תגית: עיתונאות

הולי דנסוורת' | The Mermaid's Tale

אנשים אינם מתנגדים לאבולוציה, נרתעים ממנה או מבקשים ללמד בריאתנות במקביל ("ללמד את המחלוקת") רק מאחר שהם נאחזים בהסברים על-טבעיים המאפשרים להם להרגיש שייכוּת לשבט. תרבות היא אמנם עוצמתית למדי, אך ההתנגדות נובעת מסיבות מורכבות יותר מאשר אמונה עיקשת בעל-טבעי כפי שהוא מפורש ומוצג בכתובים עתיקים.

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור שאינה מוגבלת לבריאתנות פונדמנטליסטית, אלא מתפרשׂת מעבר לכך. גם אנשים משכילים, בעלי ראש פתוח ושאינם פונדמנטליסטים לא רואים אותה בעין יפה! רשמתי כאן מספר רעיונות למה זה כך…

להמשיך לקרוא לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

להמשיך לקרוא כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות

אתמול התפרסמה תחת הערוץ פארם-נט במדור הבריאות של Ynet כתבה הטוענת כי מחקר ישראלי הצליח להדגים כי לטיפול הומיאופתי יעילות גבוהה כנגד השמר (פטרייה) קנדידה. ההכנה ההומיאופתית, או הרמדי כפי שמכונים תכשירים הומיאופתים, אשר מוזכרת בכתבה קרויה "קנדידה מיקס". היא נמכרת על ידי סופר-פארם – מפעיל הערוץ – ועל ידי חלק מעורכי המחקר.

הומיאופתיה מתבססת על העיקרון המיסטי לפיו "דומה מרפא דומה", המוכּר למשל מהאגדה התנ"כית על נחושתן (במדבר כ"א, ו-י). חסידי ההומיאופתיה מאמינים כי חומר המסוגל לעורר תסמינים שונים באדם בריא ירפא את אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל ההכנות ההומיאופתיות מדוללות ומנוערות בתהליך המכונה "פוטנטיזציה", לרוב עד שלא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד ההכנה המתקבלת, שהיא לרוב מים ללא זכר לחומר המקורי, מסוגלת לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרניים כי בזכות הליך הדילול המיוחד "תמצית" החומר נותרת. המים "זוכרים" את תכונות החומר המקורי ומסוגלים, לכאורה, לעורר את גוף המטופל לרפא את עצמו.
להמשיך לקרוא הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.

הכל אודות אידה: על מאובן של קופיפה (ואולי קיפופה?) אחת קטנה והרעש התקשורתי שהתעורר סביבו

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מהומה תקשורתית רבה התחוללה במאי 2009 עם חשיפת גילויו של הפרימט המאובן המכונה "אידה". המאובן המדהים, מלפני 47 מיליוני שנים, התגלה במחצבת פצלי-שמן נטושה ליד הכפר מסל (Messel) בגרמניה. מחצבה זו היא לאגֶרשׁטָטֶה (lagerstätte, מאגר של מאובנים רבים ושמורים היטב) חשוב שכבר התגלו בו ממצאים של בעלי חיים וצמחים רבים. בין המאובנים שהתגלו במסל במהלך השנים אפשר למצוא נמלת ענק קדומה, חיה הקרובה לשׁנבּוּב, קיפוד קדמון, ופנגוֹלין (יונק מכוסה קשקשים וחסר שיניים, הניזון מטרמיטים ונמלים) קדום. לפני מספר שנים, כאמור, נחשף שם פרימט קטן דמוי לֶמוּר. השם המדעי שניתן למין הפרימט המאובן, ושהוכר רשמית כיומיים לאחר צאת המאמר המתאר את היצור, הוא Darwinius masillae לכבוד צ'רלס רוברט דרווין והלאגרשטטה שבו נתגלה המאובן. הממצא פורסם בכתב בעת המקוון PLOS ONE.
להמשיך לקרוא רעש, צלצולים ופרימטים מאובנים