חרקים – עמוד 4 – תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות

להפיץ חיידקים ויתושים – ולמנוע קדחת?

מניעת קדחת דנגי בעזרת יתושים המודבקים בחיידקים שעוצרים את נגיף הקדחת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

יתושת אדס מצרי (Aedes aegypti) — יתושת אדס מצרי (*Aedes aegypti*) בזמן ארוחה. צילום: James Gathany, CDC.

בשבוע הראשון של ינואר 2012 הגיעה קבוצת חוקרים, בראשותו של סקוט אוניל (O’neill) מאוניברסיטת מונש במלבורן, לשתי ערים בחוף המערבי של אוסטרליה. שם הם שחררו כמה אלפי יתושים, בניסוי שנועד להילחם באחת המחלות הטרופיות הקשות ביותר – קדחת דֶנגי.

כ-50 מיליון איש בשנה, ביותר מ-100 מדינות, חולים במחלה הגורמת לחום וכאבים ובמקרים מסוימים עלולה גם להסתיים במוות. המחלה נגרמת על ידי נגיף שמועבר לבני-אדם בעיקר על ידי יתוש ממין מסוים – אדס מצרי (Aedes aegypti). להמשיך לקרוא להפיץ חיידקים ויתושים – ולמנוע קדחת?

מי נתן לכנימה את צבעה?

כנימות עלה מייצרות פיגמנטים בעזרת גנים של פטרייה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כנימות אפון (Acyrthosiphon pisum) על אפונה — כנימות אפון (*Acyrthosiphon pisum*) על אפונה. צילום: *PLOS Biology* cover, February 2010. Shipher Wu (photograph) and Gee-way Lin (aphid provision), National Taiwan University.

כנימת האפון, Acyrthosiphon pisum, חרק קטן הניזון מנוזל השיפה של צמחים, עשויה להיות ירוקה או אדומה. מידע זה כשלעצמו אולי אינו נשמע מרתק במיוחד, אם כי לכנימות עצמן הוא חשוב למדי (חיפושיות משה רבנו נוהגות לצוד את הכנימות האדומות בתדירות גבוהה יותר, ואילו צרעות טפיליות מעדיפות את הירוקות דווקא). מה שמעניין יותר הוא – מה נותן לכנימות השונות את צבען?
להמשיך לקרוא מי נתן לכנימה את צבעה?

החיים הסודיים של ילדים ודבורים

ילדים חקרו את דפוסי בחירתן של דבורים בעת שהן אוספות צוף. מחקרם התפרסם בכתב-עת מדעי

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דבורת בומבוס, "עם פסים שחורים וצהובים וישבן לבן", אוספת צוף מציניה עדינה. צילום: Simon Koopmann, מתוך ויקימדיה.

"הָיֹה הָיָה" הן צמד מילים המופיעות לרוב בתחילתם של סיפורי ילדים ולא של מאמרים מדעיים. למרות זאת, מאמר שפורסם בכתב-העת Biology Letters של החברה המלכותית הבריטית, נפתח במילים אלו ממש. את המחקר המתואר במאמר עשתה קבוצה של 25 חוקרים שבחנו את יכולת הראייה והלמידה של דבורי בּוֹמבּוּס האדמה (Bombus terrestris). חברי הקבוצה הם תלמידים בגילים 8 עד 10 מבית הספר היסודי בלקאווטון (Blackawton) במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה.
להמשיך לקרוא החיים הסודיים של ילדים ודבורים

תמות נפשי עם פולשים

טרמיטים זקנים פועלים כיחידות מתאבדים נגד אויבי המושבה

נעם לויתן | גליליאו

"אנו שולחים את גברינו הצעירים למלחמה; נמלים שולחות את הגברות הזקנות". ציטוט זה, מדברי חוקר הנמלים ואבי הסוציוביולוגיה אדוארד או. וילסון (Wilson), פותח מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי הנחשב Science. במאמר מתארים החוקרים, בראשות ייבס רויסן (Roisin) מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, פועלי טרמיטים זקנים הנשלחים לקרב כמחבלים מתאבדים, כשהם נושאים על גבם מעין תרמילי נפץ כחולים.

לוחם טרמיטים, פועלים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים — לוחם, פועלים זקנים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים צעירים ממין הטרמיטים *Neocapritermes taracua*. כשמושבת הטרמיטים מותקפת הפועלים הזקנים מתאבדים – מפוצצים עצמם תוך שחרור נוזל דביק וקטלני. באדיבות Robert Hanus

להמשיך לקרוא תמות נפשי עם פולשים

פיתוי קטלני

זחלי חיפושית וחיפושיות בוגרות טורפים דו-חיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לצפרדעים ולדו-חיים אחרים יש כלל אצבע פשוט מאוד – אם זה זז וקטן זה מזון. כלל זה הופך אותם לציידים מוצלחים הזוללים בתאווה חרקים, חלזונות ועוד. אך אם אתרע מזלם של הדו-חיים והטרף המיועד הוא חיפושית מסוג אֶפּוֹמיס (Epomis) הם יגלו במהרה כי התהפכו היוצרות והטורף הפך לנטרף, בבחינת "מהאוכל יצא מאכל".

קרפדה ירוקה מתפתה להתקרב לזחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

זחל של אפומיס לאחר שנצמד לקרפדה ירוקה. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

ערימת עצמות של קרפדה ירוקה שנטרפה על ידי זחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן. מתוך המאמר ב-PLOS ONE

חיפושית אפומיס בוגרת טורפת קרפדה ירוקה (a) ואילנית מצויה (b). צילום: גיל וויזן, מתוך ZooKeys

להמשיך לקרוא פיתוי קטלני

קצרצרים: עכביש קדום וטרפו לכודים בענבר

ענבר ובתוכו מאובנים של עכביש צעיר והטרף שלו, צרעה טפילית שנלכדה בקוריו, שנלכדו בשרף לפני 100 מיליוני שנים. צילום: Oregon Sate University. — ענבר ובתוכו מאובנים של עכביש צעיר והטרף שלו, צרעה טפילית שנתפסה בקוריו, שנלכדו בשרף לפני 100 מיליוני שנים. צילום: Oregon Sate University.

חוקרים גילו עִנְבָּר – שרף מאובן – ממיאנמר (בורמה) ובתוכו מאובני עכביש והצרעה שנתפסה ברשתו. העכביש הצעיר עט על טרפו, זכר צרעה טפילית מתת-משפחה (Scelioninae) התוקפת ביצי עכבישים, כששרף עץ דביק טפטף ולכד את שניהם. יחד איתם שמורים בפיסת הענבר מתקופת הקרטיקון התחתון (לפני 145-97 מיליוני שנים) 15 קורי עכביש שלמים – שבחלקם נלכדה הצרעה – ועכביש זכר בוגר. מאחר שרוב מיני העכבישים לא נוהגים לחלוק רשתות החוקרים משערים, במאמר שהתפרסם בכתב העת Historical Biology, כי זו העדות המוקדמת ביותר למין עכביש חברתי.

מאובן זה הוא היחיד שהתגלה עד כה של עכביש יחד עם הטרף שנלכד ברשתו.

אהבה מבטן

שינוי בתזונה של זבובי דרוזופילה, הגורם לשינוי באוכלוסיית החיידקים החיים בגופם, משפיע על בחירת בני הזוג – ההעדפה המינית – של הזבובים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

Drosophila melanogater mating — זבובי דרוזופילה מזדווגים
Photo: T. Chapman, PLOS Biol. 6, e179 (2008). doi:10.1371/journal.pbio.0060179.g001

גופנו, כמו גופם של שאר בעלי החיים, מאוכלס בכמות עצומה של חיידקים (וכן מיקרואורגניזמים אחרים) שמספרם גדול פי עשרה ממספר תאי הגוף. ללא "נוסעים סמויים" אלו לא היינו שורדים. החיידקים הקיימים בגופנו משפיעים על בריאותנו ותזונתנו: הם מספקים ויטמינים, עוזרים בעיכול מזון, משפיעים על התפתחות מערכת העיכול, מגנים מפני גורמי מחלות ו"מאמנים" את מערכת החיסון (וראו לקריאה נוספת). גיל שרון (Sharon) מאוניברסיטת תל-אביב ועמיתיו פרסמו, בכתב-העת המדעי PNAS, את תוצאותיו של ניסוי אלגנטי המראה כי לפחות במקרה של זבובי דרוזופילה (Drosophila melanogaster, תסיסנית המחקר), החיידקים החיים בגופם משפיעים גם על העדפתם המינית, וכך עשויים לתרום להתפתחותם של מינים ביולוגיים חדשים.
להמשיך לקרוא אהבה מבטן

טורפים נסתרים

צמחים טורפים לוכדים בעלי חיים כדי לנצל את החנקן בגופם. מחקר חדש מראה כי גם צמחים "רגילים" מסוגלים להרוג ולעכל חרקים בעזרת פטרייה השותפה לצייד

נעם לויתן | גליליאו

צמחים, כמו כל האורגניזמים המוכּרים לנו, זקוקים לתרכובות חנקן כדי לגדול. הגז חנקן אמנם נפוץ מאוד באטמוספרה, ומהווה 78% מנפחה, אבל הצמחים אינם מסוגלים לקלוט אותו ("לקבע חנקן") ישירות מהאוויר. הם קולטים תרכובות חנקן מהקרקע, אך גם זאת רק בזכות חיידקים קושרי חנקן החיים בקרקע או בסימביוזה בתוך שורשי צמחים מסויימים, שמקבעים את החנקן שבאוויר והופכים אותו לתרכובות זמינות לצמחים (חנקה או אמוניה). נוסף על כך, פטריות וחיידקים מפרקים חומרים אורגניים בקרקע, כגון צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם חזרה לתרכובות זמינות וכן לחנקן חופשי החוזר לאטמוספרה.

צמחים טורפים, כמו הכדנית או הנאדיד, הגדלים במקומות דלים בחנקן, מצאו דרך אחרת להשיג חנקן: הם לוכדים בעלי חיים (או את גלליהם), מעכלים אותם, ומנצלים את החנקן מגופם. סקוט ביהי (Behie) ועמיתיו מאוניברסיטת בּרוֹק בקנדה, גילו, במחקר שפורסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Science, כי גם צמחים "רגילים" מסוגלים להרוג ולעכל חרקים. אך בעוד צמחים טורפים עושים זאת באמצעות מלכודות בולטות לעין, צמחים אחרים צדים בסתר, בעזרת פטרייה השותפה להרג.
להמשיך לקרוא טורפים נסתרים