מצאה מין את מינה

באוכלוסיית אלבטרוסים באי באוקיינוס השקט נצפה אחוז גבוה מאוד של זוגות חד-מיניים. מה הסיבה לכך?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זוג אלבטרוסים מקנן.
זוג אלבטרוסים מקנן. צילום: David Patte/USFWS.

התופעה של פרטים מאותו מין (זוויג) – שני זכרים או שתי נקבות – המקיימים יחסי מין ו/או מנהלים חיי זוגיות הדומים לאלו של זוגות זכר-ונקבה מאותו מין-ביולוגי, ידועה כבר שנים רבות. היא נמצאה אצל להמשיך לקרוא מצאה מין את מינה

המלכה מתה, תחי המלכה

רבייה זוויגית – סקס – זה דבר נהדר והיא גם תורמת לשרידות המין, אך לפעמים קיים יתרון להעמדת צאצאים בלי יחסי מין. מלכות של מושבות טרמיטים, לדוּגמה, מעמידות יורשות בלי לערב את המלך בעניין.

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

רבייה זוויגית התפתחה בשלב מוקדם למדי באבולוציה, והיא נפוצה מאוד בקרב בעלי-חיים, צמחים, פטריות, אצות ואף יצורים חד-תאיים מסוימים. נראה כי היתרון המרכזי שהיא מעניקה הוא גיוון גנטי: ערבוב הגנים של שני הורים יוצר צירופים חדשים של מידע גנטי, ובתנאים משתנים, כאשר לפרט יש צאצאים שונים מבחינה גנטית, ישנם סיכויים טובים יותר שלפחות כמה מהם ישרדו. אך רבייה זוויגית גם עולה ביוקר. מעבר לעובדה שכל הורה מעביר לכל צאצא רק מחצית מהמידע הגנטי שלו, ישנה הוצאה כבדה של זמן ומשאבים על מציאת בן/בת זוג מתאים/מה ועל חיזור. ואכן, רבייה אל-זוויגית, שבה הפרט מייצר צאצאים הזהים לו מבחינה גנטית, נפוצה בכל רחבי עולם החי. למשל, חרקים רבים מעמידים צאצאים ברבייה אל-זוויגית, שבה הנקבה מטילה ביצים שאינן מופרות על-ידי הזכר, ומתוכן בוקעות נקבות שהן העתק גנטי מושלם של אימן.

טרמיטים
טרמיטים. צילום: Keisotyo, CC-BY-SA.

להמשיך לקרוא המלכה מתה, תחי המלכה

החיידקים של פאבלוב

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

Escherichia coli
Photo by Eric Erbe, Colorization by Christopher Pooley; U.S. Department of Agriculture

הפיזיולוג הרוסי איוון פאבלוב (Pavlov) מוכר כיום לכל אדם בזכות כלביו, שאותם לימד לקשר בין צלצול פעמון להופעת מזון. בניסויו המפורסם, פאבלוב – ששם לב כי הכלבים הזילו ריר כשקיבלו מזון – הגיש אוכל לכלביו בליווי צלצול פעמון. לבסוף – לאחר כמה חזרות – צלצול הפעמון לבדו, בלא הגשת המזון, גרם לכלבים לרייר בציפייה לאוכל. מחקר, שפורסם בשנת 2008 בכתב-העת המדעי Science, מראה שגם חיידקים מסוגלים ללמוד התנהגות דומה.
להמשיך לקרוא החיידקים של פאבלוב

זאב בלבוש כלב

מיהו האב הקדמון של הכלבים המבויתים ומתי ואיפה הם נוצרו לראשונה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זני כלבים וזאב אפור
זני כלבים שונים ואביהם הפראי, הזאב האפור. קרדיט: בסוף הרשומה

כל הכלבים בתמונה חולקים אב קדמון משותף. באמירה זו כשלעצמה אין ממש חידוש, הרי אם נלך מספיק אחורה נגיע אל האב הקדמון של בעלי החיים כולם, כולל קופי קפוצ'ין ו"פרות משה רבנו" (מושיתיים). אלא שבמקרה של הכלבים, אנו יודעים מי היה אותו אב קדמון – ואנחנו הולכים ומתקרבים לידיעה מתי ואיפה נוצר הכלב הראשון.
להמשיך לקרוא זאב בלבוש כלב

נמאס מכל הזבל הזה…

חיפושית הזבל ורב-הרגל

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל
חיפושית זבל מהמין Deltochilum valgum גוררת רב-רגל. צילום: Trond Larsen.

חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
להמשיך לקרוא נמאס מכל הזבל הזה…

לאהוב עד מוות

אצל מינים מסוימים של יונקי כיס קטנים הזכרים מזדווגים פעם אחת ואחר כך מתים. כלשון האמרה: חייה מהר, מות צעיר, השאר צאצאים רבים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אַנְטֶכִּינוּס חום
אַנְטֶכִּינוּס חום. צילום: Alan Couch, CC-BY.

בערבות העשב של אוסטרליה זוג יונקי כיס קטנים, דמויי עכברים, עסוק בפעילות החשובה ביותר של חייו. זוהי עונת הרבייה שלהם, הקצרה באופן מיוחד, והם מנצלים כל רגע שלה: ההזדווגות עשויה לארוך 12 שעות ויותר. יש לקוות שהזכר נהנה מהחוויה, כי זהו הדבר האחרון שיעשה בחייו: זמן קצר לאחר ההזדווגות רמות הקורטיזול בדמו עולות, מערכת החיסון שלו קורסת, והוא מת.
להמשיך לקרוא לאהוב עד מוות

הפוך בו והפוך בו

היפוך גנטי מאפשר למין צמח אחד לגדול בשתי צורות שונות לחלוטין

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מימולוס צהוב מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי והחד-שנתי
מימולוס צהוב (Mimulus guttatus) מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי (שמאל) והחד-שנתי (ימין). צילום: דיוויד לורי, מתוך: PLOS Biol. 8, e1000500 (2010).

במערב אמריקה הצפונית צומח מימולוס צהוב (Mimulus guttatus), צמח ממשפחת הלועניתיים המכונה באנגלית פרח-הקוף בשל הנקודות הזרועות על פניו. בחופי המערב הקרירים, הלחים ועטויי הערפל גדל המימולוס הצהוב כצמח רב-שנתי, בעוד בפנים היבשה, שבה אקלים ים-תיכוני חם, הוא גדל כצמח חד-שנתי שנובל ומת עם בוא הקיץ. הבדל בולט ביותר להמשיך לקרוא הפוך בו והפוך בו

פטפוטי קופים

האם הדיבור התפתח מתכונה המכונה בִּרבּוּר שנצפתה אצל קופי הג'לדה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה
ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה. צילום: ברק סלטי וספי קליינמן.

אחת המשמעויות הפילוסופיות של תיאוריית האבולוציה של צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס היא נישול בני האדם מהמקום שבו בעצם מעולם לא היו – המקום של נזר וסיבת הבריאה. משמעות זו הבהירה את הקשר העמוק שלנו לכל בעלי החיים, והיצורים החיים בכלל, שמסביבנו. כן, יש לנו תכונות המיוחדות לנו (כמו לכל מין-ביולוגי אחר), אך לכל התכונות האלו יש ניצנים ומקבילים, גם אם שונים במקצת, אצל קרובינו. למשל, להמשיך לקרוא פטפוטי קופים

עין הדג

צאצאי הכלאה של דגים עיוורים יכולים לשוב ולראות

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דג מערות עיוור ושני דגים קרובים, החיים בסביבה מוארת ולא איבדו את ראייתם
דג מערות עיוור ושני דגים קרובים, החיים בסביבה מוארת ולא איבדו את ראייתם. תצלום: Richard Borowsky, via BioMed Central Ltd.

עיניהן של חיות המתגוררות בעומק מערות חשוכות הן מיותרות, ואכן, במהלך האבולוציה התנוונו עיניהם של מרבית בעלי-החיים האלה. אחד מבעלי-חיים אלו הוא מין של דג מערות עיוור, הקרוי Astyanax mexicanus, הנמצא במערות גיר מבודדות בצפון-מזרח מקסיקו. כיום להמשיך לקרוא עין הדג

ידיעה על אבולוציה מחפשת תמונות כלבים

עדכון
15/01/2014: הידיעה פורסמה בבלוג.
25/11/2013: תודה לכל מי ששלחו לנו תמונות של כלבים. נשתדל להשתמש בכולן.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.

נעם ואני מחפשים תמונות כלבים וכלבות שילוו ידיעה שתפורסם בקרוב במגזין גליליאו ובבלוג.

מי שרוצה ומוכן שהכלב שלו יופיע כחלק מקולאז' כלבים מוזמן לפרסם לינק לתמונה בתגובות, או לשלוח את התמונה (ואת איות שם השולח בעברית) לפרופיל הפייסבוק שלי או למייל sci.phile [at] yahoo.com.

הפניה מופנית לזכרים ונקבות כאחד.