תגית: סרטונים

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקר שהסביר למה מדענים מלקקים סלעים, ולחוקרים שבדקו את תחושת הז'מה וו

נעם לויתן

גם השנה, ביום חמישי האחרון, 14 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-33 פרס איג נובל הנכסף. בשל מגפת COVID-19 הטקס נערך בפעם הרביעית ברציפות במלואו באופן מקוון, במקום בהרווארד. למרות זאת, המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר על הבמה, או, בלית ברירה, על המסך.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
להמשיך לקרוא הנפשת גופות עכבישים וכלי אוכל מחושמלים: איג נובל 2023

שמידט התפרסם כשאיפשר לחרקים לעקוץ אותו כדי לחקור את ההגנות שלהם

נעם לויתן

האנטומולוג ו"מלך העקיצות" ג'סטין שמידט (Schmidt), היוצר של אינדקס העקיצות הכואבות של שמידט, מת בשבת לאחר מאבק במחלת הפרקינסון.

שמידט, חוקר מאוניברסיטת אריזונה, מפורסם בכך שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים ונתן לדבורים, לצרעות ולנמלים (דבוראים) שונות לעקוץ אותו, כדי להבין טוב יותר את התפתחות מנגנוני ההגנה שלהן.

הוא דירג את חוויותיו ויצר מדד כאב שנודע בשם "מדד שמידט לכאב מעקיצות", ונע בין 0 ל-4: דירוג 0 לעקיצה שלא מסוגלת לחדור עור של אדם, 2 לרמת כאב בינונית ומוכרת כמו של דבורת הדבש, ו-4 לכאב המייסר והמשתק של עקיצות נמלת הקליע, הצרעה הלוחמת, וצרעות "נץ הטרנטולה".

דירוגי הכאב לוו בתיאורים ציוריים. העקיצה של נמלת הקציר האמריקנית (Pogonomyrmex badius), שדירוגה 3, גורמת לכאב שדומה לתחושה שמישהו מבריג בורג לתוך העור, או קורע שרירים וגידים. לעומת זאת עקיצת "נץ הטרנטולה" גורמת לכאב משתק המרגיש כמכת ברק ונמשך כשלוש דקות, ושמידט ממליץ לנעקצים פשוט לשכב על הקרקע בצרחות עד שהכאב יחלוף.

שמידט זכה ב-2015 בפרס איג נובל על מחקרו, ובעקבות כך נכתבו עליו כתבות רבות, הוא הוזמן לתוכניות אירוח, ואפילו הוזכר בסרט אנט-מן של מארוול ודיסני.

להמשיך לקרוא קצרצרים: ג'סטין שמידט, מלך העקיצות, נפטר

נחים – אולי גם חולמים. מחקר חדש גילה שעכבישים בשעת מנוחה מזיזים את עיניהם במהירות ויש להם עוויתות גפיים, כמו אצל יונקים בשעת שינה וכנראה חלום

נעם לויתן

ציפורים עושות את זה, דבורים עושות את זה, בכל ממלכת בעלי החיים עושים את זה – ישנים. כשבני אדם עושים את זה, השינה כוללת שלב של ריצודי עיניים מהירים (רע"מ, או REM). שלב הרע"מ מתרחש במחזורים קבועים, ומאחר שהוא מאופיין בחלומות הוא מכונה גם "שנת חלום". גם שנתם של כל היונקים היבשתיים האחרים, העופות, חלק מהזוחלים והדגים, ואף דיונונים ותמנונים כוללת שלב רע"מ, או שלב דומה. לפי מחקר חדש יתכן שגם קופצנים, עכבישים קופצים, ישנים וחווים שנת רע"מ.

להמשיך לקרוא מה עושים העכבישים בלילות?

בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.

בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
להמשיך לקרוא שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
להמשיך לקרוא פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
להמשיך לקרוא אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
להמשיך לקרוא על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה בין השאר לחוקרת שמפענחת קולות חתולים, ולחוקרים שבדקו את הקשר בין זְקָנים לאגרופים

נעם לויתן

השנה אפתח לראשונה את הדיווח שלי על פרס איג נובל כך: ביום חמישי, 9 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-31 פרס איג נובל הנכסף. ולראשונה בפעם השנייה, בגלל מגפת COVID-19 והרצון לא להפיץ מחלות, במקום בהרווארד הטקס כולו התקיים אך ורק באופן מקוון ולכן שוב כלל יותר חתולים מהרגיל (וכלב). אף שגם השנה הטקס וירטואלי המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר בפתיחתו ובמהלכו.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
להמשיך לקרוא הפיכת קרנפים ואורגזמה לפתיחת אפים: איג נובל 2021

לנשים קר יותר מלגברים בין היתר בגלל הבדלים במבנה גוף ובהורמונים. גם העובדה שהטמפרטורה האידאלית במשרדים נקבעה על פי גבר יחיד לא עוזרת

נעם לויתן

בסרטון שפרסמה מרב מיכאלי בטיקטוק היא טענה: "כי ככה זה, לבנות יותר קר מאשר לבנים במזגן". היא צודקת. כשהטמפרטורה זהה לרוב לנשים קר יותר מלגברים, והן סובלות יותר.

יש כמה גורמים שיכולים להיות אחראים לכך. לנשים, בממוצע, מסת שריר נמוכה יותר מלגברים, ושרירים מייצרים חום טוב יותר משומן. גם להורמון המין העיקרי בנשים, אסטרוגן, יש חלק בדבר. ההורמון מפחית את זרימת הדם לפריפריה, לידיים ולרגליים, וכך מגביר את השפעת הקור. מחקר מ-1998 מצא שהטמפרטורה הפנימית של נשים גבוהה קצת יותר משל גברים, אך הידיים שלהן קרות בהרבה – בכ-3°C פחות משל גברים.
להמשיך לקרוא מיזוג אוויר הוא סקסיסטי