מתנגדי החיסונים רוברט פ' קנדי ג'וניור, אהרון סירי וסטיב קירש ביקשו מפול אופיט להתעמת איתם בנושא בטיחות החיסונים. אחד מהם אף הציע לו מיליון דולר כדי לעשות זאת. להלן הסיבות שבגללן הוא סירב
פול אופיט, מאנגלית: פרי ליטאי | פורסם במקור ב-16/12/2025
לפני כמה שנים נציגיו של רוברט פ' קנדי ג'וניור, שעמד אז בראש ארגון מתנגדי החיסונים Children’s Health Defense, הציעו לי 50 אלף דולר כדי שאתעמת איתו פומבית בנושא בטיחות חיסונים. בשבוע האחרון אהרון סירי, עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג את קבוצת מתנגדי החיסונים ICAN, גם ביקש שאתעמת איתו. כך עשה גם סטיב קירש, יזם וממציא שותף של העכבר האופטי, שהציע לשלם לי מיליון דולר אם אסכים להתעמת איתו.
סירבתי לכולם, מאחר שאין משמעות למה שהם יאמרו במהלך העימות, וגם אין משמעות למה שאני אומר. בזירה המדעית הדבר היחיד שקובע הוא חוזק הראיות והיכולת לשחזר אותן באופן בלתי תלוי.
נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים
נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025
נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.
טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".
מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.
החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.
הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.
ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.
חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.
למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.
רוברט פ' קנדי ג'וניור, שר הבריאות המיועד של ארצות הברית, הוא מתנגד חיסונים מוכר בעל היסטוריה ארוכה של הפצת מידע כוזב המסכן ומטעה את הציבור, ושהוביל למותם של ילדים
היה זה בוקר של יום שני, באוקטובר 2014, כששתי חברות גילו בסנטרל פארק בעיר ניו יורק גופה שלא הייתה אמורה להיות שם. הנשים טיילו בפארק עם הכלבים שלהן, צ'יוואווה מעורב וטרייר, ולקראת סוף הטיול, בדרכן אל מחוץ לפארק, אחד הכלבים – הטרייר – משך את תשומת ליבן לאופניים שהיו זרוקים על הקרקע לצד השביל. לצד האופניים נמצאה גופת גורת דוב שחור, שראשה פעור הפה נח על גלגלם האחורי.
היתקלות בפגרים של חיות – כגון דביבונים או כלבים – ולעתים נדירות אף גופות של בני אדם בסנטרל פארק בוודאי אינה נעימה, אך עלולה להתרחש מדי פעם. עם זאת דובים שחורים, מתים או חיים, לא נצפו שם כבר מאות שנים, ואפילו בגן החיות שבפארק לא מוחזק אף דוב כזה. בכתבה בניו יורק טיימס ציינה מומחית דובים מקנדה שלדעתה מישהו הרג את הדובה במקום אחר והעביר את הגופה לסנטרל פארק, מאחר שלא סביר שגורת דובים תתרחק כל כך מהאם שלה ותצעד אל הפארק הירוק דרך ג'ונגל הבטון שהוא העיר ניו יורק.
מצב הגופה העלה חשש שהדובה עברה התעללות כלשהי. חתכים נמצאו על צידה ונראה שאולי נחבטה. לאור זאת משטרת ניו יורק פתחה בחקירה. שוטרים נטלו טביעות אצבעות מהאופניים, והגופה נשלחה לנתיחה שחשפה שהגורה נהרגה מפגיעת רכב. "זה לא היה עניין משטרתי", אמר לניו יורק טיימס קצין בדימוס במחלק הרצח של הברונקס. "אלא אם הדובה נהרגה על ידי אדם… בני אדם הם משוגעים".
בניגוד לפרסומים השקריים ברשת, בשווייץ לא אסרו על בדיקות ממוגרפיה. מומחים שם ובכל העולם ממשיכים להמליץ על הבדיקה כשיטה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד
נעם לויתן | פורסם ב-04/12/2024
אישה עוברת בדיקת ממוגרפיה. צילום: Rhoda Baer, Public Domain, National Cancer Institute
חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן השד חל כל שנה בחודש אוקטובר. גם השנה הופצו לרגל חודש זה קריאות לנשים לזכור להיבדק, ולעבור בדיקת ממוגרפיה אם הן בגיל המתאים, מאחר שגילוי מוקדם מציל חיים.
בנובמבר, שהוא בכלל חודש המודעות לבריאות הגבר, החלו להסתובב בווטסאפ וברשתות החברתיות הפחדות בעברית מפני ממוגרפיה. אחת מהן הייתה של יועצת מינית מטעם עצמה, עם כמה עשרות אלפי עוקבים ועוקבות, שפרסמה באיחור מה פוסט וסטורי שבהם כתבה בין היתר: "אני שמחה להודיע לכם חגיגית ואולי בידיעה בלעדית שמדינת שוויץ הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם שאוסרת על בדיקות ממוגרפיה!!".
זה, כמובן, לא נכון.
הידיעה הזו לא נכונה, ולצורך העניין, גם ממש לא בלעדית. שווייץ לא אסרה על ממוגרפיה, וגם אף מדינה אחרת לא אסרה על הבדיקה החשובה הזו. ה"ידיעה", כמקובל בהפחדות שקריות שונות שמפורסמות בעברית, אינה מקורית אלא מיובאות מחו"ל. הפעם היא מתבססת על הטעיה שחזרה לרוץ ברשת לפחות ממאי השנה, ושגרסאות שלה פורסמו כבר ב-2014.
דברי רופא שנוי במחלוקת, המתנגד לחיסונים ולתרופות, מסכנים את הציבור כולו. הוא קורא להפר את הנחיות הבידוד וטוען שאין מה לדאוג מקורונה – יש ויטמין C
נעם לויתן
אריה אבני. מקור: צילומסך [שימוש הוגן]עם הגעת נגיף קורונה החדש פרצה מגפה עולמית מסוכנת של מומחים מטעם עצמם וכל מיני "מטפלים" שמשתפים דברים ששלפו מה… שרוול בניסיון להטעות את הציבור ולפגוע בבריאותו.
גלולות הסוכר היקרות המוכרות בשם "אוסילו" הן תכשיר הומיאופתי, וכמו כל תכשיר הומיאופתי הן אינן מסוגלות לטפל בדבר. יש לכם שפעת? אמרו לא לאוסילו!
נעם לויתן
אוסילו. לא עוזר נגד שפעת, או לכל דבר אחר
כמו בכל חורף גם הפעם אפשר להיתקל בכל מקום בפרסומות מטעות לכדורי סוכר יקרים במיוחד. מדובר בכדורי סוכרוז (סוכר לבן) ולקטוז (סוכר חלב) שמשווקים בישראל על ידי חברת מדיצ'י. הכדורים האלו קרויים "אוסילוקוקסינום", או "אוסילו" בקיצור. הם מיוצרים על ידי החברה הצרפתית "בוארון", ומשווקים בליווי הצהרות חסרות שחר על יכולתם לטפל בשפעת או למנוע אותה. להמשיך לקרוא חליתם בשפעת? קחו סוכר
טיפולים בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מדכאים את תגובותיה הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו, ולא מחזקים אותן.
אם תבחנו את שורות המדפים המוקדשים להצטננות ולשפעת בבתי המרקחת, או תצפו ברופאים מסוימים בטלוויזיה, תפגשו לא מעט מוצרים המתיימרים לחזק את מערכת החיסון שלכם באופן "טבעי". מחקרים שבדקו מוצרים אלה הראו כי הם פלצבו יקר. עם זאת, רבים משוכנעים כי השיקויים האלה יכולים לשמור על בריאותם. מיליוני אנשים הולכים שולל אחר השיווק הידידותי לכאורה (אך למעשה ציני) של מוצרים אלה, ומשלמים ממיטב כספם תמורת "כוסות רוח למת" במקרה הטוב. לכל המאמינים מביניכם (וכן לספקנים המחפשים כמה טיעונים חדשים), שִקלו זאת: חיזוק מערכת החיסון שלכם הוא רעיון גרוע למדי, לאמיתו של דבר. גם לו מוצרי הריפוי והמניעה האלה היו עושים את שהם מתיימרים לעשות, לא הייתם רוצים שיעשו זאת. להמשיך לקרוא רק החזק מקנח
ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.
סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.
לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).
אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.
א. איני יכול להציג את עצמי כמומחה בנושאי הנדסה גנטית, אבל יש לי חשדות בנושא הבא: היעלמות הדבורים באזורים מסוימים בעולם. בשלב מסוים שמתי לב שמפת היעלמות הדבורים תואמת כמעט לחלוטין למפת שטחי גידול של צמחים מהונדסים גנטית. בגלל הנדסה לעמידות נגד חרקים יתכן כי הדבורים הן היצורים הראשונים שמגיבים לשינויים גנטיים בצמחים שמהם הם ניזונים. עד עכשיו לא נמצא פתרון סביר להיעלמות הדבורים (וירוסים או פטריות כלשהן) וזאת עדיין תעלומה. להמשיך לקרוא מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית – תגובה
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 