קיוטי נגד רואד ראנר, וחיות אחרות

לכבוד הסרט החדש "קיוטי נגד אקמי", מי החיות האמיתיות מאחורי הדמויות המצוירות של לוני טונס?

יונת אשחר ונעם לויתן | פורסם במקור ב-03/09/2026

"הרשה לי להציג את עצמי. שמי הוא וייל אי קַיוֹטִי. גאון", כך, עם מבטא של "איש" המעמד העליון, הציג את עצמו ב-1952 וייל אי קיוטי, גאון, לבאגס באני. עם זאת, רוב האנשים מכירים את וייל אי, המופיע בסרטוני האנימציה לוני טונס (Looney Tunes) של אולפני האחים וורנר דווקא כדמות האילמת, שנכשלת שוב ושוב בניסיון ללכוד את העוף הכחול רואד ראנר, ולא את באגס.

טריילר של הסרט "לוני טונס מציגים: קיוטי נגד אקמי

כבר 77 שנים וייל אי המסכן מנסה לתפוס את רואד ראנר. כדי לעשות זאת הוא מתכנן תוכניות גאוניות יותר ופחות, ומשתמש שוב ושוב בציוד מתוחכם שהוא מזמין מתאגיד אקמי (ACME Corporation). אך תוכניותיו המורכבות נכשלות; הציוד של אקמי לא מהימן, פגום ומסוכן; ואפילו חוקי הפיזיקה של העולם בו הוא חי פונים נגדו ומונעים ממנו ללכוד את טרפו.

להמשיך לקרוא קיוטי נגד רואד ראנר, וחיות אחרות

תחי הפועלת: הטפיל שמאריך חיי נמלים

תולעת טפילית שמדביקה נמלים פועלות מאריכה את חייהן בשנים רבות, וגורמת להן לקבל טיפול מלכותי. מחקר חדש חושף חלק מסודותיה

נעם לויתן

בתוך כל נמלה מסתתרת מלכה, שלרוב לא זוכה לפרוץ. הגורל של נקבת נמלים, אם תהיה מלכה מאריכת חיים או פועלת, נקבע לפי הסביבה שבה גדלה והמזון שקיבלה כשעוד הייתה זחל, ולעתים גם לפי הגנטיקה שלה. ברוב המקרים מעמדה של נמלה לא יכול להשתנות לאחר שנקבע, אך לעתים – כמו באגדות – זרה מסתורית עשויה להפוך את המשרתת לחלק מהאצולה. וכמו ברבות מהאגדות המקוריות, העזרה הזו מגיעה עם תג מחיר.

במקרה של נמלי בַּלּוּט מהמין Temnothorax nylanderi, העוזרת היא תולעת שטוחה טפילית, השַׁרְשׁוּר (תולעת סרט) Anomotaenia brevis. הנמלים הזעירות האלו חיות על קרקעית היער באירופה, בקינים שהקימו בחללים טבעיים, כגון תחת קליפות ענפים נרקבים או בתוך בלוטים שנשרו. המושבות הקטנות שלהן כוללות מלכה אחת, שהיא הנמלה המתרבה היחידה בקן, ועד 300 פועלות שדואגות לכל צורכי המושבה: מטפלות במלכה ובזחלים, אוספות מזון, מגינות על המושבה מפולשים ועוד.

להמשיך לקרוא תחי הפועלת: הטפיל שמאריך חיי נמלים

מי הוא ג'ימותי, הדביבון העגלגל שהפך למפורסם?

ג'ימותי, שצבר מיליוני מעריצים, לוקה בתסמונת נדירה שמקנה לו מראה כדורי ושונה מאוד מדביבון רגיל

נעם לויתן | פורסם ב-22/07/2026

הפונפון או הקיפודור בעל הרגליים שבתמונה הוא לא קיפוד, אלא הדביבון (רקון) החמוד, או החמודה, ג'ימותי. הוא הפך לוויראלי כמעט בן לילה, לאחר שקיאנה הול (Hall) מסיאטל – שגם העניקה לו את שמו – פרסמה ב-14 ביולי סרטון שלו. הסרטון משך מיליוני צופים והרשתות החברתיות הוצפו בממים, בקומיקס, בתמונות של קעקועים, באיורים ובפוסטי הערצה רבים. אפילו גוגל הצטרפה לחגיגה.

ג'ימותי לא נראה כמו דביבון רגיל. אין לו זנב עבות וארוך שעליו טבעות שחורות, כמעט ואין לו צוואר, ובמקום גוף מוארך ושמנמן הוא רק כדור שמנמן עם רגליים ארוכות מהרגיל. דומה יותר לרגלביש (קוצר) ענק או עכביש ענק ושעיר שאיבדו ארבע רגליים.

להמשיך לקרוא מי הוא ג'ימותי, הדביבון העגלגל שהפך למפורסם?

איך למדתי להפסיק לפחד מהדובון?

סיפורי האימים בתקשורת על הזחלים השעירים והמסוכנים כמעט אינם מבחינים בין תהלוכן האורן, המסוכן באמת, לבין דובון הקורים הנפוץ והבלתי מזיק

נעם לויתן

כל שנה, עם רדת הגשמים הראשונים, מרבדי צמחייה ירוקים מכסים את השדות הפתוחים. המרבדים מנוקדים במטווי קורים לבנים שמתחתם חיים זחליו של עש מהמין דובון הקורים (Ocnogyna loewii) וניזונים מצמחים שונים. הזחלים מכוסים בזיפים ("שערות") רבים והמראה השעיר כדב הוא מקור שמם. כל שנה, עם בוא החורף, מתפרסמות בתקשורת כתבות הפחדה מפני דובוני הקורים וברשתות החברתיות מופצים סיפורי אימה על הנזקים לחיות מחמד ולבני אדם שגורמים כביכול הזחלים השעירים האלו.

אולם בספרות המקצועית אין מחקרים או תיאורי מקרה של פגיעה בעקבות מגע עם דובוני קורים. מחקר ישראלי אמנם הראה שעיזים נמנעות מלאכול צמחים שעליהם זחלי הדובון השעירים, אך הן עשו זאת גם כשנחשפו לצמחים שעליהם הונחו זחלי טוואי המשי החלקים. מתברר שכמו רובנו, עיזים מעדיפות להימנע מזחלים באוכל שלהן.

להמשיך לקרוא איך למדתי להפסיק לפחד מהדובון?

טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

לא רק יונקים. עופות, חרקים, עכבישים ואפילו דגים מזינים את הצאצאים שלהם בנוזלים דמויי חלב

נעם לויתן

חג שבועות היום ואיתו המנהג בן מאות השנים – לפחות בקרב יהדות אשכנז – לצרוך מוצרי חלב. הנוזל הלבן הזה הוא המזון הראשון של בעלי חיים כמונו, ממחלקת היונקים. הוא מיוצר בבלוטות מיוחדות בגוף, בלוטות החלב, והנקבות מפרישות אותו כמזון לצאצאיהן. הוא מזין ביותר ויש יונקים שאפילו ניזונים ממנו בבגרותם, כמו חתולי הפרא שנצפו גונבים חלב מפילי ים צפוניים בגוואדלופ. צריכת חלב היא כה בסיסית אצל יונקים עד שהם קיבלו את שמם מפעולת היניקה, צריכת חלב האם.

אולם, מתברר שהורים נוספים בממלכת בעלי החיים מפרישים מזון עשיר להאכלת הצאצאים שלהם, מזון בעל תפקיד דומה מאוד לחלב שמפרישים היונקים.

להמשיך לקרוא טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

רודפי השריפות

כשמתפרצת שריפת יער רוב החיות והאנשים בורחים, אך יש חיפושיות שדווקא נמשכות ללהבות ממרחקים

נעם לויתן

שריפות ענק בלתי נשלטות הן דבר מדליק בטירוף – לפחות לחיפושיות רודפות אש.

בניגוד לרוב היצורים, שבורחים משריפה כמו מאש, חיפושיות אלה, מהסוג מלנופילה (Melanophila) ממשפחת הברקניתיים (Buprestidae), נמשכות ממרחק עשרות קילומטרים לחום שפולטות שריפות.

כאשר החיפושיות הקטנות, שאורכן כסנטימטר, מגיעות ליער הבוער הן אולי אומרות לעצמן "This is fine" לפני שהן פוצחות בסקס לוהט, בעודן מוקפות בלהבות.

לאחר המעשה הנקבות ממתינות שהאש תשכך ומטילות את ביציהן בעצים השרופים.

כשהזחלים בוקעים הם זוכים לארוחת מלכים, ללא תחרות עם חיות אחרות או סכנה מטורפים שברחו מהאזור השרוף. הם גם לא חוששים מחומרי ההגנה שעצים יכולים להפריש, מאחר שקורבנותיהם פצועים מכדי להתגונן, או אולי אפילו מתים.

להמשיך לקרוא רודפי השריפות

זימון תולעים, כמו ב"חולית"

תושבי כוכב הלכת הדמיוני אראקיס מזמנים תולעי ענק בעזרת מכשיר היוצר רעידות חזקות. גם בעולם האמיתי בני אדם מזמנים כך תולעים

נעם לויתן

שייח-חולוד ואדם
עקלתון החולות של אראקיס לצד האדם שזימן אותו, אומנות מעריצים (פאנארט) של "חולית". איור: Astronimation, CC BY 3.0, via YouTube

ייתכן שהסצנה הזו מוכרת לכם: אדם שנושא ציוד מיוחד מחפש נקודה מתאימה בקרקע כדי לתקוע בה יתד. כשהוא מוצא את הנקודה הוא נועץ בה מוט קצר ומחודד בקצהו, וחובט בגוף המוט. טפיחותיו מרעידות את האדמה ומזעיקות אל פני השטח תולעים גדולות.

ברומן המדע הבדיוני המופתי של פרנק הרברט, "חולית", התולעים שנמשכות לרעידות שיוצר הטפחן הן תולעי חול ענקיות (שֵׁייח-חוּלוּד, או "עקלתוני החולות" על פי התרגום של עמנואל לוטם). אורכן מאות מטרים, והדררים (Fremen) – נוודי המדבר החיים באראקיס, בחולית – שזימנו אותן רוכבים עליהן. בכדור הארץ הרעידות לא מזמנות תולעי חול דמיוניות, אלא שִׁלְשׁוּלִים, ששמם העממי הוא "תולעי אדמה".
להמשיך לקרוא זימון תולעים, כמו ב"חולית"

איך איבד האדם את זנבו

שינוי גנטי פשוט מסביר למה לקופי האדם ולאדם אין זנבות, בעוד לפרימטים אחרים יש

נעם לויתן

קוף גנון אדום זנב מציג את זנבו הארוך. צילום: Charles J. Sharp, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons

לרוב בעלי החיים בעלי החוליות יש זנב. לאבותינו הדגים היה זנב. לאבותינו הזוחלים היה זנב. גם לאבותינו הקופים הקדומים, כפי שידע כבר צ'רלס דרווין, היה זנב. אבל לפני כ-25 מיליון שנה, כשהשושלת של קופי האדם התפצלה מהשושלת של קופי העולם הישן, הכיף נגמר והזנב נעלם.

כל שנותר לקופי האדם ולאדם כמזכרת מהזנב של אבותינו, הוא כמה חוליות בקצה עמוד השדרה, שמרכיבות את עצם הזנב (עצם העוקץ). חוסר הזנב הזה מאפיין אותנו – אם לפרימט כלשהו יש זנב אפשר לדעת בוודאות שהוא אינו קוף אדם.

אבל איך איבדנו את הזנב? במחקר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature, זיהתה קבוצת חוקרים מארצות הברית את המנגנון הגנטי שאולי גזל את הזנב שלנו: רצף DNA טפילי ש"קפץ" לתוך גן.
להמשיך לקרוא איך איבד האדם את זנבו

לראשונה: תיעוד של לווייתנים גדולי סנפיר מזדווגים – ומתברר ששניהם זכרים

בעקבות התצפית אפשר להוסיף את הלווייתנים גדולי הסנפיר לרשימה הגדולה והגדלה של בעלי חיים המקיימים יחסים חד מיניים

נעם לויתן

שני הזכרים של לווייתן גדול-סנפיר. צילום: Lyle Krannichfeld and Brandi Romano via Pacific Whale Foundation

ב-19 בינואר 2022, סמוך לחופי הוואי, הבחינו שני צלמים בזוג לווייתנים גדולי סנפיר ששחו לכיוון הספינה שלהם. הם צילמו את הלווייתנים וכך זכו להיות האנשים הראשונים בעולם שהצליחו לתעד הזדווגות של לווייתנים ממין זה. לאחר שהראו את התמונות לחוקרת לווייתנים היא גילתה שהתיעוד מיוחד אף יותר – שני הלווייתנים המזדווגים הם זכרים.

לווייתנים גדולי סנפיר (Megaptera novaeangliae), שהם מין יחיד בסוגו של לווייתן מזיפות, יכולים להגיע למשקל של 36 טונות ולאורך של 17 מטרים. חוקרים עוקבים אחרי אוכלוסיות מסוימות שלהם עשרות שנים, ולמדו רבות על הקשרים החברתיים שלהם, על השירים המורכבים והארוכים, על המסורות ועל דפוסי הנדידה שלהם. למרות המעקב הארוך, כמעט ולא ידוע דבר על חיי המין של הלווייתנים. עד עתה לא היה כל תיעוד של הזדווגות שלהם, ואפילו צילומים רק של הפין שלהם נדירים למדי, אולי כי אין להם סמארטפון.
להמשיך לקרוא לראשונה: תיעוד של לווייתנים גדולי סנפיר מזדווגים – ומתברר ששניהם זכרים

לאכול את אמא

חיפושית קטנה עם מחזור חיים לא ייאמן: הזחלים שלה מתרבים ללא זכרים, וכשכן מופיעים זכרים הם אוכלים את אימן מבפנים

נעם לויתן

נקבה בוגרת של החיפושית Micromalthus debilis. צילום: David R. Maddison, CC BY 3.0, via Tree of Life Web Project

במבט ראשון, שני ואפילו עשירי החיפושית הצפון אמריקאית Micromalthus debilis אינה מרשימה כלל. היא קטנטנה – אורכה פחות משלושה מילימטרים – וצבעה חום כהה עד שחור. היא חיה בעץ נרקב, בין היתר בעמודי טלפון מעץ, במקומות שהם עדיין קיימים, ולכן היא מכונה "חיפושית עמוד הטלפון".

אבל אל תתנו למראה של מיקרומלתוס להטעות אתכם. היא חיפושיות מרשימה ביותר, יש לה מחזור חיים משונה, היא עושה סקס רפאים, והיא קיימת הרבה מאוד זמן.
להמשיך לקרוא לאכול את אמא