דייל קנדי-צרפתי הואשם כמי שהביא את האיידס לאמריקה, אף שלא הייתה כל עדות לכך. מחקרים מראים כי HIV, הנגיף הגורם לאיידס, הגיע לארצות הברית הרבה לפני כן, והדייל היה קורבן של צירוף נסיבות מצער
בשנת 1987 ראה אור הספר "והתזמורת המשיכה לנגן" של העיתונאי האמריקאי רנדי שילטס (Shilts). שילטס, שימות בעצמו מסיבוכי איידס ב-1994, התיימר לסקור בספר את שנותיה הראשונות של מגפת האיידס בארצות הברית, מגפה שבתחילה נראה כי היא תוקפת וקוטלת בעיקר אנשים כמוהו – הומוסקסואלים – ועלו טענות כי בשל כך הממשל אינו ממהר לטפל בה ולנסות לבלום אותה. לטענת שילטס, הספר נועד לעורר תשומת לב למחדלי הממשל, ולהניע פעילות פוליטית לבלימת גל של אלימות הומופובית שהוא היה משוכנע שעומד להתפרץ בשל הטענה כי ההומוסקסואלים מפיצים את המחלה הקטלנית.
ב-2014 אסרה יעל גרמן, שרת הבריאות דאז, על הפלרת מים בישראל בניגוד להמלצות גופים בריאותיים רבים ועמדות מומחי משרד הבריאות. זו הייתה אחת מההחלטות הראשונות של גרמן בתפקידה כשרת הבריאות, לאחר שכבר ניסתה להפסיק את הפלרה עוד כשכיהנה כראש עיריית הרצלייה. במאי 2015 הכריז שר הבריאות יעקב ליצמן כי יקשיב להמלצות אנשי המקצוע הרבים במשרד ומחוצה לו, יבטל את ההחלטה של גרמן ויחזיר את ההפלרה. בעקבות החלטתו של ליצמן תוקנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה, התשע"ג-2013), ולפני חודש (ב-16/03/2016) אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את התיקון. ב-21/03/2016 דחתה הוועדה את התנגדותה של גרמן לתיקון.
החלטת השר ליצמן גררה, כצפוי, תגובות של מתנגדי הפלרה. חברת הכנסת גרמן טענה כי ההפלרה יכולה להזיק לבריאות ואף כתבה בתגובות לדיון בנושא בפייסבוק כי היא אינה מבינה "מדוע גם רופאי הילדים, רופאי השיניים ואפילו רופאי בריאות הציבור כולם התאחדו (בבג"צ), בעד הפלרת המים". במהלך אירוני משהו הגישו אנשים שונים, כגון הזוג שי אביבי ומיכל ליבדינסקי, תלונה במשטרה על ההחלטה להחזיר את ההפלרה, בטענה כי "מרעילים את האוכלוסייה". למה אירוני? התלונות הוגשו בעידודה של קבוצה משונה בשם "מעלים את התדר", המוכרת בין היתר מתקן להחדרת כסף (המתכת) למי השתייה, אף שישנן עדויות לכך שמי כסף רעילים ומסוכנים לבריאות.
יעל גרמן לא מבינה מדוע רופאי ישראל התאחדו בעד הפלרת מים. צילום מסך.
חודש פברואר היה שקט מהרגיל בבלוג – לא פרסמתי במהלכו אפילו רשומה אחת, לכן רציתי לספר לכם מאוד בקצרה חלק מהדברים שכן עשיתי החודש ושקשורים למדע פופולרי ולתקשורת המדע: להמשיך לקרוא פברואר הבודד, או איפה הרשומות של פברואר?
'הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן' הכריזה כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכי בשר אדום "חשוד" כמסרטן, אך זו לא סיבה לבהלה ואין צורך להוציא את הבשר מהתפריט
השבוע הכריזה [PDF] הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – כי היא מוסיפה את הבשר המעובד לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), לצד גורמים כגון אסבסט, קרינת שמש, עישון טבק ושתיית אלכוהול. כמו כן החליטה הסוכנות לכלול בשר אדום בקבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם, לצד חומרים כמו סטרואידים וחומר הריסוס מלתיון. להמשיך לקרוא בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות
לפני חודשים ספורים הסתובב סיפור מעניין באתרי אינטרנט, בעיתונים, בתוכניות חדשות ועוד, שלפיו נעשה עוול נורא לחיה תמימה, שהואשמה על לא עוול בכפה. החיה היא חולדה, והפשע שבו היא הואשמה הוא הריגתם של מיליוני אנשים בסדרת מגפות של מחלת הדבר בימי הביניים ולאחריהם, שזכו – ולא בכדי – לכינוי "המוות השחור". התפישה המקובלת אכן ראתה בחולדות את מפיצות המחלה, אך זוהי, כך על פי הסיפור, טעות – האשמים האמיתיים הם מכרסמים בעלי יחסי ציבור טובים בהרבה, שנראים לרובנו, או לפחות נראו עד עכשיו, כבעלי חיים חמודים ותמימים: הגֶרבּילים.
אך האם הסיפור הזה נכון? האם באמת הגרבילים, ולא החולדות, אשמים במוות השחור? במילה אחת – לא. בשתי מילים – לא לגמרי. כלומר, הסיפור, כרגיל, מסובך יותר ממה שנראה ממבט ראשון. וככל הנראה, במקרה זה, רוב העיתונאים שהפיצו את הסיפור לא טרחו לתת בו מבט שני, וצמצמו אותו לכותרת קצרה וקליטה – אבל למרבה הצער, מוטעית. להמשיך לקרוא הוצאת דֶבֶר מהקשרו
מהן העמדות של הרשימות המתמודדות בבחירות מחר בנושאים כמו מדע, רפואה וסביבה?
רוב הדיונים בתקופת בחירות מקיפים נושאים כמו ביטחון, הסדרים מדיניים, חברה כלכלה ועוד (לפחות כאשר הפוליטיקאים מתפנים מהכפשות הדדיות), בעוד נושאים כמו מדע, סביבה או רפואה לא זוכים לייחס ולרוב עמדת המפלגות כלפיהם לא מתפרסמת בתקשורת. לכן, בדיוק לפני חודש, התאגדנו יחד – מספר מומחים ובלוגרים המבינים דבר או שניים בנושאים אלו (ועם דעות פוליטיות מגוונות מימין ומשמאל) – ושלחנו קובץ שאלות לרשימות שונות: יש עתיד, הליכוד, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, מרצ, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתינו, ש"ס, יחד ויהדות התורה.
מכל הרשימות האלו רק שלוש (יש עתיד, הליכוד והרשימה המשותפת) חשבו כי הנושאים חשובים מספיק ושלחו לנו תגובה, אם כי – כפי שתראו – התשובה של אחת הרשימות לא מספקת, בלשון המעטה.
את השאלות והתשובות של המפלגות בנוגע לבריאות הציבור, לתזונה בריאה, להנדסה גנטית בחקלאות, לרגולציה ברפואה המשלימה, לריצוף גנטי באדם, לניסויים בבעלי חיים, לחינוך ולמחקר אקדמי תוכלו לקרוא ברשומה "רגע לפני, בודקים את המפלגות" בבלוג של שי פליישון, שיזם את שליחת השאלון.
דנאיות מלכותיות (Danaus plexippus) הן פרפרים יפים שידועים בעיקר בזכות נדידתם למרחקים עצומים. הזחלים שלהן ניזונים מצמחים רעילים מהסוג אסקלפיאס (Asclepias), ממשפחת האסקלפיים. בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה באוכלוסיית פרפרי הדנאית באמריקה, אם כי יש מחקרים הטוענים אחרת. להמשיך לקרוא אפקט הפרפר
ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.
סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.
לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).
אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.
ויליאם רטקליף (Ratcliff) מאוניברסיטת מיניסוטה ישב יום אחד במשרדו של המנחה שלו, מייקל טרביסנו (Travisano), והשניים תהו איזה ניסוי יוכלו לערוך שישפוך אור על אחת השאלות הגדולות של מדעי החיים. "החלטנו שמוצא החיים (המעבר מחומר דומם לצורת החיים הראשונה) זה מסובך מדי", אמר רטקליף לקרל זימר (Zimmer), סופר וכתב לענייני מדע של ה"ניו-יורק טיימס", "ואז חשבנו – חוץ ממוצא החיים, מה יהיה הכי מגניב?" להמשיך לקרוא לא טוב היות השמר לבדו
"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא
במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף להמשיך לקרוא אגרוף לפנים [ידפרצוף]