מדוזה: המפלצת, הנחשים והפסלים החיים

נעם לויתן

פניה של מדוזה. איור: קרלוס שוואבה, 1895.

הרשומה הזו היא לא רשומה חדשה אלא הפניה לכתבה שלי שהתפרסמה במכון דוידסון לפני שבוע, בהאלווין.

בדוידסון ביקשו שאכתוב משהו שיתאים ליום שהפך לחג של מפלצות ואימה. המפלצות הקלאסיות והפופולרית לכתוב עליהן לליל כל הקדושים הן הזומבים, אבל רק לפני כמה חודשים כתבתי כתבה ענקית על זומבים וטפילים, במאי – "חודש המודעות לזומבים". הבאים ברשימת היצורים המתאימים להאלווין הם הערפדים, שהייתי בטוח שיהיו עליהם כתבות בכל מקום. במקום זאת בחרתי לכתוב לדוידסון על מדוזה המיתולוגית, הנערה שקוללה על ידי האלה אתנה והפכה למפלצת ששערותיה נחשים ארסיים חיים ושכל המביט ישירות בפניה יתאבן. הכתבה היא על המדע של פחד מנחשים ועל מחלה נדירה ונוראית שמאבנת אנשים.

הכתבה נפתחת כך:

לפני שנים רבות, כך מסופר ב"מטמורפוזות" מאת המשורר הרומי אובידיוס, חיה נערה בתולה מהיפות בנשים. מחזרים רבים חשקו בה והתחרו על ליבה. כל מי שראו את פניה נשבעו שמעולם לא זכו להתבונן בפנים מתוקות יותר ועם תווים כה יפים. עוד יותר מאשר את פניה, כולם היללו את גלי הזהב של שערה השופע. גם פוסידון (נפטון), אל הים, הבחין בנערה – ששמה מדוזה – והחליט שהיא תהיה שלו. הוא בא אליה, אך הנערה סירבה לו וברחה לבקש מקלט במקדשה של אתנה (מינרווה), אלת החוכמה. פוסידון לכד את מדוזה במקדש וביצע בה את זממו. אתנה, הבתולה הנצחית, הזדעזעה מהנעשה במקדשה וכדי לא לראות זאת הסתירה את פניה מאחורי מגינה. לאחר שפוסידון עזב, כילתה האלה את זעמה דווקא בנערה, שבתוליה נגזלו במקדשה. אתנה קיללה את מדוזה: שערה הגלי השופע הפך לנחשים ארסיים מתפתלים, ופניה היפות, כנראה יותר משל האלה הקנאית, הפכו כה נוראות, שכל מי שיביט בהן ישירות – יתאבן.

הסיפור של מדוזה המסכנה מופיע כאן לא כי מכון דוידסון התחיל לעסוק בסיפורי מיתולוגיה, אלא לרגל ליל כל הקדושים הנוצרי (Halloween), שמצוין הלילה ברחבי העולם ומקושר בין היתר לאימה ולמפלצות. מדוזה המקוללת מייצגת לפחות שני דברים מזרי אימה – נחשים ארסיים והתאבנות בחיים.

אתם מוזמנים להאזין להמשך הכתבה כאן:

או לקרוא אותה באתר מכון דוידסון.

אני מקווה שתיהנו