הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקר שהסביר למה מדענים מלקקים סלעים, ולחוקרים שבדקו את תחושת הז'מה וו
נעם לויתן
פתיחת טקס איג נובל 2023. מקור: צילומסך
גם השנה, ביום חמישי האחרון, 14 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-33 פרס איג נובל הנכסף. בשל מגפת COVID-19 הטקס נערך בפעם הרביעית ברציפות במלואו באופן מקוון, במקום בהרווארד. למרות זאת, המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר על הבמה, או, בלית ברירה, על המסך.
הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי. להמשיך לקרוא הנפשת גופות עכבישים וכלי אוכל מחושמלים: איג נובל 2023
עדכנתי את הרשומה הקודמת על אספרטיים מאחר שהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום רשמית שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות, ולכן אין שינוי בהנחיות צריכת הממתיק.
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות.
הדיון על ההכרזה החל לפני שבועיים בעקבות הדלפה לתקשורת. ההדלפה הובילה, כרגיל, לפרסום כתבות הפחדה. היא גרמה לבלבול בקרב עיתונאים, ואנשים אחרים מהציבור, שאולי לא מכירים את שיטת הסיווג המבלבלת של ה-IARC, ולא מודעים לכך שאין לה כל משמעות מבחינת הסיכון הנובע מחומרים שונים. לפעמים נראה שהשימוש העיקרי של הסיווג הוא להטעות את הציבור. אכן בכאן חדשות, ובכמה גופים אחרים, טעו וטענו ש-WHO עומד להכריז שהממתיק המלאכותי מסרטן, אף שאספרטיים כלל לא הוכרז ככזה. להמשיך לקרוא סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה
שמידט, חוקר מאוניברסיטת אריזונה, מפורסם בכך שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים ונתן לדבורים, לצרעות ולנמלים (דבוראים) שונות לעקוץ אותו, כדי להבין טוב יותר את התפתחות מנגנוני ההגנה שלהן.
דירוגי הכאב לוו בתיאורים ציוריים. העקיצה של נמלת הקציר האמריקנית (Pogonomyrmex badius), שדירוגה 3, גורמת לכאב שדומה לתחושה שמישהו מבריג בורג לתוך העור, או קורע שרירים וגידים. לעומת זאת עקיצת "נץ הטרנטולה" גורמת לכאב משתק המרגיש כמכת ברק ונמשך כשלוש דקות, ושמידט ממליץ לנעקצים פשוט לשכב על הקרקע בצרחות עד שהכאב יחלוף.
מפות דו-ממדיות של ראש אדם. מתוך הספר Elements of map projection
כדור הארץ הוא כדור פחוס (ספרואיד) ולכן תלת-ממדי. מפות לעומת זאת הן דו-ממדיות. כדי ליצור מפה של כדור הארץ פותחו שיטות שונות ליצור היטל, מיפוי, שייצג גוף תלת-ממדי על משטח דו-ממדי. המחיר של פריסת כדור הארץ למשטח הוא ויתור על דיוק המפה והכנסת עיוותים שונים.
אחד ההיטלים הפופולריים הוא היטל מרקטור (Mercator), שמעוות שטחים ומרחקים כדי לקבל קווים ישרים ומקבילים הנוחים לתכנון נתיבי שייט. בהיטל מרקטור העיוות גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה לעבר הקטבים, לכן אפריקה נראית כל כך קטנה במפות כאלו. גרינלנד נראית שווה בגודלה לאפריקה, בעוד במציאות אפריקה גדולה פי 14 ממנה.
האיור למעלה, מהספר "Elements of map projection" משנת 1921, מדגים מה קורה כשמשתמשים בשיטות היטל שונות לציור מפה דו-ממדית של ראש אנושי תלת-ממדי. כדי להראות את הבעיות הגלומות בשיטות אלה ציירו צדודית אדם כך שתהיה סימטרית בהיטל כדורי (למעלה משמאל) ואז הדגימו מה קורה לה בשלושה היטלים אחרים. היטל מרקטור מופיע באיור למטה מימין.
המחברים מדגישים שההדגמה לא מראה שהיטל כדורי עדיף על האחרים. הם יכלו לצייר את הצדודית כך שתהיה סימטרית ותראה טוב בכל אחד מההיטלים, למשל בהיטל מרקטור, אולם אז היא הייתה מתעוותת בשלושת ההיטלים הנותרים. להמשיך לקרוא קצרצרים: שיטוח הכדור
בסדרת הסטרימינג "בית הדרקון" מופיעים אנשים כהי עור עם שיער בצבע כסף. זה עלול להיראות מפתיע, אך גם בעולמנו יש אנשים שחורי עור עם שיער בלונדיני טבעי
נעם לויתן
לורד קורליס ולאריון. לא רק בעולם הפנטזיה יש אנשים כהי עור ובהירי שיער. צילום: Ollie Upton/HBO
מרגע שהתברר כי בסדרה "בית הדרקון", המבוססת על הספר "אש ודם", יש אנשים שחורים, הופיעו ברשת תלונות שונות. חלקן כנראה נובע מגזענות, ומוסווה בטענות שבספרים של ג'ורג' ר. ר. מרטין לורד קורליס וֶלָארִיון, וילדיו לאנה ולאנור, לא מתוארים ככהי עור; וחלקן נובע מההפתעה מכך שאותם בני ולאריון הם "שחורים עם שיער בלונדיני". אולם דווקא נקודה זו אינה פנטזיה, אנשים כאלה קיימים בעולם האמיתי. להמשיך לקרוא אנשים שחורים עם שיער בהיר?
בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה
אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.
בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורתבעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet. להמשיך לקרוא שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?
בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף. להמשיך לקרוא פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף
פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון
נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.
מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 