רשומה מהעבר: מופע דראג גרסת הדורסים

לכבוד פורים, רשומה מהעבר על זכרים שמתחפשים לנקבות

זו הרשומה הראשונה שפורסמה בבלוג.

תמונת הפרופיל של Noam Leviatanתיבת נעם – מחשבות ביולוגיות

Marsh harrier Circus aeruginosus זרון הסוף (Photo credit: Wikipedia)

חלק מהזכרים של העוף הדורס זרוֹן הסוּף מתחפשים לנקבות כדי לחמוק מאלימות

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זכרים ונקבות של העוף הדורס זרוֹן הסוּף (Circus aeruginosus) נבדלים זה מזה בגודל גופם ובצבע נוצותיהם. תופעה זו קרויה דו-צורתיות זוויגית, והיא קיימת גם בטווסים, בבני אדם, באריות ובבעלי חיים רבים נוספים. אצל זכרי הזרון נוצות הזנב והנוצות הסוככות (coverts) אפורות וקצות הכנפיים שחורים, בעוד לנקבות ראש וכתפיים לבנבנים וגוף חוּם ללא כל גוון אפור. כמו כן, הזכרים קטנים בכ-30% מהנקבות. אך מתברר כי לא כל הזכרים מצייתים לקוד לבוש זה. באוכלוסיית זרוני הסוף במערב צרפת, קרוב ל-40% מהזכרים עוטים במהלך כל חייהם "בגדי נשים" – דהיינו, כסות הנוצות שלהם זהה לזו של הנקבות, וההבדל היחיד ביניהם הוא צבע העיניים: לזכרים בדראג, כמו לזכרים רגילים, קשתית צהובה-לבנה ולנקבות אוכרה-חום.

View original post 369 מילים נוספות

פברואר הבודד, או איפה הרשומות של פברואר?

חודש פברואר היה שקט מהרגיל בבלוג – לא פרסמתי במהלכו אפילו רשומה אחת, לכן רציתי לספר לכם מאוד בקצרה חלק מהדברים שכן עשיתי החודש ושקשורים למדע פופולרי ולתקשורת המדע:
להמשיך לקרוא פברואר הבודד, או איפה הרשומות של פברואר?

רק החזק מקנח

תכשירים טבעיים המתיימרים "לחזק את מערכת החיסון" לא עובדים, וטוב שכך

ג'רמי סמואל פאוסט | Slate

אדם מקנח את האף
צילום: William Brawley, CC-BY.

טיפולים בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מדכאים את תגובותיה הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו, ולא מחזקים אותן.

אם תבחנו את שורות המדפים המוקדשים להצטננות ולשפעת בבתי המרקחת, או תצפו ברופאים מסוימים בטלוויזיה, תפגשו לא מעט מוצרים המתיימרים לחזק את מערכת החיסון שלכם באופן "טבעי". מחקרים שבדקו מוצרים אלה הראו כי הם פלצבו יקר. עם זאת, רבים משוכנעים כי השיקויים האלה יכולים לשמור על בריאותם. מיליוני אנשים הולכים שולל אחר השיווק הידידותי לכאורה (אך למעשה ציני) של מוצרים אלה, ומשלמים ממיטב כספם תמורת "כוסות רוח למת" במקרה הטוב. לכל המאמינים מביניכם (וכן לספקנים המחפשים כמה טיעונים חדשים), שִקלו זאת: חיזוק מערכת החיסון שלכם הוא רעיון גרוע למדי, לאמיתו של דבר. גם לו מוצרי הריפוי והמניעה האלה היו עושים את שהם מתיימרים לעשות, לא הייתם רוצים שיעשו זאת.
להמשיך לקרוא רק החזק מקנח

עוד שנה עברה, 2015

סיכום שנת 2015 בבלוג ומחוצה לו

כדור הארץ השלים הקפה נוספת סביב השמש, וכרגיל – כמו במקומות רבים אחרים – זו התקופה לפרסום רשומת סיכום שנה.

תודה לכל הגולשים לבלוג במהלך 2015 וקראו רשומות על טבע, על מדע, על תקשורת המדע ועל מעט נושאים אחרים שמעניינים אותי (לכל הרשומות שפורסמו בשנת 2015: לחצו כאן). לשמחתי גיליתי כי בניגוד לשמועות שמפיצים על גולשי אינטרנט, לקוראי הבלוג אין בעיה עם רשומות ארוכות. כפי שתראו שלוש מתוך חמש הרשומות הנקראות ביותר בבלוג השנה הן רשומות ארוכות למדי. גם הרשומות הנקראות ביותר מעולם בבלוג הן רשומות ארוכות. אני מרוצה 🙂
להמשיך לקרוא עוד שנה עברה, 2015

קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

שושנת רוחות.
שושנת רוחות. צילום: marfis75, CC-BY-SA.

יכולות מסוימות הקשורות לתפיסה מרחבית השתפרו בנשים שקיבלו טסטוסטרון

סביר כי כל אחת מהקוראות שמעה בדיחות על יכולת הניווט של נשים, או ספגה ביקורת על יכולות הנהיגה שלה – כמו למשל של שולה נמירוביץ' נמיר הסקסיסטית מהתוכנית "אחד העם 1":

בדיחות אלו כמובן מוגזמות לחלוטין, אולם מוחות של גברים ומוחות של נשים אכן נבדלים זה מזה בתכונות מסוימות. כתוצאה מכך אפשר למצוא הבדלים בין גברים ונשים בשכיחותן של מחלות שונות (אוטיזם נפוץ בהרבה בגברים, נשים פגיעות יותר למחלת אלצהיימר) וכן ביכולות שונות, כגון חלוקת קשב או התמצאות במרחב. עם זאת, ההבדלים הם לרוב זעומים: יש חפיפה גדולה בין "סוגי" המוחות. ההבדלים הם בין מוח ממוצע של גבר לבין מוח ממוצע של אישה, כפי שגבר ממוצע גבוה מאישה ממוצעת, אך יש חפיפה גדולה בגבהים של המינים.
להמשיך לקרוא קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

מרפואה סינית מסורתית לרפואה אמיתית ולפרס נובל

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יוענק היום לחוקרת הסינית טו יויו על פיתוח תרופה נגד מלריה מצמח המרפא לענה חד שנתית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

טו יויו מצאה בעזרת ספרים סיניים עתיקים את הצמח לענה חד שנתית. לאחר שנות עבודה רבות היא הפיקה ממנו ארטמיסינין, תרופה נגד מלריה
טו יויו גילתה בעזרת ספרים סיניים עתיקים את הצמח לענה חד שנתית. לאחר שנות עבודה רבות היא הפיקה ממנו תרופה נגד מלריה. צילום: © The Nobel Assembly at Karolinska Institutet, מתוך אתר פרס נובל.

"לפי הגדרה", אני מתחיל,

‎"רפואה אלטרנטיבית," אני ממשיך,

"‎או שלא הוכחה כיעילה,

‎או שהוכחה כלא יעילה.

‎את יודעת איך קוראים לרפואה אלטרנטיבית

‎שהוכחה כיעילה?

‎רפואה."

— מתוך השיר "סופה" של טים מינצ'ין (תרגמה בשביל הפודקאסט המומלץ "ספק סביר": אביב אור).

ב-5 באוקטובר 2015 הוכרז כי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יוענק השנה לשלושה חוקרים שגילו ופיתחו תרופות נגד טפילים. פרופ' וויליאם קמפבל ופרופ' סאטוֹשי אוֹמוּרה יחלקו מחצית מהפרס על גילוי האברמקטינים – חומרים בעלי פעילות נגד נמטודות (תולעים נימיות או תולעים עגולות) טפיליות – ועל פיתוח נגזרות סינתטיות של חומרים אלו. המחצית השנייה של הפרס תוענק לפרופ' טוּ יוּיוּ (, Tu) על גילוי ובידוד החומר ארטֶמיסינין לטיפול במלריה.
להמשיך לקרוא מרפואה סינית מסורתית לרפואה אמיתית ולפרס נובל

סלמון הספק

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר לראשונה שיווק של דגי סַלְמוֹן מהונדסים גנטית למאכל. זה מוצר המזון הראשון מבעל חיים שהושבח בהשבחה מדייקת באמצעות הנדסה גנטית

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית וסלמון לכיס רגיל
סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.

לאחר כמעט 20 שנים של בדיקות בטיחות והליכים אחרים הצליחו בחברת אקווה-באונטי (AquaBounty) ממסצ'וסטס להתקדם במעלה זרם הבירוקרטיה ולקבל ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את האישורים הדרושים לשיווק הסלמון המושבח שלה. ההמתנה הארוכה וההשקעה הכספית העצומה בדגים המושבחים הביאו את החברה לסף פשיטת רגל, אך היא הצליחה להישאר עם הראש מעל המים וכעת אולי תתחיל להרוויח מהפיתוח שלה.

הדג של חברת אקווה-באונטי – הקרוי סלמון AquAdvantage – הוא סַלְמוֹן לָכִיס ("סַלְמוֹן אַטְלַנְטִי", Salmo salar) שהונדס גנטית כך שיגדל במהירות כפולה מסלמון רגיל שגדל בחוות דגים. כלומר, הדג המושבח מגיע לגודל המתאים לשיווק בתוך מחצית מהזמן הנדרש לסלמון לָכִיס שלא הושבח – בתוך שנה וחצי במקום כשלוש שנים.
להמשיך לקרוא סלמון הספק

מעשה מרכבה: תולעת מעיים נפוצה הדביקה אדם בסרטן שלה

תאים סרטניים מטפיל נפוץ התפשטו בגופו של אדם חולה איידס וגרמו לגידולים ממאירים. זה המקרה הראשון הידוע של העברת מחלת הסרטן מטפיל לאדם

תצלום מיקרוסקופ של שרשור ננסי
שַׁרְשׁוּר נַנָּסִי (Hymenolepis nana). תצלום מיקרוסקופ. צילום: Tomas De la Rosa, CC-BY-SA.

לפני כשלוש שנים, בינואר בשנת 2013, התאשפז אדם בן 41 בבית חולים בעיר מֵדֵיִין (Medellín) שבקולומביה, לאחר שסבל במשך מספר חודשים מחום, מתשישות, משיעול ומאובדן משקל. סריקות CT שנערכו לאיש גילו גידולים במקומות רבים בגופו – בריאות, בכבד, ביותרת הכליה ובבלוטות לימפה שונות. כמו כן, בבדיקות צואה התגלו ביצים של שַׁרְשׁוּר (תולעת סרט) נַנָּסִי – תולעת שטוחה טפילית מהמין Hymenolepis nana החיה במעיים ושאורכה לא עולה על 40 מילימטרים.
להמשיך לקרוא מעשה מרכבה: תולעת מעיים נפוצה הדביקה אדם בסרטן שלה

בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות

'הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן' הכריזה כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכי בשר אדום "חשוד" כמסרטן, אך זו לא סיבה לבהלה ואין צורך להוציא את הבשר מהתפריט

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

[אנו מחלקים את העולם]

לדברים שגורמים לך סרטן

ולדברים שמרפאים סרטן

ולדברים שלא גורמים סרטן

אבל יש סיכוי שהם יגרמו סרטן בעתיד.

— מתוך השיר "הגדר" של טים מינצ'ין.
סטייק
צילום: PDPhoto.org, Public Domain.

השבוע הכריזה [PDF] הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – כי היא מוסיפה את הבשר המעובד לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), לצד גורמים כגון אסבסט, קרינת שמש, עישון טבק ושתיית אלכוהול. כמו כן החליטה הסוכנות לכלול בשר אדום בקבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם, לצד חומרים כמו סטרואידים וחומר הריסוס מלתיון.
להמשיך לקרוא בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות

מנת מלריה עם נגיעות לימון

טפיל המלריה מפיק ריח לימוני, ככל הנראה כדי למשוך יתושים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

יתושת אנופלס בזמן ארוחה ולימון

מלריה, או קדחת הביצות כפי שכינו אותה החלוצים (שרבים מהם מתו ממנה), היא אחת המחלות העתיקות והקטלניות ביותר שידעה האנושות. מדי שנה נדבקים במלריה יותר מ-200 מיליון בני אדם וכ-300 אלף אנשים מתים ממנה. רוב מקרי המוות הם ביבשת אפריקה: על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כל דקה מת באפריקה ילד ממלריה.
להמשיך לקרוא מנת מלריה עם נגיעות לימון