כשמתפרצת שריפת יער רוב החיות והאנשים בורחים, אך יש חיפושיות שדווקא נמשכות ללהבות ממרחקים
נעם לויתן
שריפות ענק בלתי נשלטות הן דבר מדליק בטירוף – לפחות לחיפושיות רודפות אש.
בניגוד לרוב היצורים, שבורחים משריפה כמו מאש, חיפושיות אלה, מהסוג מלנופילה (Melanophila) ממשפחת הברקניתיים (Buprestidae), נמשכות ממרחק עשרות קילומטרים לחום שפולטות שריפות.
כאשר החיפושיות הקטנות, שאורכן כסנטימטר, מגיעות ליער הבוער הן אולי אומרות לעצמן "This is fine" לפני שהן פוצחות בסקס לוהט, בעודן מוקפות בלהבות.
לאחר המעשה הנקבות ממתינות שהאש תשכך ומטילות את ביציהן בעצים השרופים.
כשהזחלים בוקעים הם זוכים לארוחת מלכים, ללא תחרות עם חיות אחרות או סכנה מטורפים שברחו מהאזור השרוף. הם גם לא חוששים מחומרי ההגנה שעצים יכולים להפריש, מאחר שקורבנותיהם פצועים מכדי להתגונן, או אולי אפילו מתים.
אנחנו חושבים על עצמנו כבני אדם, כל חלק מאיתנו שייך לנו ואנושי לחלוטין. אך האמת היא שחלק לא קטן מהחומר הגנטי שלנו, ה-DNA, הוא ממקור חיצוני. הוא הגיע בין היתר מנגיפים הקרויים רטרו-וירוסים, שהדביקו את אבותינו לפני מאות מיליוני שנים עד מאות אלפי שנים, פלשו לגנום שלהם, והותירו בו שאריות DNA שעברו לדורות הבאים.
רצפים גנטיים נגיפיים כאלו נקראים רטרו-וירוסים אֶנדוֹגֵנִיים (ERV), וכיום הם מרכיבים שמונה עד עשרה אחוזים מהגנום של בני האדם. חלקם חסרי כל תפקיד ידוע, אבל כמה מהרצפים "גויסו" במהלך האבולוציה והפכו לגֵנים עם תפקידים חדשים, כגון בקרה על פעילות גנים אחרים בעובר, או הגנה עליו ועלינו מפני נגיפים אחרים. גם הגן סינסיטין (Syncytin), שאצל בני אדם וכמה יונקים אחרים חשוב ליצירת הקשר בין השליה לרחם, הוא גן שמקורו בנגיף. להמשיך לקרוא אם אין נגיף, אין עובר
חיפושית קטנה עם מחזור חיים לא ייאמן: הזחלים שלה מתרבים ללא זכרים, וכשכן מופיעים זכרים הם אוכלים את אימן מבפנים
נעם לויתן
נקבה בוגרת של החיפושית Micromalthus debilis. צילום: David R. Maddison, CC BY 3.0, via Tree of Life Web Project
במבט ראשון, שני ואפילו עשירי החיפושית הצפון אמריקאית Micromalthus debilis אינה מרשימה כלל. היא קטנטנה – אורכה פחות משלושה מילימטרים – וצבעה חום כהה עד שחור. היא חיה בעץ נרקב, בין היתר בעמודי טלפון מעץ, במקומות שהם עדיין קיימים, ולכן היא מכונה "חיפושית עמוד הטלפון".
אבל אל תתנו למראה של מיקרומלתוס להטעות אתכם. היא חיפושיות מרשימה ביותר, יש לה מחזור חיים משונה, היא עושה סקס רפאים, והיא קיימת הרבה מאוד זמן. להמשיך לקרוא לאכול את אמא
הזכר והנקבה של דגי חכאי מסוימים יכולים להתמזג לגוף אחד. הם מסוגלים לעשות זאת בלי דחייה מאחר שאיבדו חלק חיוני ממערכת החיסון
נעם לויתן
נקבת חכאי מהמין Melanocetus johnsonii וזכר הצמוד זמנית לגחונה. צילום: Edith A. Widder
על מה אתם מוכנים לוותר בשביל סקס?
בכמה מינים ביולוגיים של דגי חכאי השוכנים במעמקי הים (Ceratioidei), הזכר קטן בהרבה מהנקבה. הוא לא מסוגל להגיע לבגרות מינית בלי למצוא בת זוג. הוא אפילו לא יכול לאכול עצמאית: הוא חייב למצוא נקבה, או למות. להמשיך לקרוא דגי החכאי הקריבו את מערכת החיסון – כדי להתרבות
כמה וכמה מדינות בארצות הברית העבירו לאחרונה חוקים האוסרים ברמה זו או אחרת על הפלות. על פי המחוקקים האיסור מתבסס על הידע המדעי והרפואי המתקדם ביותר בנוגע להתפתחות עוברים. מה המדע יודע על עוברים והפלות?
ביום רביעי (15 במאי 2019) אישרה מושלת אלבמה שבארצות הברית חוק [PDF] שאוסר לחלוטין על הפסקת היריון, על הפלה, בכל שלב של ההיריון ואפילו במקרים של אונס או גילוי עריות. כשחתמה על החוק אמרה המושלת הרפובליקאית קיי אייבי שהחוק הוא "עדות רבת עוצמה לאמונתם העמוקה של בני אלבמה שכל החיים יקרים, שכל חיים הם מתנה קדושה מאלוהים". להמשיך לקרוא על עוברים ואנשים
לרגל יום המודעות לפינגווינים: ריאיון מאוקטובר 2018 על זוג פינגווינים זכרים בסידני, שמגדלים יחדיו גוזל שבקע מביצה שאימצו. השבוע נחשף המין של הגוזל – נקבה
נעם לויתן
סוון ומג'יק, שני פינגווינים זכרים באקווריום בסידני, מנהלים זוגיות כבר כמה חודשים ומאוקטובר 2018 הם הורים גאים לגוזל קטן, שאותו הם יאכילו עשר פעמים ביום במשך כמה שבועות. שני הזכרים התחילו להתקרב זה לזה לפני כמה חודשים, הם הסתובבו יחדיו ויצאו לשחייה משותפת. לקראת עונת החיזור הם גם הביאו זה לזה חלוקי אבן – המקבילה של טבעת – וכשהתחילה עונת החיזור בנו יחדיו קן מחלוקים. הקן שלהם הוא הגדול ביותר במושבה.
צוות המטפלים הביא לזוג הגאה ביצת דמה, כדי שיוכלו לדגור על משהו כמו הזוגות ההטרוסקסואלים סביבם. לאחר שהמטפלים ראו שהזוג דוגר על הביצה המזויפת במסירות רבה, הם הביאו להם ביצה אמיתית מזוג שהטיל שתי ביצים, ביצה שגם כך הייתה מתה ולא בוקעת. סוון ומג'יק דגרו על הביצה האמיתית וב-19 באוקטובר בקע ממנה גוזל בריא ושלם. כשלושה חודשים לאחר הבקיעה, כשהגוזל גדל והתחזק, עשו לו בדיקת DNA כדי לבדוק את מינו. עתה מתברר שהגוזל, סוונג'יק, הוא היא. סוון ומג'יק הם הורים גאים לנקבת פינגווין.
מקרה זה הוא לא התיאור הראשון של זוגיות פינגווינית גאה בגני חיות, וגם לא הזוגיות הראשונה שבה לזוג גאה בקעו צאצאים מאומצים.
מאובני דגים מלפני מאות מיליוני שנים מראים כי הם היו בין הראשונים שקיימו יחסי מין מלאים
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
סרטון אנימציה המשחזר הזדווגות של מיקרוברכיוס.
רוב הדגים והדו-חיים הקיימים כיום מתרבים באופן שונה מהאופן שבו אנחנו וחולייתנים אחרים מתרבים. ניסיונות ההתרבות שלנו כוללים לשמחתנו הזדווגות, מאחר שההפריה אצלנו היא פנימית. כלומר, הביצית ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. לעומתנו רוב הדגים מתרבים בהפריה חיצונית – הנקבה מטילה תאי ביצה רבים למים והזכר מפריש מעליהם את זרעו. עם זאת על פי מחקר שפורסם במגזין Nature, אם נחזור מאות מיליוני שנים בזמן נגלה כי הפריה פנימית לאחר יחסי מין הכוללים חדירה, התפתחה כבר במחלקה של דגים קדומים הקרויים פְּלַקוֹדֶרמים. להמשיך לקרוא הימים הראשונים של יחסי מין מלאים
צפרדעים וקרפדות מתרבות בדרך כלל בהטלת ביצים וחלקן משריצות צפרדעים קטנות. מין צפרדע שתואר לאחרונה הוא הראשון שמתרבה בהשרצת ראשנים
נקבה (ימין) וזכר (שמאל) של המין החדש של צפרדע בעלת ניבים. צילום: Jim McGuire photos.
רובם המוחלט של הדו-חיים חסרי הזנב, המוכרים בכינוי צפרדעים או קרפדות, מתרבים בהפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים והזכר, הצמוד אליה בחיבוק, פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו-חיים) שיעברו לבסוף שינוי צורה לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים, או יאכלו על ידי טורפים. מספר לא מובטל של מיני צפרדעים מנסים למנוע זאת ודואגים לצאצאים שלהם בדרכים שונות ומגוונות.
מינים מסוימים נשארים ליד מקור המים בו הוטלו הביצים כדי לשמור עליהן ועל הראשנים, כמו זכר "צפרדע השור האפריקנית" שבסרטון: להמשיך לקרוא לראשונה: השרצת ראשנים!
הסוּכּי היא ציפור שיר החיה באוסטרליה ובפפואה גיניאה החדשה. מצגי החיזור של זכרי הסוכי הם מהמרשימים ביותר בעולם החי. לא מדובר בציפורים גדולות או צבעוניות במיוחד, ואין להן ריקוד אופייני מלהיב או שירה מיוחדת. לא, כאשר זכר הסוכי מנסה להשיג לעצמו שידוך, הוא מסתמך על תכונה אחת לחלוטין: כישרון הבנייה והקישוט שלו. ציפורים אלו בונות מבנים מיוחדים שכל תכליתם היא להרשים את הנקבות. המבנים יכולים להיות בצורת סוכה (מכאן השם) או מעין שׂדֵרָה נטולת-גג, והם מסתיימים בחצר מקושטת, מרוצפת באבנים ובפריטים צבעוניים שונים, שבה הזכר מפגין את מצגי החיזור שלו. לכל אחד ממיני הסוכי מבנה המאפיין אותו, ונראה כי הנקבות מעדיפות להזדווג עם הזכרים שהקימו את המבנה המעוצב והמקושט ביותר. להמשיך לקרוא מי נתן לסוכּי בינה?
קבוצת מדענים מאוניברסיטאות אקסטר וגלאזגו גילו כי גיל הבגרות המינית של דגי סֵיפָן מצוי (Xiphophorus hellerii) מושפע ממראם החיצוני של זכרים בוגרים בקבוצה. דגי סייפן הם דגי נוי טרופיים פופולריים, שמוצאם במרכז אמריקה. לזכרי סייפן בוגרים יש תוספת מוארכת, דמוית חרב סַיִף, בחלקו התחתון של סנפיר הזנב. תוספת זו היא מקור שמם בעברית (וגם באנגלית: Swordtail – זנב-חרב). העיטור דמוי החרב גורם לזכרים להיראות גדולים ומושכים יותר בעיני הנקבות.
במחקר, שפרסמו קרייג וולינג (Walling) ועמיתיו במגזין Biology Letters של החברה המלכותית, מתואר כי נקבות סייפן שראו זכרים בעלי "חרבות" מרשימות הגיעו לבגרות מינית עד ארבע חודשים מוקדם יותר מנקבות שלא ראו זכרים כאלה. בניגוד לנקבות, זכרים צעירים שראו זכרים בוגרים בעלי "חרבות" ארוכות התבגרו מאוחר יותר מאלה שראו זכרים בעלי עיטורים פחות מרשימים. השינוי בעיתוי הבגרות המינית לפי איכות הזכרים בסביבה מאפשר לנקבות להבטיח כי ימצאו בני זוג מוצלחים, ולזכרים – לעכב את התבגרותם לזמן שבו לא יאלצו להתחרות בזכרים מושכים יותר.
מחקרים קודמים הראו כי במינים רבים, ובהם כמה יונקים, הסביבה החברתית מסוגלת להשפיע על גיל הבגרות המינית באמצעות אותות כימיים מפרטים אחרים בסביבה. כדי למנוע השפעה כזו החזיקו וולינג ועמיתיו בדגים הבוגרים והצעירים במכלים נפרדים, כך שיכלו לראות אלה את אלה, אך לא להעביר חומרים או להשתמש בחושים אחרים מלבד חוש הראיה כדי להגיב זה על נוכחותו של זה. למרות ההפרדה, נמצא הבדל גדול בגיל הבגרות המינית של סייפנים צעירים בנוכחות זכרים בוגרים בעלי חרבות ארוכות ובהיעדר זכרים כאלה, ומכך הסיקו החוקרים כי אותות חזותיים בלבד מספיקים כדי לשנות את קצב ההתפתחות המינית ולאפשר בכך אסטרטגיית רבייה מוצלחת. להמשיך לקרוא קצרצרים: טוב מראה עיניים