Tag Archive | DNA

היהפוך סוס את עורו?

שינוי גנטי שמקורו בנגיף העניק לסוסים מסוימים, כגון סוסי אפלוסה, דוגמת פרווה מנוקדת

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רפליקה של ציור סוסים ממערת פש-מרל.

רפליקה של ציור ממערת פש-מרל. צילום: HTO.

על קירות מערת פש-מרל (Pech-Merle) בצרפת מצוירים סוסים בּרוּדים (בעלי כתמים מנוקדים). דגם הנקודות על פרוות הסוסים דומה להפליא לדגם של סוסים בני ימינו, אף שגיל הציורים הוא כ-25 אלף שנים. בגזעי סוסים בעלי דוגמת פרווה מנוקדת שכזו, כדוגמת הגזע הברוֹד המפורסם ביותר בן ימינו – האפלוסה (Appaloosa), מופיעים באזור העכוז כתמים לבנים סימטריים עם נקודות צבע. כמו כן, לעתים הצבע הלבן מכסה כמעט את כל גופו של הסוס, פרט לכמה נקודות בצבע חום או שחור. נוסף על כך, אפשר למצוא בקרב הגזעים הברודים סוסים שהכתמים הלבנים שעל גופם חסרי נקודות. סוסים חלקים אלה לוקים תמיד בעיוורון לילה מולד – הם רואים היטב ביום אך בקושי מסוגלים לראות בעוצמת אור נמוכה.
קראו עוד

עש ועשן

נחשף הבסיס הגנטי לשינוי הצבע של עש הפלפל – אולי הדוגמה המוכרת ביותר לברירה טבעית

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עש פלפל בהיר

עש פלפל בהיר. צילום: nutmeg66, CC-BY-NC-ND.

את הסיפור הזה אפשר למצוא כמעט בכל ספר לימוד על אבולוציה: זהו הסיפור על עש הפלפל (עש נקוד, Biston betularia), שצבעו האפור בהיר-מנומר הסווה אותו בהצלחה כשהוא נח על עצי שַׁדָּר ("ליבנה") באנגליה מולדתו. במאה ה-19 החלו להופיע פרטים בעלי צבע כהה אחיד – ואלו היו לנפוצים יותר ויותר. השינוי בצבע יוחס לשינוי בצבעם של העצים: עקב המהפכה התעשייתית וזיהום האוויר שהתלווה אליה, הפכו הגזעים והענפים לשחורים, והעשים הבהירים בלטו למרחוק כשנחתו עליהם, כמו פרסומת לארוחת בוקר בעבור ציפורים. העשים השחורים שרדו טוב יותר וכך הגֶן לצבע שחור התפשט באוכלוסייה. רק קראו עוד

הכלב הנצחי

אלסקן מלמוט

אלסקן מלמוט בן תמותה. צילום: Randi Hausken, CC-BY.

תוחלת החיים של כלבים לא עולה, לרוב, על 12 שנים. למרות זאת, כלב קדום אחד הצליח לרמות את המוות לפני כ-11,000 שנים והוא חי עד ימינו כטפיל בגופם של כלבים אחרים.

אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
קראו עוד

הפוך בו והפוך בו

היפוך גנטי מאפשר למין צמח אחד לגדול בשתי צורות שונות לחלוטין

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מימולוס צהוב מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי והחד-שנתי

מימולוס צהוב (Mimulus guttatus) מהטיפוס האקולוגי הרב-שנתי (שמאל) והחד-שנתי (ימין). צילום: דיוויד לורי, מתוך: PLOS Biol. 8, e1000500 (2010).

במערב אמריקה הצפונית צומח מימולוס צהוב (Mimulus guttatus), צמח ממשפחת הלועניתיים המכונה באנגלית פרח-הקוף בשל הנקודות הזרועות על פניו. בחופי המערב הקרירים, הלחים ועטויי הערפל גדל המימולוס הצהוב כצמח רב-שנתי, בעוד בפנים היבשה, שבה אקלים ים-תיכוני חם, הוא גדל כצמח חד-שנתי שנובל ומת עם בוא הקיץ. הבדל בולט ביותר קראו עוד

המריח הוא המצליח

גנים הקשורים להרחה אחראים ככל הנראה לאבולוציה של זבוב עמיד לרעלנים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

גנים המתבטאים בקצות רגליהם של זבובי התסיסה קובעים על איזה צמח יעדיפו להטיל ביצים

גנים המתבטאים בקצות רגליהם של זבובי התסיסה קובעים על איזה צמח יעדיפו להטיל ביצים. תצלום: ט. מאטסואו וג. יאסוקאוה, מתוך: PLOS Biol. 5, e140 (2007).

במהלך המאבק הנצחי בין טורף לנטרף, התפתחו בצמחים רעלים כימיים המגנים עליהם מפני אוכלי עשב. ואולם, אבולוציה הדדית (קוֹ-אבולוציה) – שבה שינוי אבולוציוני במין אחד משנה את לחצי הברירה על מין אחר, וכך גורר אבולוציה שלו – אפשרה הופעה של אוכלי עשב בעלי עמידות לרעל, לצד כאלה שנמנעים מהצמח הרעיל. למשל, קראו עוד

עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

השוני בין שני המינים נובע בעיקר מהבדל בבקרה ולא מהבדל בגנים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שימפנזה צעיר

שימפנזה צעיר. צילום: Frans de Waal, Emory University, מתוך: PLOS Biol. 3, e202 (2005).

כידוע, בעלי-החיים הקרובים אלינו ביותר הם השימפנזים והבונובו. אך למרות הדמיון הרב והברור בינינו ובינם, לא ניתן להתעלם מכמה הבדלים חשובים. הבדלים אלו ניכרים בעיקר בתחום ההתנהגותי והקוגניטיבי, וגם בתחום התזונה – בני-אדם, בכל מקום על פני כדור-הארץ, ניזונים מתפריט מגוון בהרבה מזה של קרובינו. ניתן היה לצפות כי הבדלים אלו יתגלו בנקל במחקר הבודק את השוני בין החלבונים והגנים (רצפי ה-DNA המקודדים לחלבונים) של בני-אדם ושימפנזים.
קראו עוד

אבולוציה בלי שיניים

אובדן שיניים במהלך האבולוציה משתקף במוטציות באחד הגנים לאמייל

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

שֶׁנַּבּוּב. צילום: OpenCage, מתוך: ויקימדיה.

שֶׁנַּבּוּב (Orycteropus afer). צילום: OpenCage, מתוך ויקימדיה.

במהלך האבולוציה מופיעים תכונות ומבנים חדשים ולעתים אובדים תכונות ומבנים קיימים. לרוב המבנים אינם נעלמים ללא זכר, אלא מותירים אחריהם עקבות המצביעים על ההיסטוריה האבולוציונית. באדם, למשל, אפשר למצוא את עצם הזנב, שריד קטן לזנב המפואר של אבותינו הפרימטים הקדומים. בבעלי חיים אחרים קראו עוד