Noam Leviatan

הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) "92% מהניסויים שעבדו בהצלחה על בעלי חיים נכשלים בשלב של ניסויים על בני אדם". לדבריהם, נתון זה מוכיח את חוסר יעילותם ונחיצותם של ניסויים בבעלי חיים. אך טענה זו נסמכת על חוסר הבנה של המורכבות הרבה של תהליכים ביולוגיים ושל המחקר הרפואי ועל הצגה מסולפת של הנתון. ברשומה הבאה פרופ' רובין לאבל-באדג' (Lovell-Badge) מראה כי:

אחת המטרות העיקריות של ניסויים בבעלי חיים היא לבדוק את בטיחות התרופות.
ניסויים בבעלי חיים מונעים מ-36% מהתרופות הפוטנציאליות לעבור לשלב הניסויים בבני אדם. הם מונעים מצב בו בני אדם יקבלו תרופות שסביר כי ירעילו אותם. ניתן לראות את הצלחתם בכך שזה למעלה משלושים שנה שאף אחד לא מת בניסוי קליני ראשוני בבריטניה.
רוב התרופות נפסלות בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים (שלב 2 ו-3). ועדיין, ניסויים קליניים ראשוניים (שלב 1, שבודקים את בטיחות התרופה בבני אדם והמינון המתאים שלה) חשובים והכרחיים, וכמוהם גם ניסויים פרה קליניים בבעלי חיים.

להמשיך לקרוא הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

קצרצרים: מבצר הבדידות של הזחל

התגלה זחל של מין עש חדש שטווה פקעת העשויה בעיקר משרף, המגן עליו מפולשים.

מספר זחלי עש מוסיפים לפקעות שהם טווים הפרשות, עלים או קליפות עץ, לשם הסוואה. לפעמים משולבות שערות מגרות מגוף הזחל, לשם הגנה. עם זאת,עד עתה לא היה ידוע על אף עש או חרק אחר שמשלבים בפקעת שלהם שרף, חומר דביק המופרש מצמחים ומתקשה עם התייבשותו.

הזחל החדש התגלה ביערות בורניאו במקרה, כשויליאם סימונדסון (Symondsona) מאוניברסיטת קרדיף ועמיתיו הבחינו בזחל אדום בוהק ושעיר ליד משטח שרף על אחד העצים. לבניית הפקעת הזחל שובר חתיכות קטנות של שרף יבש, מחבר ביניהן בעזרת משי ומקים שני קירות שמתחברים לבסוף לפקעת שלמה. הפקעת השלמה מזכירה קצת את מבצר הבדידות של סופרמן – מבנה בעל מראה גבישי ומלא קצוות חדים.

הקצוות החדים של שברי השרף הם לא ההגנה היחידה שהשרף מעניק לזחל המתגלם. השרף מכיל חומרים כימיים שדוחים טורפים ומגנים על הזחל מפטריות שתוקפות חרקים.

החוקרים לא יודעים איך הזחל מתגבר על רעילות השרף וכן לא זיהו (עדיין) את מין העש אליו הוא שייך. לשם כך יש להמתין לעש הבוגר שיגיח מתוך הפקעת.
להמשיך לקרוא קצרצרים: מבצר הבדידות של הזחל

הימים הראשונים של יחסי מין מלאים

מאובני דגים מלפני מאות מיליוני שנים מראים כי הם היו בין הראשונים שקיימו יחסי מין מלאים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

סרטון אנימציה המשחזר הזדווגות של מיקרוברכיוס.

רוב הדגים והדו-חיים הקיימים כיום מתרבים באופן שונה מהאופן שבו אנחנו וחולייתנים אחרים מתרבים. ניסיונות ההתרבות שלנו כוללים לשמחתנו הזדווגות, מאחר שההפריה אצלנו היא פנימית. כלומר, הביצית ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. לעומתנו רוב הדגים מתרבים בהפריה חיצונית – הנקבה מטילה תאי ביצה רבים למים והזכר מפריש מעליהם את זרעו. עם זאת על פי מחקר שפורסם במגזין Nature, אם נחזור מאות מיליוני שנים בזמן נגלה כי הפריה פנימית לאחר יחסי מין הכוללים חדירה, התפתחה כבר במחלקה של דגים קדומים הקרויים פְּלַקוֹדֶרמים.
להמשיך לקרוא הימים הראשונים של יחסי מין מלאים

לראשונה: השרצת ראשנים!

צפרדעים וקרפדות מתרבות בדרך כלל בהטלת ביצים וחלקן משריצות צפרדעים קטנות. מין צפרדע שתואר לאחרונה הוא הראשון שמתרבה בהשרצת ראשנים

נקבה (ימין) וזכר (שמאל) של המין החדש של צפרדע בעלת ניבים. צילום: Jim McGuire photos.

רובם המוחלט של הדו-חיים חסרי הזנב, המוכרים בכינוי צפרדעים או קרפדות, מתרבים בהפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים והזכר, הצמוד אליה בחיבוק, פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו-חיים) שיעברו לבסוף שינוי צורה לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים, או יאכלו על ידי טורפים. מספר לא מובטל של מיני צפרדעים מנסים למנוע זאת ודואגים לצאצאים שלהם בדרכים שונות ומגוונות.

מינים מסוימים נשארים ליד מקור המים בו הוטלו הביצים כדי לשמור עליהן ועל הראשנים, כמו זכר "צפרדע השור האפריקנית" שבסרטון:
להמשיך לקרוא לראשונה: השרצת ראשנים!

עוד שנה עברה, 2014

סיכום שנת 2014 בבלוג – הפוסטים הפופולרים (וגם אלו שלא)

כדור הארץ שוב השלים הקפה סביב השמש, ובכל מקום אפשרי מופיעות ידיעות, כתבות ורשומות סיכום שנה. גם כאן.

תודה לכל מי שקראו את הבלוג במהלך 2014 ונהנו (אני מקווה) מרשומות על טבע, על מדע ועל קצת נושאים אחרים שמעניינים אותי. גם השנה פורסמו בבלוג בעיקר ידיעות ומאמרים שכתבתי לגליליאו עם יונת אשחר, עם חברים אחרים, או לבד, נוסף לקצת רשומות של כותבים אורחים (ומי שרוצים להתארח בבלוג, מוזמנים להציע נושא).

נוסף לחשבון הטוויטר שפתחתי לפני שנה (אתם מוזמנים לעקוב Follow @Noams_Ark) החלטתי לאפשר לעקוב אחר פרופיל הפייסבוק האישי שלי, במקום לפתוח דף פייסבוק מיוחד לבלוג. אני מפרסם בפרופיל קישורים לידיעות מהבלוג, ידיעות מדע נוספות וגם קצת דברים לא קשורים – בכל זאת מדובר בפרופיל אישי.

כמו כן, כרגיל, הדרך הכי טובה לא לפספס רשומות היא להירשם לקבלת עדכונים במייל בצד ימין למעלה, תחת הכותרת "הרשמה לעדכונים".

איך אתם מעדיפים לעקוב אחר הבלוג?

ועכשיו… לרשימת הפוסטים הנקראים והאחרים – עם הכותרות שאולי היו להם אם היו מתפרסמים באתרים רודפי קליקים. יש לכם רעיונות לעוד כותרות מסוג זה? חשבתם על כותרות מושכות יותר? כתבו אותן.
להמשיך לקרוא עוד שנה עברה, 2014

קצרצרים: גן הצמחים הטורפים

סרט יפה בצילום מואץ, שמגלה את החן של צמחים טורפים.

צמחים מייצרים סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה, בעזרת אנרגיית השמש, פחמן דו-חמצני ומים. אך, כמו כל האורגניזמים, הם זקוקים לחומרים נוספים כדי להתקיים. לרוב הצמחים קולטים את חומרי המזון האלו, כגון תרכובות חנקן וזרחן, מהקרקע. צמחים טורפים, שהתפתחו במקומות דלים בחנקן וזרחן, מצאו דרך נוספת להשיג אותם: הם לוכדים בעלי חיים, מעכלים אותם ומטמיעים את החנקן והזרחן שבגופם.

הצלם כריס פילד (Field), יוצר הסרט, צילם במשך 107 ימים, שהתפרשו על פני שנה שלמה, צמחים טורפים שונים – דיוניאה לוכדת-הזבובים ("מלכודת הזבובים של ונוס"), טלליות, כדניות ושופריות – שגידל במרתף ביתו. התוצאה היא סרט קצר של כשלוש דקות המראה את הצמחים גדלים, פורחים וטורפים.
להמשיך לקרוא קצרצרים: גן הצמחים הטורפים

שילוש – שלושה שהם אחד

איחוד משפחתי: שלוש משפחות דגים שונות הן למעשה הזכרים, הנקבות והצעירים של משפחה אחת

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

שלושת מופעי דג הלווייתן. לרווה, זכר בוגר ונקבה צעירה. — שלושת מופעי דג הלווייתן. הלרווה (א), הזכר (ב) והנקבה (ג) נחשבו עד לשנת 2009 כחלק משלוש משפחות שונות של דגים. הלרווה (א) שויכה בעבר למשפחת "זנבי סרט" (Mirapinnidae) שנקראה כך על שם סנפיר הזנב הארוך המזכיר בצורתו סרט או רצועה. לזכר (ב) הבוגר חוטם גדול ולכן שם המשפחה אליה הוא שויך בעבר הוא "גדולי חוטם" (Megalomycteridae). לנקבה (ג) הצעירה ראש המזכיר לווייתן ומכאן שם המשפחה "דגי לווייתן" (Cetomimidae).
תצלום לרווה: יאסוהירו מוריטה (Morita). תצלום זכר: דייויד ג'ונסון (Johnson). תצלום נקבה: ברוס רוביזון (Robison). תצלומים מתוך: *Biol. Lett.* 5, 235-239 (2011), CC-BY.

במעמקי הים, בעומק של 1000 מטרים ויותר, קיימות שתי משפחות דגים הנראות שונות לחלוטין זו מזו. משפחה אחת היא של "דגי לווייתן" (Cetomimidae, "דמוי לווייתן") שגופם, כפי ששמם מרמז, מזכיר בצורתו את גוף הלווייתן. כמו לדגי מעמקים רבים עיניהם של דגי הלווייתן קטנות, פיהם גדול והם חסרי קשקשים; כמו כן קו הצד שלהם – שורת איברי חישה לאורך צדי הדג המאפשרים לו לחוש בתנודות במים – מחורץ. כל דגי הלווייתן שנצפו עד כה הן נקבות בוגרות, מעולם לא נמצאו זכרים או צעירים. משפחת דגי העומק השנייה היא של "גדולי חוטם" (Megalomycteridae) – דגים קטנים בעלי קשקשים, פה קטן, עצמות לסת מאוחות וחוטם גדול, שכולם זכרים בוגרים.
להמשיך לקרוא שילוש – שלושה שהם אחד

קצרצרים: על קרקעית היער (מתוקן)

סרט צרפתי יפהפה וקצר (5 דקות, ללא מילים). מומלץ לצפות ב-HD ובמסך מלא.

הסרט לוקח אותנו למסע קצר בין פרוקי הרגליים (בעיקר) החיים על מרבד העלים שמכסה את קרקעית היער. בסרט אפשר לראות קְּפַזַּנְבָאִים (Collembola), שהם פרוקי רגליים בעלי שלושה זוגות רגליים שלא מוגדרים כחרקים, זּוּטַקְרַבּים (Pseudoscorpionida), עכבישים, חלזונות, אדום החזה ועוד.
להמשיך לקרוא קצרצרים: על קרקעית היער (מתוקן)

גזע עליון: סודם של המינים הפולשים

ההיסטוריה האבולוציונית של מינים פולשים מבטיחה את הצלחתם

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דררת קרמר, מין פולש המשגשג בישראל. צילום: © ערן גיסיס.

היזכרו בפעם האחרונה שבה ביליתם בחוץ, בפארק או בגינה ציבורית. אולי הבחנתם בדררות הצועקות זו לזו, במיינות המקפצות על המדשאות כשסביב עיניהן "איפור" צהוב המקנה להן מראה קצת מרושע, וכמובן ביתושות הטיגריס האסייתי העושות כמיטב יכולתן לרוקן את גופכם מדם. אלו מכם שהעדיפו לבלות בחודשי הקיץ בים, יכולים להיזכר במקום זאת ב"מתנה" שהעניקה לנו תעלת סואץ [PDF] – להקות של מדוזות מהמין חוטית נודדות, שצורבות את המתרחצים.

כל בעלי החיים שנזכרו הם חלק קטן ממיני בעלי החיים, הצמחים והפטריות שפלשו לישראל בהצלחה. מינים אלו הגיעו מתחום מחייתם המקורי לבתי גידול חדשים – לרוב בעקבות פעולות האדם – והצליחו לשגשג בהם, לדחוק מינים מקומיים ולגרום לשינויים ניכרים במערכת האקולוגית.

אך לא כל מין ביולוגי שמגיע לסביבה חדשה הופך למין פולש, להמשיך לקרוא גזע עליון: סודם של המינים הפולשים

ההולכים על ארבע

הלוקים בתסמונת אונרטאן הולכים על ארבע גם בגיל מבוגר

דינה וולודרסקי ונעם לויתן | גליליאו

משפחה ההולכת על ארבע — תצלום מתוך הסרט של ה-BBC "The Family That Walks on All Fours".

בשנת 2006 שידר ערוץ BBC2 תכנית בשם "The Family That Walks On All Fours". בתכנית דווח על משפחה טורקית בעלת תסמין נדיר במיוחד: במשפחה זו מבוגרים המשתמשים בכל ארבעת גפיהם כדי ללכת, בדומה לנבוכדנאצר בסיפור המוזכר בספר דניאל פרק ד'. אנשים אלה לוקים גם בפיגור שכלי, דיבורם מקוטע, אוצר המילים שלהם מצומצם והם אינם מודעים למקום או לזמן שבהם הם נמצאים. עם זאת, כישוריהם החברתיים נראים תקינים: הם חברותיים וסקרנים, ויכולים לענות על שאלות פשוטות ולעקוב אחר הוראות.

מאז אותה תכנית, נמצאו בברזיל ובעיראק משפחות נוספות הלוקות בתסמונת המוזרה, המכונה תסמונת אונרטאן (Unertan, על שם החוקר שדיווח עליה, פרופ' אונר טאן מטורקיה).
להמשיך לקרוא ההולכים על ארבע