הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) "92% מהניסויים שעבדו בהצלחה על בעלי חיים נכשלים בשלב של ניסויים על בני אדם". לדבריהם, נתון זה מוכיח את חוסר יעילותם ונחיצותם של ניסויים בבעלי חיים. אך טענה זו נסמכת על חוסר הבנה של המורכבות הרבה של תהליכים ביולוגיים ושל המחקר הרפואי ועל הצגה מסולפת של הנתון. ברשומה הבאה פרופ' רובין לאבל-באדג' (Lovell-Badge) מראה כי:

  • אחת המטרות העיקריות של ניסויים בבעלי חיים היא לבדוק את בטיחות התרופות.
  • ניסויים בבעלי חיים מונעים מ-36% מהתרופות הפוטנציאליות לעבור לשלב הניסויים בבני אדם. הם מונעים מצב בו בני אדם יקבלו תרופות שסביר כי ירעילו אותם. ניתן לראות את הצלחתם בכך שזה למעלה משלושים שנה שאף אחד לא מת בניסוי קליני ראשוני בבריטניה.
  • רוב התרופות נפסלות בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים (שלב 2 ו-3). ועדיין, ניסויים קליניים ראשוניים (שלב 1, שבודקים את בטיחות התרופה בבני אדם והמינון המתאים שלה) חשובים והכרחיים, וכמוהם גם ניסויים פרה קליניים בבעלי חיים.

להמשיך לקרוא הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

ההולכים על ארבע

הלוקים בתסמונת אונרטאן הולכים על ארבע גם בגיל מבוגר

דינה וולודרסקי ונעם לויתן | גליליאו

משפחה ההולכת על ארבע
תצלום מתוך הסרט של ה-BBC "The Family That Walks on All Fours".

בשנת 2006 שידר ערוץ BBC2 תכנית בשם "The Family That Walks On All Fours". בתכנית דווח על משפחה טורקית בעלת תסמין נדיר במיוחד: במשפחה זו מבוגרים המשתמשים בכל ארבעת גפיהם כדי ללכת, בדומה לנבוכדנאצר בסיפור המוזכר בספר דניאל פרק ד'. אנשים אלה לוקים גם בפיגור שכלי, דיבורם מקוטע, אוצר המילים שלהם מצומצם והם אינם מודעים למקום או לזמן שבהם הם נמצאים. עם זאת, כישוריהם החברתיים נראים תקינים: הם חברותיים וסקרנים, ויכולים לענות על שאלות פשוטות ולעקוב אחר הוראות.

מאז אותה תכנית, נמצאו בברזיל ובעיראק משפחות נוספות הלוקות בתסמונת המוזרה, המכונה תסמונת אונרטאן (Unertan, על שם החוקר שדיווח עליה, פרופ' אונר טאן מטורקיה).
להמשיך לקרוא ההולכים על ארבע

כוחות-על?

הנדסה גנטית בתאי מערכת החיסון של נשאי HIV עשויה להגן מהנגיף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

נגיפי HIV יוצאים מתא דם לבן
נגיפי HIV (מסומנים בירוק) יוצאים מתא דם לבן. צילום: Cynthia Goldsmith, CDC.

לאקס-מן ולמוטנטים אחרים בקומיקס של חברת מארוול יש כוחות-על שנובעים משינוי בחומר הגנטי שלהם. כוח אחד שאותו חולקים כל המוטנטים הוא עמידות לנגיף ה-HIV. גם בקרבנו, בעולם האמיתי, מסתובבים מוטנטים שעמידים בפני הנגיף.
להמשיך לקרוא כוחות-על?

להכניס עוד צבע לחיים

ריפוי גֶני אִפשר לקופים בוגרים, שהם עיוורי צבעים מלידתם, ראייה המבוססת על שלושה צבעים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

הקוף דלטון כפי שרואה אותו מישהו עם עיוורון צבעים לאדום-ירוק (שמאל) וכפי שרואה אותו מי שהראייה שלו "נורמלית" - מבוססת על שלושה צבעים (ימין).
הקוף דלטון כפי שרואה אותו מישהו עם עיוורון צבעים לאדום-ירוק (שמאל) וכפי שרואה אותו מי שהראייה שלו "נורמלית" – מבוססת על שלושה צבעים (ימין) . צילום: Neitz Laboratory.

עיוורון צבעים נפוץ מאוד בבני-אדם – כאחד מכל 12 גברים ואחת מ-230 נשים לוקים בתסמין זה. חוסר היכולת להבדיל בין אדום לירוק הוא הסוג הנפוץ ביותר, והוא נגרם על-ידי מוטציה באחד מצבעני הראייה – החלבונים האחראים לקליטת אור בתחום אורכי גל מסוים. חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר גן תקין המקודד יצירת צבען ראייה הקולט את אורכי הגל הארוכים ("האדומים") לעיניהם של שני קופי סנאי, שחסרים גן זה באופן טבעי. התאים בעיניהם של הקופים ביטאו את הגן – ומה שמפתיע יותר, הקופים היו מסוגלים לפענח את המידע ולראות צבעים שלא היו מסוגלים לראותם קודם.
להמשיך לקרוא להכניס עוד צבע לחיים

וזהו סוף השיגדון

שִחזור גן קדום עשוי לעזור בריפוי מחלה "מודרנית"

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שיגדון, קריקטורה משנת 1799
שיגדון, קריקטורה משנת 1799. איור: James Gillray. מקור: Zeno.org.

שיגדון (גָאוּט, פּוֹדַגרה או צינית) הוא מחלה הידועה, שלא בצדק, כ"מחלת המלכים". המחלה קשורה להפרעה בחילוף החומרים, שגורמת לעודף חומצת שתן בדם (חומצה אוּרית). בדרך כלל חומצת השתן מופרשת על ידי הכליות בשתן, אך כשהכמות שלה גדולה מדי היא שוקעת כגבישים במפרקים בגוף. הגבישים מצטברים וגורמים לנפיחות, לאדמומיות ולכאבים קשים כל כך עד שהושוו לחבלי לידה.
להמשיך לקרוא וזהו סוף השיגדון

הזיה לסוף הדרך

סם ה-LSD עשוי לעזור לחולים סופניים להתמודד עם מצבם

נעם לויתן | גליליאו

Dreamin' on LSD: Level 3 by Naaik on deviantART, CC-BY-NC-ND.
Dreamin' on LSD: Level 3 by Naaik on deviantART, CC-BY-NC-ND.

בשנת 1943 גילה במקרה ד"ר אלברט הופמן השוויצרי את ההשפעות הפסיכדליות, מעוותות המציאות, של חומר שסינתז חמש שנים קודם לכן, בשנת 1938. החומר, נגזרת של אחד הרעלים של הפטריה הטפילית אֶרְגּוֹט, קרוי חומצה ליסרגית דיאתילאמידית – LSD. LSD שימש כתרופת עזר לטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים וכן בניסויים סודיים של ה-CIA לשליטה מוחית. אך כשהפך –לצערו הרב של הופמן – לסם פופולרי בקרב "ילדי הפרחים", הצעירים של תרבות הנגד של שנות השישים של המאה הקודמת, אסרה ממשלת ארצות הברית על החזקה ושימוש בו. איסור שגרם, בעקיפין, לעצירת המחקר על LSD, מאחר שלא אפשר שימוש רפואי בסם.
להמשיך לקרוא הזיה לסוף הדרך

הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

אתמול התפרסמה תחת הערוץ פארם-נט במדור הבריאות של Ynet כתבה הטוענת כי מחקר ישראלי הצליח להדגים כי לטיפול הומיאופתי יעילות גבוהה כנגד השמר (פטרייה) קנדידה. ההכנה ההומיאופתית, או הרמדי כפי שמכונים תכשירים הומיאופתים, אשר מוזכרת בכתבה קרויה "קנדידה מיקס". היא נמכרת על ידי סופר-פארם – מפעיל הערוץ – ועל ידי חלק מעורכי המחקר.

Old homeopathic remedy, Hepar sulph.
Old homeopathic remedy, Hepar sulph. (Photo credit: Wikipedia)

הומיאופתיה מתבססת על העיקרון המיסטי לפיו "דומה מרפא דומה", המוכּר למשל מהאגדה התנ"כית על נחושתן (במדבר כ"א, ו-י). חסידי ההומיאופתיה מאמינים כי חומר המסוגל לעורר תסמינים שונים באדם בריא ירפא את אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל ההכנות ההומיאופתיות מדוללות ומנוערות בתהליך המכונה "פוטנטיזציה", לרוב עד שלא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד ההכנה המתקבלת, שהיא לרוב מים ללא זכר לחומר המקורי, מסוגלת לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרניים כי בזכות הליך הדילול המיוחד "תמצית" החומר נותרת. המים "זוכרים" את תכונות החומר המקורי ומסוגלים, לכאורה, לעורר את גוף המטופל לרפא את עצמו.
להמשיך לקרוא הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

תרופות בהתאמה אישית

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אלמלא השונות הרבה כל-כך בין בני-אדם, יכלה הרפואה להיות מדע ולא אמנות
(If it were not for the great variability among individuals medicine might as well be a science and not an art)

— דבריו של סר ויליאם אוסלר (Osler), מאבות הרפואה המודרנית, ב-1892.

Copaxone Drip
Copaxone Drip (Photo credit: mtsofan)

פעמים רבות אדם הנזקק לתרופה נאלץ לחזור לרופא לבקש מרשם אחר, מאחר שהתרופה הקודמת שרשם לו הרופא אינה משפיעה על כאב הראש שלו, על דלקת המפרקים או על מחלה אחרת. כשהתרופה אינה עוזרת, הרופאים נאלצים לנקוט את שיטת הניסוי והטעייה על מנת למצוא את המינון הנכון והתרופה הנכונה לטיפול בבעיות המטופלים, מבלי לדעת מדוע הטיפול שבחרו בתחילה לא הועיל.
להמשיך לקרוא תרופות בהתאמה אישית

הפך את עורו

מדענים הצליחו ליצור תאים הזהים לתאי גזע מתאי עור אנושיים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

תאי עצב אנושיים שנוצרו מתאי הגזע המהונדסים
תאי עצב אנושיים (אדום) שנוצרו מתאי גזע מהונדסים, מושרים. צילום: Bruce Conklin/Gladstone Institutes

ביולי 2007 פורסמו שלושה מחקרים פורצי-דרך להמשיך לקרוא הפך את עורו

העור הוליד עכבר

חוקרים הצליחו להפוך תאי עור של עכבר לתאי גזע עובריים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

לתאים בגופנו יש תפקידים ברורים: תא עצם שונה במבנהו ובתפקודו מתא שריר, מתא כבד או מתא מוח. אבל כל התאים האלו התפתחו מתא אחד – הביצית המופרית. בראשית התפתחותו של העובר, כל תאיו הם תאי גזע עובריים המסוגלים להפוך לכל תא שהוא וליצור את כל הרקמות והאיברים בגוף הבוגר. אלו הם תאים מיוחדים מאוד: לאחר שתא הפך לתא שריר בוגר, למשל, הוא אינו יכול עוד להשתנות ולהפוך לתא כליה. רק לתאי הגזע העובריים יש פוטנציאל ליצור את כל התאים בגוף.
להמשיך לקרוא העור הוליד עכבר