננה (Pentalonia nigronervosa) אינם קלים. כפי שמרמז שמה, הכנימה היא טפילה של צמחי בננה ומאחר שהיא מזיקה החקלאים מנסים להדבירה. אויבים טבעיים של הכנימה טורפים אותה, במקרה הרע מבחינתה, או משתמשים בה כבית גידול לצאצאיהם בעודה בחיים במקרה הנורא. אותם צאצאים, הגדלים כטפילים בתוך הכנימה, זוכים בהספקת מזון קבועה בעודם ניזונים מרקמותיה וכן בסביבה המסתירה אותם מאויביהם. אך גם הם עלולים להיפגע ואף למות כאשר הכנימה הפונדקאית נקלעת לסכנה ומותקפת על-ידי טורף.

בעלי חיים רבים משנים את מיקומם כדי להתמודד עם סכנה ולשפר את סיכוייהם לשרוד. למשל, אדם הבוחר להיכנס לחדר מחומם כשמשתוללת סופת שלגים בחוץ או ציפורים הנודדות לארצות חמות ומשופעות במזון. שינוי מיקום שיכול להאריך פלאים את חיי בעל החיים הוא הימלטות מפני טורף. ואולם טפיל החי בתוך פונדקאי כלוא בגופו של זה, ולכן אינו יכול להימלט בעת סכנה.
להמשיך לקרוא האויב שבפנים: הנמלט

האם חולדות מסוגלות לחוש אמפתיה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעל חיים מוכנס לכלוב ומתבונן סביב. הכלוב רחב-ידיים למדי, אבל במרכזו נמצא תא קטן, שקוף, בו כלוא בעל חיים נוסף, מאותו מין ביולוגי (species). לא רק שבעלי החיים הם מאותו מין-ביולוגי, הם גם מכירים היטב אחד את השני – במשך השבועיים האחרונים הם חלקו כלוב משותף. האם בעל החיים הראשון יפתח את התא וישחרר את חברו מכלאו? ויותר מעניין מכך – האם הוא יבחר לשחרר את חברו לפני שייכנס לתא נוסף, בו מצויים ממתקים?
להמשיך לקרוא חולדות לעת צרה

המבנה של מחילות עכברים נקבע על פי מספר קטן של רצפים גנטיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

כאשר מדברים על גֶנים ועל תכונות העוברות בתורשה, הדוגמאות הנפוצות הן מאפיינים גופניים כדוגמת צבע עיניים, צורות המקור אצל הפרושים של דרווין או הדגמים המופיעים על פרוות חתולים. אך מאפיינים אלה אינם היחידים שמושפעים מהגנים: גם תכונות התנהגותיות עשויות לעבור בתורשה. מחקרים הראו שציפורים אינן צריכות ללמוד כיצד לבנות את קניהן, עכבישים אינם לומדים לטוות את קוריהם, ובוֹנים – כיצד להקים סכרים. לכן, ההנחה היא כי תכונות אלו, ותכונות התנהגותיות רבות אחרות, נקבעות על ידי הגנים של בעלי החיים ועוברות בתורשה. למרות זאת, כמעט שלא ידוע דבר על הבסיס הגנטי שלהן.
להמשיך לקרוא בית וגֶן

ילדים חקרו את דפוסי בחירתן של דבורים בעת שהן אוספות צוף. מחקרם התפרסם בכתב-עת מדעי

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

"הָיֹה הָיָה" הן צמד מילים המופיעות לרוב בתחילתם של סיפורי ילדים ולא של מאמרים מדעיים. למרות זאת, מאמר שפורסם בכתב-העת Biology Letters של החברה המלכותית הבריטית, נפתח במילים אלו ממש. את המחקר המתואר במאמר עשתה קבוצה של 25 חוקרים שבחנו את יכולת הראייה והלמידה של דבורי בּוֹמבּוּס האדמה (Bombus terrestris). חברי הקבוצה הם תלמידים בגילים 8 עד 10 מבית הספר היסודי בלקאווטון (Blackawton) במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה.
להמשיך לקרוא החיים הסודיים של ילדים ודבורים

האם אורנגאוטנים מתקשרים ביניהם בעזרת פנטומימה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מלבד העובדה שאנו הולכים על שתיים בקביעות ולובשים בגדים, אולי ההבדל הבולט ביותר בינינו ובין קופי האדם האחרים הוא השפה. ללא היכולת הזו, כיצד קופי האדם מתקשרים ביניהם? אחת האפשרויות היא, כמובן, שימוש בתנועות ובמחוות. מחקרים רבים נעשו על מחוות גוף של קופי אדם, וישנן גם עדויות אנקדוטליות על שימוש בפנטומימה ממש, כלומר תנועות שמציגות ומייצגות באופן ישיר חפץ או פעולה. הדוגמאות העיקריות לכך לקוחות מקופי אדם בשביה, וכוללות נקבת אורנגאוטן שנהגה לבקש בלון בדרך של הצמדת אגודל ואצבע לפיה ונשיפה דרכן, וזכר גורילה שֶׁחיקה יצירת כדור חומר בין ידיו כדי לבקש גוש חומר. דוגמאות לשימוש בפנטומימה בטבע, בין קופי אדם לבין עצמם, קיימות גם הן אך נדירות הרבה יותר.
להמשיך לקרוא קוף אדם אחרי קוף אדם

האם אתה אבי או דודי?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעלי-חיים רבים מנהלים חיי משפחה שוויוניים בהם שני בני הזוג מטפלים בצאצאים. מין אחד של מַרמוֹסֶט (Callithrix kuhlii), יונק קטן מסדרת הפרימטים החי בדרום אמריקה, לקח את השוויון רחוק עוד יותר. במין זה הפרטים חיים בקבוצות קטנות הכוללות בדרך-כלל קרובי משפחה, והבוגרים – זכרים ונקבות – עוזרים לטפל גם בצאצאים שאינם שלהם. לעתים האחים הגדולים מעדיפים לעזור בגידול אחיהם הצעירים ואף אחייניהם, במקום למהר ולהביא צאצאים משלהם. מחקר שהתפרסם באפריל 2007 במגזין PNAS מציע סיבה גנטית – ומוזרה במיוחד – לשיתוף פעולה רחב דווקא בחיות אלו.
להמשיך לקרוא משפחה אחת גדולה