…ותודה על הדגים!
דולפינים משתפים פעולה עם דייגים מדרום ברזיל כדי לדוג דגים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
כמדי בוקר הדייגים של עיירת החוף לגונה בדרום ברזיל יוצאים אל הים ופורשים את רשתותיהם. במים העכורים של האוקיינוס האטלנטי קשה לראות היכן הדגים נמצאים, אבל למזלם, לדייגים יש עוזרים בעלי יכולות על-אנושיות בכל הנוגע להתמצאות מתחת למים. הם מכוונים את הדגים ישר אל הרשתות – ואוכלים את אלו שמנסים להימלט.
העוזרים האלו שייכים לקבוצה של דולפינים מהמין דולפינן מצוי (Tursiops truncatus). כאשר הדגים נמצאים קרוב מספיק אל הדייגים, הדולפינים מסמנים בחבטות ראש או זנב שהגיע הזמן להטיל את הרשתות. עד כמה שהדבר נשמע משונה, הדולפינים אינם מאולפים. איש מעולם לא לימד אותם לכוון את הדגים לעבר הדייגים, או אילו תנועות לעשות כדי לסמן את מיקומם. ככל הנראה הם למדו זאת מהוריהם – בדיוק כפי שהדייגים למדו מהוריהם כיצד לשתף פעולה עם הדולפינים.
אכן, התופעה הזו אינה חדשה. הדייגים מספרים שלא רק הוריהם אלא גם סביהם דגו בעזרת הדולפינים, ולפי התיעוד הנמצא בעיר שיתוף הפעולה החל כבר ב-1847. לא לחלוטין ברור כיצד שיתוף הפעולה החל, וכמו כן לא לגמרי ברור כיצד הוא ממשיך להתקיים לאורך דורות. המדענים שחקרו זאת מניחים שבדיוק כפי שאצל בני האדם כל דור למד את דרך הפעולה מהדור הקודם, גם הדולפינים למדו אחד מהשני – וכך שיתוף הפעולה היה יכול להחזיק מעמד במשך יותר מ-150 שנה, הרבה לאחר שמשתפי הפעולה הראשונים עברו מהעולם.
ראוי לציין ששיתוף הפעולה הזה קיים גם במקומות נוספים – במיוחד ידועה קבוצת דולפינים (ממין-ביולוגי אחר) במינאמר, המשתפת פעולה גם היא עם דייגים מקומיים, הדגים באוקיינוס ההודי.
פאביו דורה-ג'ורג'ה (Daura-Jorge) מהאוניברסיטה בסנטה-קתרינה ועמיתיו מאוניברסיטאות בברזיל ואנגליה, רצו לדעת כיצד שיתוף הפעולה הזה משפיע על המבנה החברתי של קבוצת הדולפינים בלגונה – ואיך המבנה החברתי עשוי להשפיע על שיתוף הפעולה. לצורך כך, במשך שנתיים הם עקבו אחר הדולפינים, למדו לזהות את כל חברי הקבוצה ותיעדו עם מי הם נוהגים להתרועע.
במאמר שפורסם במגזין Biology Letters הם הראו כי מבין 55 הדולפינים בקבוצה, רק כ-45% עסקו בדיג השיתופי עם האדם. ומה שמעניין יותר, הדולפינים משתפי הפעולה בילו חלק ניכר מזמנם אחד עם השני – ולא עם הדולפינים שלא היו משתפי פעולה. אלו, מצדם, העדיפו לבלות בינם לבין עצמם, ובדרך כלל לא נמצאו בקרבתם של משתפי הפעולה. דולפין אחד, חברותי במיוחד, העדיף שלא להתחייב לתת-קבוצה אחת, ובילה עם חברים משתי הקבוצות.
החוקרים מצאו גם שהקשרים החברתיים בתת-הקבוצה של משתפי הפעולה היו חזקים יותר – הם בילו זמן רב יותר זה עם זה, בהשוואה לדולפינים מתת-הקבוצה השנייה. האם עובדה שדולפינים אלו הם חברותיים יותר עזרה להם ללמוד את סודות הדיג השיתופי עם האדם, או אולי הפעילות המשותפת עם בני האדם חיזקה את הקשרים בין הדולפינים? על שאלה זו קשה לענות, אך ברור שהקשרים הטובים בין משתפי הפעולה יוצרים סביבה תומכת, שעשויה לעזור בלימוד התנהגות חדשה. החוקרים מתכוונים להמשיך במחקרם ולבדוק את הקשרים הגנטיים בין הדולפינים בתת-הקבוצות השונות, כדי לראות האם אלו מורכבות מקרובי משפחה – והאם המידע על שיטת הדיג מועבר, כפי שסבורים החוקרים, מאם לצאצא.
הדולפינים ידועים זה מכבר כמין אינטליגנטי במיוחד, ונראה שהם לומדים בקלות אחד מהשני – מחקרים רבים הראו שאוכלוסיות שונות ברחבי העולם פיתחו מסורות של שיטות דיג ייחודיות להן, הכוללות במקרים מסוימים אפילו שימוש בכלים. לפיכך, אולי אין זה מפתיע כל כך שבברזיל הם עובדים יחד עם מין נוסף הידוע ביכולת הלמידה שלו – בני האדם.
המאמר המקורי:
Daura-Jorge, F.G. et al. The structure of a bottlenose dolphin society is coupled to a unique foraging cooperation with artisanal fishermen. Biol. Lett. 8, 702-705 (2012).
הכתבה המקורית התפרסמה במגזין גליליאו, יולי 2012
הכתבה מופיעה גם באתר הידען.