רבייה זוויגית – סקס – זה דבר נהדר והיא גם תורמת לשרידות המין, אך לפעמים קיים יתרון להעמדת צאצאים בלי יחסי מין. מלכות של מושבות טרמיטים, לדוּגמה, מעמידות יורשות בלי לערב את המלך בעניין.
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
רבייה זוויגית התפתחה בשלב מוקדם למדי באבולוציה, והיא נפוצה מאוד בקרב בעלי-חיים, צמחים, פטריות, אצות ואף יצורים חד-תאיים מסוימים. נראה כי היתרון המרכזי שהיא מעניקה הוא גיוון גנטי: ערבוב הגנים של שני הורים יוצר צירופים חדשים של מידע גנטי, ובתנאים משתנים, כאשר לפרט יש צאצאים שונים מבחינה גנטית, ישנם סיכויים טובים יותר שלפחות כמה מהם ישרדו. אך רבייה זוויגית גם עולה ביוקר. מעבר לעובדה שכל הורה מעביר לכל צאצא רק מחצית מהמידע הגנטי שלו, ישנה הוצאה כבדה של זמן ומשאבים על מציאת בן/בת זוג מתאים/מה ועל חיזור. ואכן, רבייה אל-זוויגית, שבה הפרט מייצר צאצאים הזהים לו מבחינה גנטית, נפוצה בכל רחבי עולם החי. למשל, חרקים רבים מעמידים צאצאים ברבייה אל-זוויגית, שבה הנקבה מטילה ביצים שאינן מופרות על-ידי הזכר, ומתוכן בוקעות נקבות שהן העתק גנטי מושלם של אימן.
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 