קטגוריה: כללי

הפרס המדעי הסאטירי הוענק השנה בין השאר לדונלד טראמפ ולמנהיגים כושלים אחרים, ולחוקרים שבדקו איך נשמע אליגטור ששאף הליום וששיכרו שלשולים עם וודקה

נעם לויתן

ביום חמישי, ב-17 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-30 פרס איג נובל הנכסף. ולראשונה לראשונה, בגלל מגפת COVID-19, במקום בהארוורד הטקס כולו התקיים אך ורק באופן מקוון ולכן, כמובן, כלל יותר חתולים מהצפוי. למרות האופי הוירטואלי של הטקס, גם השנה לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר במהלכו.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין שם הפרס לפרס נובל אינו מקרי, אם כי לא כדאי להתבלבל ביניהם: שמו של הפרס ההיתולי הוא שילוב של השם נובל ושל המילה ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
להמשיך לקרוא גבות של נרקיסיסטים, סכינים מצואה ונשיקות צרפתיות: איג נובל 2020

חוקרים מאוסטרליה העניקו שמות ל-165 מיני חיות וצמחים, ביניהם חמישה זבובים טורפים המזכירים דמויות מהיקום של מארוול

נעם לויתן

ככל הנראה לא תופתעו מאוד לגלות שיש לא מעט מדענים גיקים. אחת ההזדמנויות שלהם לבטא את גיקיותם מגיעה כאשר הם זוכים להעניק שם מדעי למין ביולוגי חדש. מדעני סוכנות המדע הלאומית של אוסטרליה (CSIRO) קבעו השנה את השמות של 165 מינים חדשים של חרקים, צמחים, דגים, ציפורים ואקרית אחת. האנטומולוגים (חוקרי החרקים) בחבורה ניצלו את ההזדמנות וקראו לארבעה מינים חדשים של זבובים טורפים ממשפחת הטַרְפָנִיִּים (Asilidae) על שם דמויות של מארוול: דדפול, ת'ור, לוקי והאלמנה השחורה. זבוב טורף נוסף קרוי על שם האיש שברא את היקום של מארוול והמציא את השמות של דמויות רבות בו – סטן לי.
להמשיך לקרוא דדפול, לוקי וסטן לי מעופפים בשמי אוסטרליה

נעם לויתן

הרשומה הזו היא לא רשומה חדשה אלא הפניה לכתבה שלי שהתפרסמה במכון דוידסון לפני שבוע, בהאלווין.

בדוידסון ביקשו שאכתוב משהו שיתאים ליום שהפך לחג של מפלצות ואימה. המפלצות הקלאסיות והפופולרית לכתוב עליהן לליל כל הקדושים הן הזומבים, אבל רק לפני כמה חודשים כתבתי כתבה ענקית על זומבים וטפילים, במאי – "חודש המודעות לזומבים". הבאים ברשימת היצורים המתאימים להאלווין הם הערפדים, שהייתי בטוח שיהיו עליהם כתבות בכל מקום. במקום זאת בחרתי לכתוב לדוידסון על מדוזה המיתולוגית, הנערה שקוללה על ידי האלה אתנה והפכה למפלצת ששערותיה נחשים ארסיים חיים ושכל המביט ישירות בפניה יתאבן. הכתבה היא על המדע של פחד מנחשים ועל מחלה נדירה ונוראית שמאבנת אנשים.
להמשיך לקרוא מדוזה: המפלצת, הנחשים והפסלים החיים

נעם לויתן

ביום חמישי הוענק פרס איג נובל לשנת 2019. בתחום הפיזיקה זכתה בפרס ההיתולי קבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים – יונקי כיס אוסטרליים – מפרישים גללים בצורת קוביות, כלומר איך וומבטים מחרבנים קוביות. לרגל הזכייה העתקתי לכאן גרסה מעודכנת קלות של פוסט שפרסמתי בפייסבוק לפני יותר משנה:

הוומבט, יונק כיס חמוד וחיה מפורסמת באות ו"ו, מעביר את ימיו במאורה, בעיקר בשינה. בלילות ובשעות הדמדומים הוא יוצא לחפש אוכל, צמחים שונים, ולפזר בשטח בין 80 ל-100 גללים יבשים. כחיה שמבלה את רוב זמנה בחשיכה ראייתו של הוומבט גרועה וגם חוש השמיעה שלו, אך הוא מפצה על כך בחוש ריח מפותח במיוחד. הריח משמש אותו גם לתקשורת, או יותר נכון גלליו ה… ריחניים.

להמשיך לקרוא כיצד ואיך מייצר הוומבט גללים בצורת קוביות

בבונים מחליטים כקבוצה, באופן "דמוקרטי", לאן ללכת כל יום והיכן לחפש מזון

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

קבוצת קופים בסוואנה האפריקאית מתעוררת ליום חדש. קצת פיהוקים, התמתחויות, אולי גניבה של עוד כמה שניות מתוקות של שינה, ואז צריך לקום, לעזוב את אזור השינה וללכת. לאן? אולי לחורשת עצי הפרי, שם בוודאי כבר יצאו כמה פירות חדשים מאז הביקור הקודם של הקבוצה. אולי לבור המים, לשתות ולהקל במקצת על החום. אולי לאזור אחר בשטח המחיה שלהם, שם יוכלו להשיג עשבים טעימים ולצוד חרקים. חלק גדול ממיני הקופים הם אוֹמְניבוֹרים – אוכלי כל – כך שבשבילם, כל אזור בשטח המחיה שלהם הוא סוג אחר של מזנון אכול-כפי-יכולתך.

אבל עם כל כך הרבה אפשרויות, איך הקבוצה מחליטה לאן ללכת? חישבו על הפעם האחרונה שבה יצאתם למסעדה עם חברים. גם בקבוצה קטנה, השאלה "לאיזו מסעדה ללכת" עשויה להוביל לדיון ארוך ומתיש. ולכם יש יתרון גדול של שימוש בשפה. איך מצליחים בעלי חיים, בעיקר כאלו החיים בקבוצות גדולות, להגיע להחלטה, למרות שאמצעי התקשורת מצומצמים בהרבה?
להמשיך לקרוא מצביעים ברגליים

דווקא כן הצעצוע שלך? השתתפות בתחרות האירוויזיון קשורה לעלייה ברמת האושר – בשביעות הרצון מהחיים – בארצות המשתתפות.

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

בבית ספר לבריאות הציבור באימפריאל קולג' בלונדון חוקרים לרוב נושאים רציניים – את ההשפעות של מדיניות, גורמים סביבתיים ותנאים סוציו-אקונומיים על בריאותם של אנשים ועל סגנון חייהם ומצבם הנפשי. אך לא הפעם! לאחר שיחה מבודחת במסדרונות בית הספר החליטו החוקר בעל השם של נבל קומיקס, פיליפּוֹס פיליפּידיס (Filippidis), ועמיתיו לבדוק דווקא אם תחרות האירוויזיון משפיעה על אושר, שביעות רצון ורווחה במדינות המשתתפות. להפתעתם הם הצליחו למצוא קשר סטטיסטי כזה, ולכן הם רצו ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי המקוון BMC Public Health.
להמשיך לקרוא מחקר: האירוויזיון משמח אנשים

לכבוד העונה החדשה של "משחקי הכס", מה הסיכון הביולוגי בזוגיות בין אח ואחות? כיצד הטבע מונע את הסכנות האלה?

יונת אשחר | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

"במשך מאות שנים השיאו בני טארגריין אח לאחות… השושלת חייבת להישאר טהורה. דמם היה דם המלכים, הדם המוזהב של ואליריה העתיקה, דם הדרקון. דרקונים אינם מזדווגים עם חיות השדה, ובני טארגריין לא מערבבים את דמם עם זה של אנשים פחותים."

גילוי עריות, במיוחד בין אח לאחות, הינו אחד המוטיבים החוזרים בספרי "שיר של אש ושל קרח" של ג'ורג' מרטין ובסדרה "משחקי הכס" המבוססת עליהם. אך יחסים כאלו לא התרחשו רק בווסטרוז – מסורות כמו זו של בית טארגריין התקיימו גם אצל שושלות מלכים על כדור הארץ. אצל הפרעונים של מצרים העתיקה, למשל, נישואים בין אח לאחות נחשבו דבר מקובל ואפילו מתבקש. קליאופטרה, הפרעונית האחרונה, אמנם קיימה יחסים קרובים במיוחד עם יוליוס קיסר ועם מרקוס אנתוניוס, אך היא היתה נשואה דוקא לאחיה הקטן.

בצד השני של העולם, שליטי האינקה העדיפו גם הם להתחתן בתוך המשפחה. הקיסרים היפנים, לעומתם, חשבו שחתונה של אחים זה מוגזם במקצת, ומידת הקירבה הנכונה לנישואים היא של אחים למחצה. הסיבות למנהג זה היו לעיתים קרובות הרצון לשמר בתוך המשפחה את הכוח וההשפעה של השליטים, אך ההסברים כלפי חוץ היו דומים לאלו שאותם הכירה דאינריז – המשפחה השלטת היא בעלת דם מיוחד, אלוהי, ואל לו להתערבב עם דם של אנשים רגילים.
להמשיך לקרוא אחים לחשק: בווסטרוז וכאן אצלנו, מה מקור האיסור החברתי על גילוי עריות?