בעלי חיים – עמוד 15 – תיבת נעם

קוף אדם אחרי קוף אדם

האם אורנגאוטנים מתקשרים ביניהם בעזרת פנטומימה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מלבד העובדה שאנו הולכים על שתיים בקביעות ולובשים בגדים, אולי ההבדל הבולט ביותר בינינו ובין קופי האדם האחרים הוא השפה. ללא היכולת הזו, כיצד קופי האדם מתקשרים ביניהם? אחת האפשרויות היא, כמובן, שימוש בתנועות ובמחוות. מחקרים רבים נעשו על מחוות גוף של קופי אדם, וישנן גם עדויות אנקדוטליות על שימוש בפנטומימה ממש, כלומר תנועות שמציגות ומייצגות באופן ישיר חפץ או פעולה. הדוגמאות העיקריות לכך לקוחות מקופי אדם בשביה, וכוללות נקבת אורנגאוטן שנהגה לבקש בלון בדרך של הצמדת אגודל ואצבע לפיה ונשיפה דרכן, וזכר גורילה שֶׁחיקה יצירת כדור חומר בין ידיו כדי לבקש גוש חומר. דוגמאות לשימוש בפנטומימה בטבע, בין קופי אדם לבין עצמם, קיימות גם הן אך נדירות הרבה יותר.
להמשיך לקרוא

מי בכלל צריך סקס?

מגוון גדול של מינים קיים בקבוצה המתרבה ללא סקס, ברבייה אל-זוויגית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רוטיפרים שונים ולסתות רוטיפרים — כמה מיני רוטיפרים (במרכז) ולסתות של מיני רוטיפרים שונים (בצדדים). צילום: דייגו פונטאנטו (Fontaneto), מתוך: Gross, L. PLOS Biol. 5, e99 (2008). doi:10.1371/journal.pbio.0050099.g001

על פי מחקר שהתפרסם בכתב-העת PLOS Biology, קבוצת בעלי-חיים מיקרוסקופיים התפצלה למינים-ביולוגיים נפרדים רבים במהלך 40 מיליון השנים האחרונות, אף שרבייתם היא אל-זוויגית.
להמשיך לקרוא מי בכלל צריך סקס?

משפחה אחת גדולה

האם אתה אבי או דודי?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעלי-חיים רבים מנהלים חיי משפחה שוויוניים בהם שני בני הזוג מטפלים בצאצאים. מין אחד של מַרמוֹסֶט (Callithrix kuhlii), יונק קטן מסדרת הפרימטים החי בדרום אמריקה, לקח את השוויון רחוק עוד יותר. במין זה הפרטים חיים בקבוצות קטנות הכוללות בדרך-כלל קרובי משפחה, והבוגרים – זכרים ונקבות – עוזרים לטפל גם בצאצאים שאינם שלהם. לעתים האחים הגדולים מעדיפים לעזור בגידול אחיהם הצעירים ואף אחייניהם, במקום למהר ולהביא צאצאים משלהם. מחקר שהתפרסם באפריל 2007 במגזין PNAS מציע סיבה גנטית – ומוזרה במיוחד – לשיתוף פעולה רחב דווקא בחיות אלו.
להמשיך לקרוא משפחה אחת גדולה

יש מוצא

אבולוציית פי-הטבעת מתולעים חסרות מעי צינורי ועד יונקי ביב

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

נושא אבולוציית פי-הטבעת נפתח מחדש בעקבות מחקר, שפורסם בספטמבר 2008 בכתב העת המדעי Nature, המפריך את התאוריה המקובלת של התפתחות פי הטבעת.

למרבית החיות בעלות סימטריה דו-צדדית – כלומר בעלות צד ימין וצד שמאל המהווים תמונת ראי זה של זה, יש מערכת עיכול הכוללת פה קדמי ופי-טבעת אחורי. התאוריה המקובלת היא כי מערכת עיכול כזו התפתחה בד בבד עם התפתחותם של בעלי חיים שלהם סימטריה דו-צדדית (כגון פרפרים ובני אדם) מבעלי חיים בעלי סימטריה מעגלית (דמויי מדוזות ושושנות ים) ומערכת עיכול דמוית שק, בעלת פתח יחיד. במהלך התפתחות זו, ככל שהאורגניזם התארך ועמו התארכה גם מערכת העיכול, הפך השימוש בפתח יחיד לכניסת מזון ולהוצאת פסולת ללא יעיל. על פי הדעה המקובלת, במהלך האבולוציה, עם התארכות האורגניזם, התארך פתח הכניסה ונמתח לצורת חריץ. החלק המרכזי של חריץ זה נסגר וכך נוצרה מערכת עיכול דמוית צינור, שבקצותיה פה ופי-טבעת.
להמשיך לקרוא יש מוצא

תמות נפשי עם פולשים

טרמיטים זקנים פועלים כיחידות מתאבדים נגד אויבי המושבה

נעם לויתן | גליליאו

"אנו שולחים את גברינו הצעירים למלחמה; נמלים שולחות את הגברות הזקנות". ציטוט זה, מדברי חוקר הנמלים ואבי הסוציוביולוגיה אדוארד או. וילסון (Wilson), פותח מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי הנחשב Science. במאמר מתארים החוקרים, בראשות ייבס רויסן (Roisin) מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, פועלי טרמיטים זקנים הנשלחים לקרב כמחבלים מתאבדים, כשהם נושאים על גבם מעין תרמילי נפץ כחולים.

לוחם טרמיטים, פועלים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים — לוחם, פועלים זקנים עם זוג נקודות כחולות ופועלים לבנים צעירים ממין הטרמיטים *Neocapritermes taracua*. כשמושבת הטרמיטים מותקפת הפועלים הזקנים מתאבדים – מפוצצים עצמם תוך שחרור נוזל דביק וקטלני. באדיבות Robert Hanus

להמשיך לקרוא תמות נפשי עם פולשים

ריקוד הציפורים ויכולת הדיבור

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אל רובנו מגיעים לעתים סרטוני יו-טיוב ובהם נראות חיות העושות דברים משעשעים – חתולים נופלים משולחנות, כלבים רודפים אחרי הזנב של עצמם. אולי גם יצא לכם לראות סרטון ובו קקדו צהוב ציצית (Cacatua galerita) רוקד בהתלהבות לצלילי השיר "Everybody" של הבקסטריט בויז, מרים את רגלו ומניד את ראשו לפי הקצב. אולי צחקתם, אולי אף שלחתם את הסרטון לחבריכם, אך תגובתכם בוודאי לא השתוותה לזו של אנירוד פָּטֶל (Patel) מהמכון למדעי המוח בסן-דייגו, בארה"ב, שחוקר כבר שנים את היכולת לנוע בהתאמה לקצב – יכולת אוניברסלית בכל הנוגע לבני-האדם, אך נצפית לעתים רחוקות בלבד בבעלי-חיים אחרים. "פי נפער בתדהמה", אמר פטל למגזין Science. ואחרי שהצליח לסגור את פיו, נסע פטל לאינדיאנה לבקר את התוכי "סנובול" בביתו.
להמשיך לקרוא ריקוד הציפורים ויכולת הדיבור

קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות

גולם, שעיניו ממוקמות בידיו, הוא דוּגמה לסוג המפלצות שהראו למתנדבים. במהלך המחקר החוקרים השתמשו במפלצות מתוך המשחק מבוכים ודרקונים. התמונה, מתוך המאמר, עובדה על ידי החוקרים מתמונת shuttrstock. תמונה באדיבות Alan Kingstone.

Beholder (Photo credit: Will Merydith)

Gibbering Mouther © Wizards of the Coast, LLC. Image used with permission.

ג'וליאן לוי (Levy) היה בן 12 לפני שנתיים כשאביו, אלן קינגסטון (Kingstone) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שיתף אותו בבעיה. בעלי חיים רבים, כולל כלבים, דולפינים, קופים ובני אדם נוטים לעקוב אחר המבט של חיות אחרות, אך לא ידוע כיצד הם עושים זאת. השערה אחת היא כי לבני אדם ופרימטים אחרים יש נטיה להתמקד בעיניים ואכן קיים במוח אזור מיוחד המתמחה בכך. אפשרות נוספת היא שהם פשוט נוטים להתמקד במרכז הפנים, היכן שבמקרה נמצאות גם העיניים ואכן קיים במוח גם איזור שתפקידו לזהות ולהתמקד בפנים.

אך כיצד אפשר לבדוק איזו משתי ההשערות נכונה? הרי אין בנמצא יצורים בעלי עיניים ברורות שלא נמצאות בראשם. ג'וליאן הציע מיד פתרון קסם – להשתמש ביצורים מספר המפלצות של משחק התפקידים מבוכים ודרקונים (D&D). הוא הציג ל-22 מתנדבים 36 תמונות של יצורים דמויי אנוש (בני אדם, אורקים, קנטאורים וכו') ושל מפלצות (Beholder, Gibbering Mouther ועוד), שהעיניים שלהן ממוקמות באזורים מוזרים, ועקב אחר המבט של המתנדבים באמצעות מצלמה מיוחדת. מבטם של המתנדבים התמקד במרכז המסך ואז עלה למעלה, במקרה של יצורים דמויי אנוש, או זז לכיוונים שונים במפלצות – בהתאם למיקום בעיניים. כלומר, על פי המחקר בכל המקרים בני אדם מסתכלים על עיניים של יצורים ולא פשוט מתמקדים בפניהם.
להמשיך לקרוא קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות

פיתוי קטלני

זחלי חיפושית וחיפושיות בוגרות טורפים דו-חיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

לצפרדעים ולדו-חיים אחרים יש כלל אצבע פשוט מאוד – אם זה זז וקטן זה מזון. כלל זה הופך אותם לציידים מוצלחים הזוללים בתאווה חרקים, חלזונות ועוד. אך אם אתרע מזלם של הדו-חיים והטרף המיועד הוא חיפושית מסוג אֶפּוֹמיס (Epomis) הם יגלו במהרה כי התהפכו היוצרות והטורף הפך לנטרף, בבחינת "מהאוכל יצא מאכל".

קרפדה ירוקה מתפתה להתקרב לזחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

זחל של אפומיס לאחר שנצמד לקרפדה ירוקה. צילום: גיל וויזן, מתוך המאמר ב-PLOS ONE

ערימת עצמות של קרפדה ירוקה שנטרפה על ידי זחל של אפומיס. צילום: גיל וויזן. מתוך המאמר ב-PLOS ONE

חיפושית אפומיס בוגרת טורפת קרפדה ירוקה (a) ואילנית מצויה (b). צילום: גיל וויזן, מתוך ZooKeys

להמשיך לקרוא פיתוי קטלני

…ותודה על הדגים!

דולפינים משתפים פעולה עם דייגים מדרום ברזיל כדי לדוג דגים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כמדי בוקר הדייגים של עיירת החוף לגונה בדרום ברזיל יוצאים אל הים ופורשים את רשתותיהם. במים העכורים של האוקיינוס האטלנטי קשה לראות היכן הדגים נמצאים, אבל למזלם, לדייגים יש עוזרים בעלי יכולות על-אנושיות בכל הנוגע להתמצאות מתחת למים. הם מכוונים את הדגים ישר אל הרשתות – ואוכלים את אלו שמנסים להימלט.
להמשיך לקרוא …ותודה על הדגים!

חסין כאב

החולד העירום אינו חש בכאב הצורב הנגרם על ידי חומצות או פלפל חריף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

Photograph showing the similar overall size of a mouse and a naked mole-rat as well as the similar size of the hind feet. — תמונה המציגה את הדמיון הכללי ובגודל הרגליים האחוריות בין עכבר לחולד עירום
Photo: Park, T.J. *et al.*, PLOS Biol. 6, e13 (2008). doi:10.1371/journal.pbio.0060013.g001

מתחת לאדמת אפריקה – בסומליה, באתיופיה ובקניה – חיים החולדים העירומים (ששמם העברי הרשמי מכרתנים עירומים, Heterocephalus glaber). אלה הם יונקים משונים – כפי שמלמד כינוים הם חסרי פרווה – אך אין זו תכונתם יוצאת הדופן היחידה. החולד ככל הנראה לעולם אינו מפתח סרטן, ולמרות היותו מכרסם קטן הוא יכול לחיות 25 שנה ויותר (תוחלת חייו של עכבר, למשל, היא רק 3 שנים). נוסף על כך, החולדים הם היונקים הידועים היחידים שכמעט אינם יכולים לווסת את טמפרטורת גופם (לאמור, הם פויקילותרמיים), וכמו טרמיטים, נמלים וחלק מהדבורים והצרעות, הם חיים במערכת חברתית המהווה מעין אורגניזם-על.
להמשיך לקרוא חסין כאב