מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית – תגובה

זני תירס שונים

קלחים של זני תירס שונים. צילום: Xochiquetzal Fonseca/CIMMYT

תגובה לכתבה "מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית" מאת נעם לויתן ויונת אשחר, גיליון 173

למערכת גליליאו שלום,

א. איני יכול להציג את עצמי כמומחה בנושאי הנדסה גנטית, אבל יש לי חשדות בנושא הבא: היעלמות הדבורים באזורים מסוימים בעולם. בשלב מסוים שמתי לב שמפת היעלמות הדבורים תואמת כמעט לחלוטין למפת שטחי גידול של צמחים מהונדסים גנטית. בגלל הנדסה לעמידות נגד חרקים יתכן כי הדבורים הן היצורים הראשונים שמגיבים לשינויים גנטיים בצמחים שמהם הם ניזונים. עד עכשיו לא נמצא פתרון סביר להיעלמות הדבורים (וירוסים או פטריות כלשהן) וזאת עדיין תעלומה.

ב. לגבי הניסויים שמבצעים גופים שונים בעולם על חיות, אני שואל את עצמי באיזו מידה האנשים שמבצעים את הניסויים ממומנים על ידי התאגידים לגידול תירס, למשל. אכן, גידולי הצמחים המהונדסים בעולם הם בידיהם של תאגידים ענקיים, שמרוויחים מהסחורות שלהם עשרות מיליארדי דולרים בשנה. היום, תמורת כסף, מוכנים מדענים לזייף מחקרים. רצה הגורל ובגיליון 173, בעמוד 62, יש מאמר על האתיקה המקצועית בעולם המדע; הכותב, ד"ר ירון כספי, מציג את הרמות של זיוף תוצאות מחקרים. מאוד מעניין!

ג. ולסיום, הייתי רוצה שאולי כותבי המאמר על הגידולים המהונדסים יציגו את עצמם ואת תחומי המומחיות שלהם, כמקובל אצל יותר כותבי המאמרים בכתב העת החשוב שלכם.

תגובתנו

שלום,

תודה על מכתבך.

א. דיווחים על היעלמות דבורים מסיבית, המכונה כיום "הפרעת היעלמות המושבה", מוכּרים עוד מתחילת המאה ה-20. גל ההיעלמות הנוכחי התחיל בארה"ב בסוף 2006 והוא שונה מההיעלמויות הקודמות בכך שהדבורים מתות (נעלמות) בשדה רחוק מהכוורת ואין הצטברות של גופות בסביבתה. אף שיש דיווחים על קיום התופעה מחוץ לצפון אמריקה, למשל בישראל ובאירופה, נראה כי במקרים אלה זו היעלמות רגילה שנפוצה אצל דבורים, ובהיקף קטן, ולא הפרעת היעלמות המושבה.

צמחים מהונדסים גנטית גדלים בארצות-הברית משנת 1996 וכיום הם נמצאים בשימוש נרחב (כ-700 מיליוני דונמים) גם מחוץ לארצות-הברית. כלומר, הפרעת היעלמות המושבה לא קיימת ברוב המקומות בעולם שבהם מגדלים צמחים מהונדסים. כמו כן, אי אפשר לקבל אישור לגדל ולהפיץ צמחים מהונדסים ללא מבחני בטיחות המראים, בין היתר, כי הצמחים לא מזיקים לדבורים. אכן, מחקרים רבים שבהם נבדקה ההשפעה של צמחים שהונדסו עם עמידות לחרקים הראו כי הדבורים אינן מושפעות מהם (ראו למו, 2008; רוז ואחרים, 2007; דואן, 2008).

בכל מקרה, המאמר שלנו ב"גליליאו" מבקר מחקר פגום שתוצאותיו הוצגו בצורה מסולפת, שבחן תירס בעל עמידות לחומר הדברה. לא צפוי כי תירס כזה ישפיע בצורה כלשהי על הדבורים, אם כי כמובן גם התירס המדובר היה חייב לעבור מבחני בטיחות לפני שהופץ למגדלים.

הפרעת היעלמות המושבה היא תופעה מורכבת, ולמעשה סינדרום, ויש לה ככל הנראה יותר מגורם אחד. מחקרים שונים הראו שמעורבים בעניין תנאי הגידול הגרועים שקיימים בארצות-הברית ומחלישים את הנחיל, חומרי ריסוס, נגיפים וטפילים אחרים אך לא צמחים מהונדסים.

ב. כפי שכתבנו במאמר, מחקרים בלתי תלויים רבים שנעשו על ידי מדענים עצמאיים, שאינם ממומנים על ידי חברות שמשווקות צמחים מהונדסים, הראו כי אכילת מזון מהונדס אינה מזיקה (למשל המחקרים הנסקרים כאן [PDF]). כמובן, חלק מהניסויים שמבוצעים על צמחים מהונדסים ממומנים על ידי התאגידים שייצרו את הצמחים – הרי התאגידים, כמו חברות התרופות, חייבים לבדוק את המוצר שלהם ולהוכיח שהוא עושה את פעולתו ואינו גורם לנזק לפני שיוכלו להפיץ אותו. למשל, חברת מרק נאלצה להוריד מהמדפים תרופה לאחר שמחקר גדול, במימונה, הראה כי אינה בטוחה לשימוש. חוקרים טובים אינם נותנים לגורם המממן להשפיע עליהם, ובניגוד לסרליני (האחראי על המחקר המפוקפק על התירס המהונדס) גם לא מסתירים את הקשרים שיש להם עם החברוֹת, אלא מצהירים על כך כניגוד אינטרסים אפשרי במחקר.

כפי שמוצג במאמר של ד"ר ירון כספי, מדענים – בדיוק כמו שופטים, שוטרים ובעלי מקצוע אחרים – הם בני אדם וחלקם הקטן מתפתה להתנהגות לא נאותה בניסיון לצבור יוקרה או אולי בגלל בצע כסף. למשל, מחקרו של פנג, שנסקר על ידי ד"ר כספי, מצא כי מבין המאמרים שנמשכו חזרה, כלומר בוטלו (ואין הרבה כאלה), בגלל התנהגות לא תקינה כלשהי רק חלקם נמשכו בגלל התנהגות מדעית לא נאותה, לאמור זיופים או סילופים. במחקר נוסף שבו נבדקו נושאי ההתנהגות הלא תקינה ופורסם באוקטובר 2012 על ידי מייקל גרינאייזן, התברר שרוב משיכות המאמרים חזרה אינן בעקבות התנהגות מדעית לא נאותה, אלא מסיבות אחרות.

כשקוראים מחקרים יש לזכור כי מחקר יחיד תמיד עלול להתברר כשגוי ותוצאות מחקרים מדעיים מקבלות משנה תוקף לאחר ששוחזרו במחקרים בלתי תלויים. סרליני, למשל, כבר פרסם בעבר מחקרים מסולפים על מזון מהונדס גנטית, יש לו אינטרס כלכלי בפרסום ומחקרו נוגד תוצאות של מחקרים אחרים גם כאלו שנעשו על ידי גורמים עצמאיים וגם כאלו שמומנו על ידי חברות המשווקות צמחים מהונדסים. כל אלה הם סימנים שיש לקרוא את מחקריו של סרליני בחשד רב, אם לא לפסול אותם על הסף. אף שסרליני מוטֶה בבירור, קראנו וניתחנו את המחקר שלו, הסקנו שיש בו בעיות רבות והצגנו זאת במאמר שפורסם ב"גליליאו".

לקריאה נוספת: סקירה על מחקרו של פנג ועל מחקרו של גרינאייזן.

ג. איננו יודעים מדוע נשמטו הפרטים שלנו, שלרוב מופיעים בסוף כל מאמר שאנו מפרסמים ב"גליליאו".

יונת אשחר לומדת לדוקטורט בהתנהגות בעלי חיים באוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות-הברית והיא בעלת תואר מוסמך במדעי החיים מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע.

נעם לויתן סיים לאחרונה דוקטורט במדעי החיים מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע במסגרתו חקר את תגובתם של צמחים לעקות.

בברכה, יונת אשחר ונעם לויתן

הערת מערכת "גליליאו": השמטת פרטיהם של יונת אשחר וד"ר נעם לויתן מן המאמר נעשתה כטעות טכנית לחלוטין, ואנו מצרים ומתנצלים על כך בפני הקוראים ובפני מחברי המאמר.

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: