נרתיקים של זכרים ונקבות עם פינים

ג'וזף, אחד הילדים בקומדיה "שוטר בגן הילדים", מצהיר כי "לבנים יש פין, לבנות יש נרתיק" – מידע אליו הוא נחשף בזכות אביו הגינקולוג. ואכן ג'וזף צודק. לחלק מבעלי החיים המתרבים בהפריה פנימית – כלומר שתאי הזרע והביצית שלהם נפגשים ומתלכדים בתוך גופה של הנקבה – יש פין. ועד היום אם פגשת פין יכולת להכריז בוודאות כי מולך עומד זכר, אך לא עוד. בחרקים מהסוג Neotrogla מיקום איברי המין התהפך: הנקבות הן אלו שיש להן פין בעוד שלזכרים יש מעין נרתיק.

חרקים מהסוג Neotrogla מזדווגים
חרקים מהסוג Neotrogla מזדווגים. הנקבה למעלה. צילום: courtesy of Kazunori Yoshizawa.

להמשיך לקרוא נרתיקים של זכרים ונקבות עם פינים

וזהו סוף השיגדון

שִחזור גן קדום עשוי לעזור בריפוי מחלה "מודרנית"

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שיגדון, קריקטורה משנת 1799
שיגדון, קריקטורה משנת 1799. איור: James Gillray. מקור: Zeno.org.

שיגדון (גָאוּט, פּוֹדַגרה או צינית) הוא מחלה הידועה, שלא בצדק, כ"מחלת המלכים". המחלה קשורה להפרעה בחילוף החומרים, שגורמת לעודף חומצת שתן בדם (חומצה אוּרית). בדרך כלל חומצת השתן מופרשת על ידי הכליות בשתן, אך כשהכמות שלה גדולה מדי היא שוקעת כגבישים במפרקים בגוף. הגבישים מצטברים וגורמים לנפיחות, לאדמומיות ולכאבים קשים כל כך עד שהושוו לחבלי לידה.
להמשיך לקרוא וזהו סוף השיגדון

הזיה לסוף הדרך

סם ה-LSD עשוי לעזור לחולים סופניים להתמודד עם מצבם

נעם לויתן | גליליאו

Dreamin' on LSD: Level 3 by Naaik on deviantART, CC-BY-NC-ND.
Dreamin' on LSD: Level 3 by Naaik on deviantART, CC-BY-NC-ND.

בשנת 1943 גילה במקרה ד"ר אלברט הופמן השוויצרי את ההשפעות הפסיכדליות, מעוותות המציאות, של חומר שסינתז חמש שנים קודם לכן, בשנת 1938. החומר, נגזרת של אחד הרעלים של הפטריה הטפילית אֶרְגּוֹט, קרוי חומצה ליסרגית דיאתילאמידית – LSD. LSD שימש כתרופת עזר לטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים וכן בניסויים סודיים של ה-CIA לשליטה מוחית. אך כשהפך –לצערו הרב של הופמן – לסם פופולרי בקרב "ילדי הפרחים", הצעירים של תרבות הנגד של שנות השישים של המאה הקודמת, אסרה ממשלת ארצות הברית על החזקה ושימוש בו. איסור שגרם, בעקיפין, לעצירת המחקר על LSD, מאחר שלא אפשר שימוש רפואי בסם.
להמשיך לקרוא הזיה לסוף הדרך

מוחות נודדים

מוח נודד
מוח נודד. קרדיט: לא ידוע.

שלושה מדענים אמריקנים זכו בפרס נובל בכימיה לשנת 2013. שניים מהם – פרופ' אריה ורשל ופרופ' מייקל לויט – הם ישראלים שהיגרו לארצות הברית לפני עשרות שנים. ראש הממשלה ונשיא המדינה התמלאו גאווה על כך ש"אנשים משלנו" קיבלו את הפרס. אבל, אליה וקוץ בה. אמנם הקריירה האקדמית של פרופ' ורשל ופרופ' לויט החלה בישראל ושיתוף הפעולה ביניהם התחיל במכון ויצמן למדע, אך היא הגיעה לשיאה באוניברסיטאות בארצות הברית. לויט עזב לאוניברסיטת סטנפורד וורשל, שלא הצליח לקבל קביעות במכון ויצמן, עזב לאוניברסיטת דרום קליפורניה.

להמשיך לקרוא מוחות נודדים

100 שנים להולדתו של נורמן בורלוג – האיש שהציל מיליארד בני אדם

נורמן בורלוג
נורמן בורלוג. צילום: CIMMYT.

היום הוא יום השנה ה-100 להולדתו של זוכה פרס נובל נורמן ארנסט בורלוג

בורלוג (Borlaug) "אבי המהפכה הירוקה" נולד באיווה ב-25 במרץ 1914 ונפטר בביתו בדאלאס שבטקסס ב-12 בספטמבר 2009. הוא זכה בפרס נובל לשלום ופרסים נוספים על כך שפיתח חיטה ננסית-למחצה ועמידה למחלות, כגון מחלת חילדון הקנה הנגרמת על ידי פטריה. "חיטת הפלא" של בורלוג ויישום שיטות חקלאיות חדשות חוללו את "המהפכה הירוקה"; מהפכה חקלאית שהצילה את חייהם של יותר ממיליארד בני אדם ממוות מרעב, על אף התנגדותם העזה של ארגונים "ירוקים" שחששו מפיצוץ אוכלוסין ומנזקים סביבתיים ולכן ניסו לחבל במאמציו של בורלוג להציל את אוכלוסיית המדינות המתפתחות.

פרטים נוספים ברשומה על המוציא לחם מן הארץ – האדם החשוב ביותר שככל הנראה מעולם לא שמעתם עליו.

מידע נוסף

ועידת הפסגה לכבוד שנת ה-100 תעסוק בין היתר בזנים חדשים של חילדון הקנה המאיימים על חיטת העולם ובסכנת רעב עולמי.

היהפוך סוס את עורו?

שינוי גנטי שמקורו בנגיף העניק לסוסים מסוימים, כגון סוסי אפלוסה, דוגמת פרווה מנוקדת

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רפליקה של ציור סוסים ממערת פש-מרל.
רפליקה של ציור ממערת פש-מרל. צילום: HTO.

על קירות מערת פש-מרל (Pech-Merle) בצרפת מצוירים סוסים בּרוּדים (בעלי כתמים מנוקדים). דגם הנקודות על פרוות הסוסים דומה להפליא לדגם של סוסים בני ימינו, אף שגיל הציורים הוא כ-25 אלף שנים. בגזעי סוסים בעלי דוגמת פרווה מנוקדת שכזו, כדוגמת הגזע הברוֹד המפורסם ביותר בן ימינו – האפלוסה (Appaloosa), מופיעים באזור העכוז כתמים לבנים סימטריים עם נקודות צבע. כמו כן, לעתים הצבע הלבן מכסה כמעט את כל גופו של הסוס, פרט לכמה נקודות בצבע חום או שחור. נוסף על כך, אפשר למצוא בקרב הגזעים הברודים סוסים שהכתמים הלבנים שעל גופם חסרי נקודות. סוסים חלקים אלה לוקים תמיד בעיוורון לילה מולד – הם רואים היטב ביום אך בקושי מסוגלים לראות בעוצמת אור נמוכה.
להמשיך לקרוא היהפוך סוס את עורו?

גלגול העין

חסר חוליות בעל עיניים של חולייתן

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לרווה (פגית) של הזרוע-רגליים בעלת עיניות אדומות
לרווה (פגית) של הזרוע-רגליים בעלת עיניות אדומות. מבט מלמעלה (A) ומהצד (B). צילום: מתוך המאמר המקורי.

צ'רלס דרווין (Darwin) כתב בספרו "מוצא המינים" משפט שהפך לחביבם של בריאתנים שונים ומשונים, המרבים להמשיך לקרוא גלגול העין

לראות את האור

תאי הראייה של התולעת חסרת העיניים

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

נמטודה
נמטודה. צילום: National Human Genome Research Institute.

הנמטודה (תולעת נימית או תולעת עגולה) השקופה Caenorhabditis elegans חיה מתחת לפני הקרקע, באפלה, ולכן נראה כי אינה זקוקה ליכולת ראייה – ואמנם, כפי שהיינו מצפים, אין לה עיניים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בכתב-העת Nature Neuroscience מגלה כי אף שהנמטודה חסרת עיניים, היא מסוגלת להבחין באור ולהימלט מפניו.
להמשיך לקרוא לראות את האור

הכלב הנצחי

אלסקן מלמוט
אלסקן מלמוט בן תמותה. צילום: Randi Hausken, CC-BY.

תוחלת החיים של כלבים לא עולה, לרוב, על 12 שנים. למרות זאת, כלב קדום אחד הצליח לרמות את המוות לפני כ-11,000 שנים והוא חי עד ימינו כטפיל בגופם של כלבים אחרים.

אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
להמשיך לקרוא הכלב הנצחי

החיידקים של פאבלוב

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

Escherichia coli
Photo by Eric Erbe, Colorization by Christopher Pooley; U.S. Department of Agriculture

הפיזיולוג הרוסי איוון פאבלוב (Pavlov) מוכר כיום לכל אדם בזכות כלביו, שאותם לימד לקשר בין צלצול פעמון להופעת מזון. בניסויו המפורסם, פאבלוב – ששם לב כי הכלבים הזילו ריר כשקיבלו מזון – הגיש אוכל לכלביו בליווי צלצול פעמון. לבסוף – לאחר כמה חזרות – צלצול הפעמון לבדו, בלא הגשת המזון, גרם לכלבים לרייר בציפייה לאוכל. מחקר, שפורסם בשנת 2008 בכתב-העת המדעי Science, מראה שגם חיידקים מסוגלים ללמוד התנהגות דומה.
להמשיך לקרוא החיידקים של פאבלוב