תגית: בעלי חיים

כנימות עלה מייצרות פיגמנטים בעזרת גנים של פטרייה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כנימת האפון, Acyrthosiphon pisum, חרק קטן הניזון מנוזל השיפה של צמחים, עשויה להיות ירוקה או אדומה. מידע זה כשלעצמו אולי אינו נשמע מרתק במיוחד, אם כי לכנימות עצמן הוא חשוב למדי (חיפושיות משה רבנו נוהגות לצוד את הכנימות האדומות בתדירות גבוהה יותר, ואילו צרעות טפיליות מעדיפות את הירוקות דווקא). מה שמעניין יותר הוא – מה נותן לכנימות השונות את צבען?
להמשיך לקרוא מי נתן לכנימה את צבעה?

כיצד שורדים ומשגשגים הרוטיפרים, המתרבים רק ברבייה אל-זוויגית, בזכות גנום מרובע

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

אחד מבעלי-החיים המוזרים ביותר בעולם הוא חסר-חוליות מיקרוסקופי המתקיים באופן שעלול להיראות מַשְׁמִים למדי – הוא מתרבה אך ורק ברבייה אל-זוויגית, כלומר בלא סקס, ועושה זאת כבר למעלה מ-80 מיליון שנה. חסר-חוליות זה, ומאות מינים-ביולוגיים אחרים כמותו, מרכיבים מחלקה מסוימת של רוטיפרים (גלגליות, Bdelloidea), שייחודה בכך שכל המינים-הביולוגיים השייכים אליה מתרבים ברביית בתולין, בלא כל צורך בזכרים: האם מטילה ביצים לא-מופרות, שמהן מתפתחות בנות שהן השיבוט שלה.

רבייה אל-זוויגית אינה ייחודית לרוטיפרים; יש חיות רבות המתרבות בצורה זו – חרקים, נחשים, דרקון קומודו, ולפני מספר שנים דיווחו על כרישה בשבי שהשריצה צאצאים בלא נוכחות זכר. ואולם, בניגוד לרוטיפרים שתמיד מתרבים ברבייה אל-זוויגית, כל החיות האלו מתרבות גם ברבייה זוויגית.
להמשיך לקרוא למה להרביע כשאפשר לרבֵּע?

המבנה של מחילות עכברים נקבע על פי מספר קטן של רצפים גנטיים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

כאשר מדברים על גֶנים ועל תכונות העוברות בתורשה, הדוגמאות הנפוצות הן מאפיינים גופניים כדוגמת צבע עיניים, צורות המקור אצל הפרושים של דרווין או הדגמים המופיעים על פרוות חתולים. אך מאפיינים אלה אינם היחידים שמושפעים מהגנים: גם תכונות התנהגותיות עשויות לעבור בתורשה. מחקרים הראו שציפורים אינן צריכות ללמוד כיצד לבנות את קניהן, עכבישים אינם לומדים לטוות את קוריהם, ובוֹנים – כיצד להקים סכרים. לכן, ההנחה היא כי תכונות אלו, ותכונות התנהגותיות רבות אחרות, נקבעות על ידי הגנים של בעלי החיים ועוברות בתורשה. למרות זאת, כמעט שלא ידוע דבר על הבסיס הגנטי שלהן.
להמשיך לקרוא בית וגֶן

חלזונות שפיתחו קונכייה המסתלסלת לצד שמאל מוגנים יותר מפני הטורף הטבעי שלהם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מה קורה כאשר שינוי בגן יחיד משנה את צורתו של אורגניזם שינוי של ממש , עד כדי כך שהזדווגות עם פרט אחר מבני מינו, שלא עבר את השינוי, נעשית כמעט בלתי אפשרית? ברוב המקרים, הפרט המוטנטי ימות בלי להשאיר צאצאים, והמוטציה תיכחד. אך שינוי כזה אירע כמה פעמים בחלזונות מהסוג סצומה (Satsuma), והחלזונות המוטנטים רחוקים מלהיעלם וייתכן שהם בדרך לכינונו של מין חדש.
להמשיך לקרוא חלזונות ונחשים

ילדים חקרו את דפוסי בחירתן של דבורים בעת שהן אוספות צוף. מחקרם התפרסם בכתב-עת מדעי

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

"הָיֹה הָיָה" הן צמד מילים המופיעות לרוב בתחילתם של סיפורי ילדים ולא של מאמרים מדעיים. למרות זאת, מאמר שפורסם בכתב-העת Biology Letters של החברה המלכותית הבריטית, נפתח במילים אלו ממש. את המחקר המתואר במאמר עשתה קבוצה של 25 חוקרים שבחנו את יכולת הראייה והלמידה של דבורי בּוֹמבּוּס האדמה (Bombus terrestris). חברי הקבוצה הם תלמידים בגילים 8 עד 10 מבית הספר היסודי בלקאווטון (Blackawton) במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה.
להמשיך לקרוא החיים הסודיים של ילדים ודבורים

קברים השייכים לבני תרבויות שונות התגלו במדבר ומעידים שפעם היה כאן אגם

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

מדבר סהרה הוא המדבר החם הגדול בעולם. הוא משתרע לרוחבה של מרבית צפון אפריקה, מים סוף במזרח ועד לאוקיינוס האטלנטי במערב, ושטחו עולה על תשעה מיליון קמ"ר. המדבר כיום צחיח וחם וכמות בעלי החיים והצמחים בו דלה. עם זאת ישנן עדויות היסטוריות, כגון משקעי אגמים עתיקים וציורי מערות המתארים פילים, ג'ירפות ויענים, שהיו תקופות שבהן ירדו גשמי מונסון על סהרה והפכו אותו למקום ירוק ושופע. צוות חוקרים בראשות הפליאונטולוג פול סרנו (Sereno) מאוניברסיטת שיקגו עסק בשנת 2000 בחפירות לחיפוש עצמות דינוזאורים בקצהו המערבי של מדבר טֶנֶרֶה, בניז'ר שבדרום סהרה (את החפירות מימנה חברת נשיונל ג'יאוגרפיק). הצוות גילה במקרה כ-200 קברים השייכים לשתי תרבויות שונות ששכנו לחופו של אגם כאשר סהרה היה ירוק בזמן תקופת האבן החדשה (הנֵיאוליתית). סרנו וצוותו פרסמו את תגליתם באוגוסט 2008 בכתב העת המקוון PLOS ONE.

הקברים ממוקמים על ראשן של דיונות קדומות להמשיך לקרוא קבורים בסהרה

גן המגן על עכבר הבית מפני רעל עכברים הגיע מעכבר ממין ביולוגי אחר

נעם לויתן | גליליאו

נוגד הקרישה ורפרין (Warfarin, המוכר בשם המותג קומדין) הוא תרופה המשמשת למניעת היווצרות קרישי דם, שהחלה את דרכה בשנת 1948 כרעל עכברים. ורפרין מדכא את פעילותו של חלבון הקרוי VKORC1 הדרוש לפעילות תקינה של ויטמין K. ויטמין זה נחוץ להפעלתם של כמה גורמים החיוניים לתהליך הקרישה. עקב הרעלה בנוגד הקרישה ורפרין נפגע תהליך הקרישה ומופיעים דימומים פנימיים הגורמים בסופו של דבר למוות. כעשר שנים לאחר תחילת השימוש ברעל העכברים החלו להופיע חולדות ועכברים עמידים לרעל, בדומה לחיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. להמשיך לקרוא אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר