ארכיון תגים | DNA

הפוך בו והפוך בו

היפוך גנטי מאפשר למין צמח אחד לגדול בשתי צורות שונות לחלוטין

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מימולוס צהוב מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי והחד-שנתי

מימולוס צהוב (Mimulus guttatus) מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי (שמאל) והחד-שנתי (ימין). צילום: דיוויד לורי, מתוך: PLOS Biol. 8, e1000500 (2010).

במערב אמריקה הצפונית צומח מימולוס צהוב (Mimulus guttatus), צמח ממשפחת הלועניתיים המכונה באנגלית פרח-הקוף בשל הנקודות הזרועות על פניו. בחופי המערב הקרירים, הלחים ועטויי הערפל גדל המימולוס הצהוב כצמח רב-שנתי, בעוד בפנים היבשה, שבה אקלים ים-תיכוני חם, הוא גדל כצמח חד-שנתי שנובל ומת עם בוא הקיץ. הבדל בולט ביותר קראו עוד

המריח הוא המצליח

גנים הקשורים להרחה אחראים ככל הנראה לאבולוציה של זבוב עמיד לרעלנים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

גנים המתבטאים בקצות רגליהם של זבובי התסיסה קובעים על איזה צמח יעדיפו להטיל ביצים

גנים המתבטאים בקצות רגליהם של זבובי התסיסה קובעים על איזה צמח יעדיפו להטיל ביצים. תצלום: ט. מאטסואו וג. יאסוקאוה, מתוך: PLOS Biol. 5, e140 (2007).

במהלך המאבק הנצחי בין טורף לנטרף, התפתחו בצמחים רעלים כימיים המגנים עליהם מפני אוכלי עשב. ואולם, אבולוציה הדדית (קוֹ-אבולוציה) – שבה שינוי אבולוציוני במין אחד משנה את לחצי הברירה על מין אחר, וכך גורר אבולוציה שלו – אפשרה הופעה של אוכלי עשב בעלי עמידות לרעל, לצד כאלה שנמנעים מהצמח הרעיל. למשל, קראו עוד

עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

השוני בין שני המינים נובע בעיקר מהבדל בבקרה ולא מהבדל בגנים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שימפנזה צעיר

שימפנזה צעיר. צילום: Frans de Waal, Emory University, מתוך: PLOS Biol. 3, e202 (2005).

כידוע, בעלי-החיים הקרובים אלינו ביותר הם השימפנזים והבונובו. אך למרות הדמיון הרב והברור בינינו ובינם, לא ניתן להתעלם מכמה הבדלים חשובים. הבדלים אלו ניכרים בעיקר בתחום ההתנהגותי והקוגניטיבי, וגם בתחום התזונה – בני-אדם, בכל מקום על פני כדור-הארץ, ניזונים מתפריט מגוון בהרבה מזה של קרובינו. ניתן היה לצפות כי הבדלים אלו יתגלו בנקל במחקר הבודק את השוני בין החלבונים והגנים (רצפי ה-DNA המקודדים לחלבונים) של בני-אדם ושימפנזים.
קראו עוד

אבולוציה בלי שיניים

אובדן שיניים במהלך האבולוציה משתקף במוטציות באחד הגנים לאמייל

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שֶׁנַּבּוּב. צילום: OpenCage, מתוך: ויקימדיה.

שֶׁנַּבּוּב (Orycteropus afer). צילום: OpenCage, מתוך ויקימדיה.

במהלך האבולוציה מופיעים תכונות ומבנים חדשים ולעתים אובדים תכונות ומבנים קיימים. לרוב המבנים אינם נעלמים ללא זכר, אלא מותירים אחריהם עקבות המצביעים על ההיסטוריה האבולוציונית. באדם, למשל, אפשר למצוא את עצם הזנב, שריד קטן לזנב המפואר של אבותינו הפרימטים הקדומים. בבעלי חיים אחרים קראו עוד

החייזר של סיריוס

היצור המנותח בסרט "סיריוס"

מה היצור שבתמונה? חייזר או בן כלאיים חייזרי, כפי שיוצרי הסרט "סיריוס" טוענים, או אולי משהו אחר?

גלעד דיאמנט, בעל הבלוג "חשיבה חדה", כתב בסיוע של יונת אשחר ושלי רשומה הסוקרת את ההיסטוריה של היצור ואת המידע הידוע עליו עד היום ולבסוף חושפת את זהותו על סמך הממצאים האחרונים.

לקריאת הרשומה "סיפור החייזר הממוחזר" בבלוג של גלעד.

לפענח את ספר החיים

יונת אשחר ונעם לויתן

DNA

מודל DNA. מתוך ויקיפדיה.

כמעט כל תא בגופנו כולל גרעין שבתוכו ספר מתכונים ארוז היטב המכיל הוראות לבניית הגוף כולו. אם ניקח את הגרעין מאחד התאים נוכל תיאורטית להשתמש בו כדי ליצור עותק של גופנו, מעין תאום זהה או שיבוט, בדומה לכבשה המפורסמת דוֹלי. שמו של ספר המתכונים הזה, הגנום או ה-DNA, שגור בפי כל בימינו ולא נדיר לשמוע או לקרוא כי "הוא גנב, זה ב-DNA שלו" או כי "ההומור טבוע בגנים שלה". היכולת לקרוא ולערוך את ה-DNA מעוררת תקוות, אך גם פחדים. אנשים חוששים לאכול מזון מהונדס גנטית, שהוחדרו לו גנים זרים, אף שבכל ירק או בעל-חיים שהם צורכים יש – נוסף לגנים שלו – גם גנים של חיידקים, נגיפים ויצורים נוספים. אחרים חוששים מכך שמידע שאצור בגנים שלהם, אם יתפרסם, עלול לשמש חברות ביטוח או את רשויות אכיפת החוק כנגדם. לעומת זאת, רבים נהנים מכך שבדיקות DNA מאפשרות להשתמש במידע זה לזיהוי מוקדם של מומים ומחלות ולהתאמת תרופות לטיפול מיטבי. מי היה מאמין שעד לפני 60 שנה לא כולם הכירו בכך שה-DNA היא מולקולה חשובה לתורשה?

במחצית הראשונה של המאה ה-20, כמעט כל המדענים חשבו שדווקא החלבונים, שהם מולקולות מורכבות בהרבה מה-DNA, הם אלה שנושאים את המידע הגנטי. השקפה זו השתנתה סופית עם פרסום המאמר הקצרצר של ג'יימס ווטסון (Watson) האמריקני ופרנסיס קריק (Crick) הבריטי בכתב העת Nature ב-25 באפריל 1953.
קראו עוד