החיים הסודיים של ילדים ודבורים

ילדים חקרו את דפוסי בחירתן של דבורים בעת שהן אוספות צוף. מחקרם התפרסם בכתב-עת מדעי

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דבורת בומבוס, "עם פסים שחורים וצהובים וישבן לבן", אוספת צוף מציניה עדינה. צילום: Simon Koopmann, מתוך ויקימדיה.
דבורת בומבוס, "עם פסים שחורים וצהובים וישבן לבן", אוספת צוף מציניה עדינה. צילום: Simon Koopmann, מתוך ויקימדיה.

"הָיֹה הָיָה" הן צמד מילים המופיעות לרוב בתחילתם של סיפורי ילדים ולא של מאמרים מדעיים. למרות זאת, מאמר שפורסם בכתב-העת Biology Letters של החברה המלכותית הבריטית, נפתח במילים אלו ממש. את המחקר המתואר במאמר עשתה קבוצה של 25 חוקרים שבחנו את יכולת הראייה והלמידה של דבורי בּוֹמבּוּס האדמה (Bombus terrestris). חברי הקבוצה הם תלמידים בגילים 8 עד 10 מבית הספר היסודי בלקאווטון (Blackawton) במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה.
להמשיך לקרוא החיים הסודיים של ילדים ודבורים

כלב ים מי שמסנן

כלב הים הנמרי הוא טורף-על שמסנן מזון זעיר מהמים בעזרת שיניים מיוחדות, בדומה ללווייתנים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלב ים נמרי
כלב ים נמרי (Hydrurga leptonyx) נוהם. מתוך ויקיפדיה.

חִשבו על הלווייתן הקטלן (Orcinus orca), שחור ולבן ואלגנטי, פורץ מהמים במרדף אחר כלב ים חסר מזל, ומשסף את בשרו בעזרת שיניו החדות, החזקות. ועכשיו, חשבו על קרוביו, מאותה סדרה, לווייתני המזיפות (Mysticeti). לידם יכול כלב הים לשחות ללא חשש, מכיוון שלהם אין כלל שיניים, ובמקומן יש מזיפות ארוכות המשמשות כמסננת. אף שהקבוצה הזאת כוללת את בעל החיים הגדול ביותר שחי אי פעם – הלווייתן הכחול (Balaenoptera musculus), חברי הקבוצה ניזונים מיצורים זעירים כגון קריל (סרטנים קטנטנים). הלווייתנים צדים אותם על ידי שאיבה של כמות גדולה של מי ים ויצורים קטנים אל תוך פיהם, ואז הוצאה של המים דרך המזיפות. הקריל נשארים בפיהם של הלווייתנים ונבלעים.
להמשיך לקרוא כלב ים מי שמסנן

קבורים בסהרה

קברים השייכים לבני תרבויות שונות התגלו במדבר ומעידים שפעם היה כאן אגם

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

Deutsch: Dünenzüge im abendlichen Licht zwisch...
מדבר טנרה שבדרום סהרה. מתוך ויקיפדיה.

מדבר סהרה הוא המדבר החם הגדול בעולם. הוא משתרע לרוחבה של מרבית צפון אפריקה, מים סוף במזרח ועד לאוקיינוס האטלנטי במערב, ושטחו עולה על תשעה מיליון קמ"ר. המדבר כיום צחיח וחם וכמות בעלי החיים והצמחים בו דלה. עם זאת ישנן עדויות היסטוריות, כגון משקעי אגמים עתיקים וציורי מערות המתארים פילים, ג'ירפות ויענים, שהיו תקופות שבהן ירדו גשמי מונסון על סהרה והפכו אותו למקום ירוק ושופע. צוות חוקרים בראשות הפליאונטולוג פול סרנו (Sereno) מאוניברסיטת שיקגו עסק בשנת 2000 בחפירות לחיפוש עצמות דינוזאורים בקצהו המערבי של מדבר טֶנֶרֶה, בניז'ר שבדרום סהרה (את החפירות מימנה חברת נשיונל ג'יאוגרפיק). הצוות גילה במקרה כ-200 קברים השייכים לשתי תרבויות שונות ששכנו לחופו של אגם כאשר סהרה היה ירוק בזמן תקופת האבן החדשה (הנֵיאוליתית). סרנו וצוותו פרסמו את תגליתם באוגוסט 2008 בכתב העת המקוון PLOS ONE.

הקברים ממוקמים על ראשן של דיונות קדומות להמשיך לקרוא קבורים בסהרה

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

גן המגן על עכבר הבית מפני רעל עכברים הגיע מעכבר ממין ביולוגי אחר

נעם לויתן | גליליאו

Hausmaus (Schecken, braun)
עכבר. צילום: Nils J.

נוגד הקרישה ורפרין (Warfarin, המוכר בשם המותג קומדין) הוא תרופה המשמשת למניעת היווצרות קרישי דם, שהחלה את דרכה בשנת 1948 כרעל עכברים. ורפרין מדכא את פעילותו של חלבון הקרוי VKORC1 הדרוש לפעילות תקינה של ויטמין K. ויטמין זה נחוץ להפעלתם של כמה גורמים החיוניים לתהליך הקרישה. עקב הרעלה בנוגד הקרישה ורפרין נפגע תהליך הקרישה ומופיעים דימומים פנימיים הגורמים בסופו של דבר למוות. כעשר שנים לאחר תחילת השימוש ברעל העכברים החלו להופיע חולדות ועכברים עמידים לרעל, בדומה לחיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. להמשיך לקרוא אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

קוף אדם אחרי קוף אדם

האם אורנגאוטנים מתקשרים ביניהם בעזרת פנטומימה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו


מלבד העובדה שאנו הולכים על שתיים בקביעות ולובשים בגדים, אולי ההבדל הבולט ביותר בינינו ובין קופי האדם האחרים הוא השפה. ללא היכולת הזו, כיצד קופי האדם מתקשרים ביניהם? אחת האפשרויות היא, כמובן, שימוש בתנועות ובמחוות. מחקרים רבים נעשו על מחוות גוף של קופי אדם, וישנן גם עדויות אנקדוטליות על שימוש בפנטומימה ממש, כלומר תנועות שמציגות ומייצגות באופן ישיר חפץ או פעולה. הדוגמאות העיקריות לכך לקוחות מקופי אדם בשביה, וכוללות נקבת אורנגאוטן שנהגה לבקש בלון בדרך של הצמדת אגודל ואצבע לפיה ונשיפה דרכן, וזכר גורילה שֶׁחיקה יצירת כדור חומר בין ידיו כדי לבקש גוש חומר. דוגמאות לשימוש בפנטומימה בטבע, בין קופי אדם לבין עצמם, קיימות גם הן אך נדירות הרבה יותר.
להמשיך לקרוא קוף אדם אחרי קוף אדם

הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

אתמול התפרסמה תחת הערוץ פארם-נט במדור הבריאות של Ynet כתבה הטוענת כי מחקר ישראלי הצליח להדגים כי לטיפול הומיאופתי יעילות גבוהה כנגד השמר (פטרייה) קנדידה. ההכנה ההומיאופתית, או הרמדי כפי שמכונים תכשירים הומיאופתים, אשר מוזכרת בכתבה קרויה "קנדידה מיקס". היא נמכרת על ידי סופר-פארם – מפעיל הערוץ – ועל ידי חלק מעורכי המחקר.

Old homeopathic remedy, Hepar sulph.
Old homeopathic remedy, Hepar sulph. (Photo credit: Wikipedia)

הומיאופתיה מתבססת על העיקרון המיסטי לפיו "דומה מרפא דומה", המוכּר למשל מהאגדה התנ"כית על נחושתן (במדבר כ"א, ו-י). חסידי ההומיאופתיה מאמינים כי חומר המסוגל לעורר תסמינים שונים באדם בריא ירפא את אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל ההכנות ההומיאופתיות מדוללות ומנוערות בתהליך המכונה "פוטנטיזציה", לרוב עד שלא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד ההכנה המתקבלת, שהיא לרוב מים ללא זכר לחומר המקורי, מסוגלת לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרניים כי בזכות הליך הדילול המיוחד "תמצית" החומר נותרת. המים "זוכרים" את תכונות החומר המקורי ומסוגלים, לכאורה, לעורר את גוף המטופל לרפא את עצמו.
להמשיך לקרוא הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

תרופות בהתאמה אישית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אלמלא השונות הרבה כל-כך בין בני-אדם, יכלה הרפואה להיות מדע ולא אמנות
(If it were not for the great variability among individuals medicine might as well be a science and not an art)

— דבריו של סר ויליאם אוסלר (Osler), מאבות הרפואה המודרנית, ב-1892.

Copaxone Drip
Copaxone Drip (Photo credit: mtsofan)

פעמים רבות אדם הנזקק לתרופה נאלץ לחזור לרופא לבקש מרשם אחר, מאחר שהתרופה הקודמת שרשם לו הרופא אינה משפיעה על כאב הראש שלו, על דלקת המפרקים או על מחלה אחרת. כשהתרופה אינה עוזרת, הרופאים נאלצים לנקוט את שיטת הניסוי והטעייה על מנת למצוא את המינון הנכון והתרופה הנכונה לטיפול בבעיות המטופלים, מבלי לדעת מדוע הטיפול שבחרו בתחילה לא הועיל.
להמשיך לקרוא תרופות בהתאמה אישית

מי בכלל צריך סקס?

מגוון גדול של מינים קיים בקבוצה המתרבה ללא סקס, ברבייה אל-זוויגית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רוטיפרים שונים ולסתות רוטיפרים
כמה מיני רוטיפרים (במרכז) ולסתות של מיני רוטיפרים שונים (בצדדים). צילום: דייגו פונטאנטו (Fontaneto), מתוך: Gross, L. PLOS Biol. 5, e99 (2008). doi:10.1371/journal.pbio.0050099.g001

על פי מחקר שהתפרסם בכתב-העת PLOS Biology, קבוצת בעלי-חיים מיקרוסקופיים התפצלה למינים-ביולוגיים נפרדים רבים במהלך 40 מיליון השנים האחרונות, אף שרבייתם היא אל-זוויגית.
להמשיך לקרוא מי בכלל צריך סקס?

משפחה אחת גדולה

האם אתה אבי או דודי?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מרמוסט מהמין Callithrix kuhlii
מרמוסט מהמין Callithrix kuhlii. מתוך ויקיפדיה.

בעלי-חיים רבים מנהלים חיי משפחה שוויוניים בהם שני בני הזוג מטפלים בצאצאים. מין אחד של מַרמוֹסֶט (Callithrix kuhlii), יונק קטן מסדרת הפרימטים החי בדרום אמריקה, לקח את השוויון רחוק עוד יותר. במין זה הפרטים חיים בקבוצות קטנות הכוללות בדרך-כלל קרובי משפחה, והבוגרים – זכרים ונקבות – עוזרים לטפל גם בצאצאים שאינם שלהם. לעתים האחים הגדולים מעדיפים לעזור בגידול אחיהם הצעירים ואף אחייניהם, במקום למהר ולהביא צאצאים משלהם. מחקר שהתפרסם באפריל 2007 במגזין PNAS מציע סיבה גנטית – ומוזרה במיוחד – לשיתוף פעולה רחב דווקא בחיות אלו.
להמשיך לקרוא משפחה אחת גדולה

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רירית, שלוחותיה ועקבות הריר שהותירה אחריה
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כאשר אנחנו מנסים להגיע ממקום למקום, למשל לנסוע לעבודה או לטייל בשביל ישראל, אנו מנווטים ומתמצאים במרחב בעזרת מפה מנטלית של סביבתנו, ועל פי סימני דרך שונים כגון שלטים, שבילים, עץ מוכּר או ערימת אבנים שזכורה לנו מהטיול הקודם. גם בעלי חיים אחרים מסתייעים בסימנים וברמזים חיצוניים כדי להתמצא במרחב. ציפורים נודדות מנווטות, בין היתר, על פי סימני דרך שאותם הן רואות, כגון מבנים והשדה המגנטי של כדור הארץ, וכן בעזרת ריחות מוכרים. נמלים נווטות (Cataglyphis) מנווטות דרכן על פי זווית השמש ומניית הצעדים שעשו מהרגע שיצאו מהקן. נמלים מסוגים אחרים מסמנות בחומרים נדיפים (פֶרומונים) את הנתיבים המוליכים מהקן למקורות המזון. כמעט לכל בעלי החיים יש מוח, או לפחות מערכת עצבים, המאפשר להם לזכור סימנים ולבצע את החישובים הדרושים לניווט מוצלח. אך מתברר כי גם יצור חסר מוח מסוגל לזכור ולנווט.
להמשיך לקרוא כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית