עש ועשן

נחשף הבסיס הגנטי לשינוי הצבע של עש הפלפל – אולי הדוגמה המוכרת ביותר לברירה טבעית

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עש פלפל בהיר
עש פלפל בהיר. צילום: nutmeg66, CC-BY-NC-ND.

את הסיפור הזה אפשר למצוא כמעט בכל ספר לימוד על אבולוציה: זהו הסיפור על עש הפלפל (עש נקוד, Biston betularia), שצבעו האפור בהיר-מנומר הסווה אותו בהצלחה כשהוא נח על עצי שַׁדָּר ("ליבנה") באנגליה מולדתו. במאה ה-19 החלו להופיע פרטים בעלי צבע כהה אחיד – ואלו היו לנפוצים יותר ויותר. השינוי בצבע יוחס לשינוי בצבעם של העצים: עקב המהפכה התעשייתית וזיהום האוויר שהתלווה אליה, הפכו הגזעים והענפים לשחורים, והעשים הבהירים בלטו למרחוק כשנחתו עליהם, כמו פרסומת לארוחת בוקר בעבור ציפורים. העשים השחורים שרדו טוב יותר וכך הגֶן לצבע שחור התפשט באוכלוסייה. רק להמשיך לקרוא עש ועשן

העורב והכד

עורבי מִזְרָע מראים מקוריות ויכולת לפתור בעיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עורב מזרע במעוף
עורב מזרע במעוף. צילום: John Haslam, CC-BY.

שימוש בכלים נחשב פעם ליכולת השמורה לאדם בלבד, אך זה עשרות שנים ידוע כי יש בעלי-חיים אחרים – ובראש ובראשונה שימפנזים – המסוגלים גם הם לנצל ענפים, עלים, אבנים ועוד כדי להשיג מזון או מים, או במהלך קרבות בתוך הקבוצה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם בעלי חיים ממחלקה שונה לגמרי, ומפתיעה למדי – עופות, וליתר דיוק, עורבים. מינים שונים של עורבים נצפו בטבע כשהם משתמשים בכלים, וניסויים הראו כי הם מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שימוש בכלים.
להמשיך לקרוא העורב והכד

מצאה מין את מינה

באוכלוסיית אלבטרוסים באי באוקיינוס השקט נצפה אחוז גבוה מאוד של זוגות חד-מיניים. מה הסיבה לכך?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זוג אלבטרוסים מקנן.
זוג אלבטרוסים מקנן. צילום: David Patte/USFWS.

התופעה של פרטים מאותו מין (זוויג) – שני זכרים או שתי נקבות – המקיימים יחסי מין ו/או מנהלים חיי זוגיות הדומים לאלו של זוגות זכר-ונקבה מאותו מין-ביולוגי, ידועה כבר שנים רבות. היא נמצאה אצל להמשיך לקרוא מצאה מין את מינה

המלכה מתה, תחי המלכה

רבייה זוויגית – סקס – זה דבר נהדר והיא גם תורמת לשרידות המין, אך לפעמים קיים יתרון להעמדת צאצאים בלי יחסי מין. מלכות של מושבות טרמיטים, לדוּגמה, מעמידות יורשות בלי לערב את המלך בעניין.

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

רבייה זוויגית התפתחה בשלב מוקדם למדי באבולוציה, והיא נפוצה מאוד בקרב בעלי-חיים, צמחים, פטריות, אצות ואף יצורים חד-תאיים מסוימים. נראה כי היתרון המרכזי שהיא מעניקה הוא גיוון גנטי: ערבוב הגנים של שני הורים יוצר צירופים חדשים של מידע גנטי, ובתנאים משתנים, כאשר לפרט יש צאצאים שונים מבחינה גנטית, ישנם סיכויים טובים יותר שלפחות כמה מהם ישרדו. אך רבייה זוויגית גם עולה ביוקר. מעבר לעובדה שכל הורה מעביר לכל צאצא רק מחצית מהמידע הגנטי שלו, ישנה הוצאה כבדה של זמן ומשאבים על מציאת בן/בת זוג מתאים/מה ועל חיזור. ואכן, רבייה אל-זוויגית, שבה הפרט מייצר צאצאים הזהים לו מבחינה גנטית, נפוצה בכל רחבי עולם החי. למשל, חרקים רבים מעמידים צאצאים ברבייה אל-זוויגית, שבה הנקבה מטילה ביצים שאינן מופרות על-ידי הזכר, ומתוכן בוקעות נקבות שהן העתק גנטי מושלם של אימן.

טרמיטים
טרמיטים. צילום: Keisotyo, CC-BY-SA.

להמשיך לקרוא המלכה מתה, תחי המלכה

זאב בלבוש כלב

מיהו האב הקדמון של הכלבים המבויתים ומתי ואיפה הם נוצרו לראשונה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זני כלבים וזאב אפור
זני כלבים שונים ואביהם הפראי, הזאב האפור. קרדיט: בסוף הרשומה

כל הכלבים בתמונה חולקים אב קדמון משותף. באמירה זו כשלעצמה אין ממש חידוש, הרי אם נלך מספיק אחורה נגיע אל האב הקדמון של בעלי החיים כולם, כולל קופי קפוצ'ין ו"פרות משה רבנו" (מושיתיים). אלא שבמקרה של הכלבים, אנו יודעים מי היה אותו אב קדמון – ואנחנו הולכים ומתקרבים לידיעה מתי ואיפה נוצר הכלב הראשון.
להמשיך לקרוא זאב בלבוש כלב

לאהוב עד מוות

אצל מינים מסוימים של יונקי כיס קטנים הזכרים מזדווגים פעם אחת ואחר כך מתים. כלשון האמרה: חייה מהר, מות צעיר, השאר צאצאים רבים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אַנְטֶכִּינוּס חום
אַנְטֶכִּינוּס חום. צילום: Alan Couch, CC-BY.

בערבות העשב של אוסטרליה זוג יונקי כיס קטנים, דמויי עכברים, עסוק בפעילות החשובה ביותר של חייו. זוהי עונת הרבייה שלהם, הקצרה באופן מיוחד, והם מנצלים כל רגע שלה: ההזדווגות עשויה לארוך 12 שעות ויותר. יש לקוות שהזכר נהנה מהחוויה, כי זהו הדבר האחרון שיעשה בחייו: זמן קצר לאחר ההזדווגות רמות הקורטיזול בדמו עולות, מערכת החיסון שלו קורסת, והוא מת.
להמשיך לקרוא לאהוב עד מוות

פטפוטי קופים

האם הדיבור התפתח מתכונה המכונה בִּרבּוּר שנצפתה אצל קופי הג'לדה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה
ג'לדה בהרי סִימֶן באתיופיה. צילום: ברק סלטי וספי קליינמן.

אחת המשמעויות הפילוסופיות של תיאוריית האבולוציה של צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס היא נישול בני האדם מהמקום שבו בעצם מעולם לא היו – המקום של נזר וסיבת הבריאה. משמעות זו הבהירה את הקשר העמוק שלנו לכל בעלי החיים, והיצורים החיים בכלל, שמסביבנו. כן, יש לנו תכונות המיוחדות לנו (כמו לכל מין-ביולוגי אחר), אך לכל התכונות האלו יש ניצנים ומקבילים, גם אם שונים במקצת, אצל קרובינו. למשל, להמשיך לקרוא פטפוטי קופים

ידיעה על אבולוציה מחפשת תמונות כלבים

עדכון
15/01/2014: הידיעה פורסמה בבלוג.
25/11/2013: תודה לכל מי ששלחו לנו תמונות של כלבים. נשתדל להשתמש בכולן.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.
צילום: Let Ideas Compete, CC-BY-NC-ND.

נעם ואני מחפשים תמונות כלבים וכלבות שילוו ידיעה שתפורסם בקרוב במגזין גליליאו ובבלוג.

מי שרוצה ומוכן שהכלב שלו יופיע כחלק מקולאז' כלבים מוזמן לפרסם לינק לתמונה בתגובות, או לשלוח את התמונה (ואת איות שם השולח בעברית) לפרופיל הפייסבוק שלי או למייל sci.phile [at] yahoo.com.

הפניה מופנית לזכרים ונקבות כאחד.

עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

השוני בין שני המינים נובע בעיקר מהבדל בבקרה ולא מהבדל בגנים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שימפנזה צעיר
שימפנזה צעיר. צילום: Frans de Waal, Emory University, מתוך: PLOS Biol. 3, e202 (2005).

כידוע, בעלי-החיים הקרובים אלינו ביותר הם השימפנזים והבונובו. אך למרות הדמיון הרב והברור בינינו ובינם, לא ניתן להתעלם מכמה הבדלים חשובים. הבדלים אלו ניכרים בעיקר בתחום ההתנהגותי והקוגניטיבי, וגם בתחום התזונה – בני-אדם, בכל מקום על פני כדור-הארץ, ניזונים מתפריט מגוון בהרבה מזה של קרובינו. ניתן היה לצפות כי הבדלים אלו יתגלו בנקל במחקר הבודק את השוני בין החלבונים והגנים (רצפי ה-DNA המקודדים לחלבונים) של בני-אדם ושימפנזים.
להמשיך לקרוא עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

אימוץ כפוי

טפילות חברתית אינה אלא הסתגלות אבולוציונית

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

השכנים אינם טובים בעיני.

איך אשב פה, אֵם לעשרים ארנבות,

עם קוקייה מפקירה הבנים?

כל בניה גדלו בקִנים זרים,

כולם עזובים, כולם מופקרים.

מה לקח ילמדו מכך ילדַי?

— הארנבת עולבת בקוקייה, מתוך "דירה להשכיר" של לאה גולדברג, ספריית פועלים, 1959.

איור של קוקייה מצויצת
קוקייה מצויצת. מתוך ויקימדיה.

כשאנחנו חושבים על טפילים אנו חושבים לרוב על בעלי חיים קטנים, נבזיים, החיים על ובתוך גופם של בעלי חיים גדולים יותר וניזונים מהם. אך ישנה גם טפילות אחרת, שבה הטפילים לא מנצלים את גופם של הפונדקאים שלהם, אלא את מִנהגיהם החברתיים – ובכך מבטיחים לעצמם או לצאצאיהם מזון והגנה. טפילים חברתיים הם רמאים מומחים, והדוגמה המוכרת ביותר היא, כמובן, הקוקייה. כפי שמתלוננת הארנבת, רבים ממיני הקוקייה (אם כי לא כולם) אינם טורחים לבנות קן ולגדל את גוזליהם בעצמם, אלא מטילים את ביציהם בקִנים של ציפורים אחרות, וסומכים עליהן שיגדלו את הגוזל. בארץ נוהגות הקוקיות להגניב את ביציהן לקנים של עורבים אפורים. אבל הקוקיות, למרות היותן הטפילות החברתיות המפורסמות ביותר, בהחלט אינן היחידות. מינים שונים של בעלי כנף, ובהם האינדיקטור (אוֹבִיל, Indicator), ציפור הבקר (cowbird ,Molothrus) ואפילו מין של ברווז, ראויים אף הם לנזיפתה של הארנבת. וכמו שנראה בהמשך, המנהג הזה אינו מוגבל לציפורים בלבד.
להמשיך לקרוא אימוץ כפוי