מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

התפרצות החצבת בארצות הברית היא הזדמנות להזכיר: הסכנות של המחלה גדולות בהרבה מהסיכון הזעום לתופעות לוואי מהחיסון נגדה

נעם לויתן | פורסם ב-05/03/2025

תינוק חולה חצבת. צולם בפיליפינים בשנת 2014. צילום: Jim Goodson, M.P.H, CDC, Public Domain.

החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.

הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.

ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.

חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.

למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.

להמשיך לקרוא מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהתפרצות המחלה באפריקה היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות. בינתיים התגלה מקרה ראשון של נגיף זה באירופה ובאסיה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע | פורסם במקור ב-21/08/2024 | עודכן ב-22/08/2024

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריון) אבעבועות הקוף. צילום: NIAID, NIH, CC BY 2.0, via Flickr

לפני שבוע הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO), בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנתיים, שמחלת אבעבועות הקוף היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות (PHEIC). ההכרזה הפעם מגיעה בעקבות התפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתפשטה למדינות שכנות. יום לפני כן הכריז המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן (African CDC) שההתפרצות היא מצב חירום המסכן את כלל היבשת. זו הפעם הראשונה בה המרכז מכריז על מצב חירום כזה מאז הקמתו ב-2017.

לפחות 12 מדינות באפריקה דיווחו על התפרצות של אבעבועות הקוף, כולל ארבע מדינות בהן מעולם לא התגלתה המחלה לפני כן – בורונדי, קניה, רואנדה, ואוגנדה. מאז תחילת השנה ועד 16 באוגוסט התגלו באפריקה 18,737 מקרים מאומתים או חשודים של אבעבועות הקוף ו-541 מהם מתו מהמחלה, שיעור תמותה של פחות משלושה אחוזים מהמקרים המזוהים. כמעט כול המקרים, מעל ל-95 אחוז, הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על מצב החירום התגלה גם בשוודיה חולה, שחזר מאפריקה ונדבק באותו נגיף שגורם להתפרצות הגדולה של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. היום הודיעו רשויות הבריאות של תאילנד שזיהו חולה בנגיף זה במדינה. החולה הוא גבר אירופאי בן 66, שעבד באפריקה והגיע לתאילנד דרך המזרח התיכון.

הכרזת הארגון היא ההתרעה החזקה ביותר שהוא יכול לפרסם. זו קריאת השכמה לממשלות העולם לחזק את מערכות הבריאות ולפעול לשיתוף פעולה בינלאומי בהנגשת בדיקות, טיפולים וחיסונים. בנוסף, מצב החירום דורש ממדינות להגביר את מערכי ניטור המחלה ולדווח על כל המקרים לארגון הבריאות. כמו כן, כל עוד מצב החירום בתוקף הארגון יפרסם קווים מנחים והמלצות לפעולה למדינות שהנגיף הגיע אליהן, וכן למדינות שהוא טרם התגלה בתחומן.

להמשיך לקרוא אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי

מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-99 מיליון מחוסנים ומצאו שהחיסונים נגד COVID-19 קשורים לעלייה קטנה בתופעות חריגות, נדירות, ומוכרות ממחקרים קודמים. החיסונים בטוחים והסיכון מהמחלה עצמה גדול בהרבה

נעם לויתן

בקבוק חיסון לקורונה, אילוסטרציה. צילום: Artem Podrez, Pexels

מאז שנת 2020 יותר מ-70 אחוזים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד COVID-19. במהלך תקופה זו ניתנו כ-13.6 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה ברחבי העולם, ולרובם המוחלט של המחוסנים לא היו תופעות לוואי לאחר החיסון, או היו להם תופעות לוואי קלות בלבד. עם זאת, ככל שהחיסון ניתן ליותר ויותר אנשים עלולות להתרחש תופעות לוואי נדירות מאוד, שלא התגלו לפני כן. מסיבה זו רשויות הבריאות עוקבות אחר דיווחים על תופעות חריגות אצל מתחסנים, למקרה שיתגלו סימנים לתופעות לוואי אמיתיות הקשורות לחיסון.

במחקר שהתפרסם לאחרונה ניתחו חוקרים של רשת נתוני החיסונים העולמית (GVDN) דיווחים על תופעות חריגות אצל יותר מ-99 מיליון אנשים, משמונה מדינות שונות, שהתחסנו נגד קורונה. המחקר, שנעשה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), הוא המחקר הגדול ביותר שנעשה על בטיחות החיסונים ל-COVID-19. החיסונים שנבדקו היו חיסוני ה-mRNA של פייזר וביונטק ושל מודרנא, והחיסון בטכנולוגיה של וקטור נגיפי של חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד.
להמשיך לקרוא מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

אם אין נגיף, אין עובר

ההתפתחות העוברית תלויה בשריד של נגיף קדום, שהדביק את אבות בעלי החיים לפני מאות מיליוני שנים

נעם לויתן

עובר בשלב שבו הוא מורכב משני תאים בלבד. צילום: Alan Handyside, CC0 1.0 Universal, via Wellcome Collection

אנחנו חושבים על עצמנו כבני אדם, כל חלק מאיתנו שייך לנו ואנושי לחלוטין. אך האמת היא שחלק לא קטן מהחומר הגנטי שלנו, ה-DNA, הוא ממקור חיצוני. הוא הגיע בין היתר מנגיפים הקרויים רטרו-וירוסים, שהדביקו את אבותינו לפני מאות מיליוני שנים עד מאות אלפי שנים, פלשו לגנום שלהם, והותירו בו שאריות DNA שעברו לדורות הבאים.

רצפים גנטיים נגיפיים כאלו נקראים רטרו-וירוסים אֶנדוֹגֵנִיים (ERV), וכיום הם מרכיבים שמונה עד עשרה אחוזים מהגנום של בני האדם. חלקם חסרי כל תפקיד ידוע, אבל כמה מהרצפים "גויסו" במהלך האבולוציה והפכו לגֵנים עם תפקידים חדשים, כגון בקרה על פעילות גנים אחרים בעובר, או הגנה עליו ועלינו מפני נגיפים אחרים. גם הגן סינסיטין (Syncytin), שאצל בני אדם וכמה יונקים אחרים חשוב ליצירת הקשר בין השליה לרחם, הוא גן שמקורו בנגיף.
להמשיך לקרוא אם אין נגיף, אין עובר

מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו

נעם לויתן

כף יד עוטה כפפת ניטריל כחולה. על היד יושב עכבר מעבדה לבן
עכבר מעבדה בעין בינה מלאכותית. איור: Stable Diffusion XL

הכותרת שבחרתי לרשומה הזאת ארוכה ולא מלהיבה במיוחד. אולי בגלל זה גורמים שונים בעולם, ובעקבותיהם גופי תקשורת ברחבי העולם, העדיפו לנצל את המחקר – שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין סין למונגוליה – כדי להפחיד מפני מחקר בנגיפים ומפני מדענים סיניים.

המחקר החדש פורסם, כמקובל בימינו, כטיוטה באתר bioRxiv, שמאפשר לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. על פי הפרסום החוקרים הדביקו עכברים, שהונדסו גנטית כך שעל פני תאיהם תהיה גרסה של בני אדם של החלבון ACE2, בנגיף קורונה מוכר של פנגולין. כל ארבעת העכברים שנחשפו לנגיף חלו ומתו תוך מספר ימים. למרות זאת אין כל ראיות לכך שהנגיף מסוכן לבני אדם, והוא אפילו לא מסוגל לפגוע בעכברים מזנים דומים.
להמשיך לקרוא מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו

שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?

בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.

אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.

בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
להמשיך לקרוא שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?

פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

בקבוקוני חיסון MVABN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
להמשיך לקרוא פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
להמשיך לקרוא אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
להמשיך לקרוא על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

בפרקים הבאים של אומיקרון

בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?

נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.

בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.

על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".


לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"


המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
להמשיך לקרוא בפרקים הבאים של אומיקרון