מחבר Yonat

אורנגאוטן כממציא פתרונות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ממחקרים רבים בקופי-אדם התברר כי הם מצטיינים, יותר מכל חיה אחרת למעט האדם, בפתרון בעיות, במיוחד כאלו הדורשות שימוש בכלים. החיות היחידות המתקרבות, ולעתים אף עולות עליהם בתחום זה הן – אולי במפתיע – עופות ממשפחת העורבים.

במחקר, שנערך במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, ניסו החוקרים לבדוק אם קופי-אדם יכולים לפתור בעיות שאינן מסתמכות על הפעלה של כלי מוצק, אלא על שימוש במים ככלי. במחקר, שפורסם במגזין Biology Letters, הציבו נטשה מנדס (Mendes) ועמיתיה בפני 5 נקבות אורנגאוטן שפופרת שקופה, מלאה במים עד רבע מגובהה, עם בוטן (הפרס) הצף על פני המים. הפתח היחיד בשפופרת היה בצדה העליון, וקטן מכדי לאפשר לקופות-האדם להגיע אל הבוטן באצבעותיהן. לא היה אפשר להמשיך לקרוא ‫(קוף)–האדם החושב‫

כרישים לימוניים צעירים לומדים זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אחת האמרות המפורסמות המיוחסות לאייזק ניוטון היא "אם ראיתי למרחוק, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים". ואם את זה אמר ניוטון, שהיה לא רק גאון אלא גם ידוע כאדם קשה, שמעולם לא התנדב לתת קרדיט לאחרים, מה נגיד אנחנו? בבירור, כמעט את כל מה שאנחנו יודעים למדנו מאחרים. ולא רק אנחנו: זה מכבר ידוע שבני האדם אינם היחידים שלומדים זה מזה. ממחקרים רבים התברר כי למידה חברתית קיימת בשוּרה של בעלי חיים, ולא רק פרימטים ובכלל יונקים, אלא גם עופות, דגים ואפילו חרקים. במחקר שפורסם במגזין המדעי Animal Cognition התבררה בפעם הראשונה למידה חברתית בסוג של חולייתנים שנחשבים כ"פרימטיביים" – דגי סחוס, וליתר דיוק, כרישים לימוניים.
להמשיך לקרוא כריש חברתי

דגיגים שוחים אל הצל בעזרת חוכמת ההמונים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הסתכלו על פולי השעועית שבתמונה. האם תוכלו להעריך כמה פולים יש בצנצנת? (אתם מוזמנים למלא את הערכתכם כאן). לא משנה מה המספר שתנחשו, יש סיכוי טוב שהוא יהיה נמוך או גבוה באופן משמעותי מהמספר הנכון. בני אדם פשוט אינם מוצלחים באופן מיוחד בהערכות כאלו. בעצם, זה לא מדויק: כל בן אדם בנפרד אינו מוצלח בכך במיוחד. אך מחקרים הראו שככל שמספר האנשים הנותנים הערכות עולה, הממוצע של כל ההערכות האלו מתקרב יותר ויותר למספר האמיתי! רוב האנשים טועים, נכון, אך הם טועים בכיוונים שונים (חלקם מנחשים נמוך מדי וחלקם גבוה מדי) וכך מתקזזות הטעויות. תופעה זו נקראת "חוכמת ההמון" (Crowd wisdom), והיא ידועה כבר מתחילת המאה הקודמת. מתברר שהיא קיימת לא רק אצל בני אדם. ממאמר שפורסם במגזין Science עולה שאצל להקות דגים נרשמה תופעה דומה, אם כי ככל הנראה מסיבה אחרת.
להמשיך לקרוא ניווט בשביל הזהב

איזו התנהגות ילדותית נצפתה אצל השימפנזה המצוי והבונובו ומהן ההשלכות לגביה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעלי החיים הקרובים ביותר מבחינה אבולוציונית לאדם הם השימפנזה המצוי והבונובו. מינים אלו דומים למדי זה לזה ולמעשה עד לשנות העשרים של המאה הקודמת הם נחשבו כמין-ביולוגי אחד. ובכל זאת, יש ביניהם הבדלים – עדות לכ-2.5 מיליוני שנים של אבולוציה נפרדת, מאז נפרדו שתי השושלות. חוקרים רבים סבורים שמקצת מההבדלים נובעים משוני בהתפתחות הפרט – הבונובו מראים סימנים מסוימים של "פֶּדוֹמורפיזם", כלומר, שמירה על תכונות האופייניות לצעירים גם בבגרות. דוגמה לפדומורפיזם אפשר לראות בכמה גזעי כלבים, המראים בבגרותם את האף הפחוס והעיניים הגדולות האופייניים לגורים.

אצל הבונובו, הבוגרים שומרים על כמה להמשיך לקרוא תסמונת פיטר פן אצל קופי האדם

הזכרים של דגי האבובון נכנסים להיריון, ויכולים להחליט עד כמה שווה להם להשקיע בעוברים

יונת אשחר ונעם לויתן | גלילאו

לא נעים להודות, אך עולם החי הוא שוביניסטי למדי. ברוב המוחלט של בעלי החיים, אם ההורים דואגים באופן כלשהו לצאצאיהם – ולא פשוט מטילים את ביציהם ומסתלקים – הרי שמלאכת הטיפול נופלת קודם כל על האֵם. נכון, ישנם מינים שבהם הזכרים הם הורים מסורים – במינים רבים של ציפורים האבות שומרים על הקן ומאכילים את הגוזלים, ויש גם יונקים שנוהגים כך. אך כמעט תמיד מדובר בשיתוף פעולה: האב והאם מגדלים יחדיו את צאצאיהם. מינים שבהם האב הוא ההורה המטפל היחיד נדירים מאוד, אך קיימים. המקרה המפורסם ביותר, ובוודאי הקיצוני ביותר, הוא זה של סוסוני הים וקרוביהם: סוסוני האצה והאבובונים. במינים אלו, הנקבה מטילה את ביציה לתוך שק עור מיוחד על גופו של הזכר, ושם הן להמשיך לקרוא מצטער, גברתי, הביצים שלך לא חשובות מספיק

שפמנונים קופצים אל החוף כדי לצוד יונים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

תארו לעצמכם שאתם דג. לא סתם דג – שֹפמנוּן, דג גדול למדי, באורך מטר עד מטר וחצי. בנחל שבו אתם חיים ישנם עוד שפמנונים רבים, אולי קצת יותר מדי, כי קשה לכם, בזמן האחרון, למצוא את הטרף האהוב עליכם – דגים קטנים או סרטנים. יש, עם זאת, בעלי חיים אחרים שמגיעים אל הנחל, או לפחות אל המים הרדודים שלחופו – יונים. הן נוהגות להתקבץ על אי קטן בנחל ולהתרחץ במימיו. אם רק הייתם יכולים לקפוץ מהמים ולהגיע אליהן…

נראה שכמה שפמנונים אירופים (Silurus glanis) בעלי יוזמה למדו לעשות בדיוק את זה להמשיך לקרוא יונה בבטן הדג

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

להמשיך לקרוא כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות