תגית: פרימטים

ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על נטייה הומוסקסואלית. בהנחה כי גברים הומוסקסואלים מביאים פחות ילדים – כיצד נטייה זו ממשיכה להתקיים?

על פי תיאוריית האבולוציה, פרט המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים וכך מעביר את הגנים שלו הלאה. לאור זאת, דומה שקשה להסביר תכונה כגון הומוסקסואליות, המוכרת בקרב בעלי-חיים רבים – תמנונים, אווזים, בני אדם, איילים ועוד. כיצד ייתכן כי הומוסקסואלים – שסביר כי יביאו לעולם פחות צאצאים, אם בכלל, ממקביליהם ההטרוסקסואלים – קיימים? הרי צפוי כי תכונה המונעת העמדת צאצאים תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הברירה הטבעית. במחקר שפורסם בכתב-העת המקוון PLOS ONE, הציעו אנדראה קאמפריו צ'אני (Camperio Ciani) ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה מודל שנועד לענות על שאלה זו.
להמשיך לקרוא גאווה משפחתית

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

להמשיך לקרוא כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות

קברים השייכים לבני תרבויות שונות התגלו במדבר ומעידים שפעם היה כאן אגם

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

מדבר סהרה הוא המדבר החם הגדול בעולם. הוא משתרע לרוחבה של מרבית צפון אפריקה, מים סוף במזרח ועד לאוקיינוס האטלנטי במערב, ושטחו עולה על תשעה מיליון קמ"ר. המדבר כיום צחיח וחם וכמות בעלי החיים והצמחים בו דלה. עם זאת ישנן עדויות היסטוריות, כגון משקעי אגמים עתיקים וציורי מערות המתארים פילים, ג'ירפות ויענים, שהיו תקופות שבהן ירדו גשמי מונסון על סהרה והפכו אותו למקום ירוק ושופע. צוות חוקרים בראשות הפליאונטולוג פול סרנו (Sereno) מאוניברסיטת שיקגו עסק בשנת 2000 בחפירות לחיפוש עצמות דינוזאורים בקצהו המערבי של מדבר טֶנֶרֶה, בניז'ר שבדרום סהרה (את החפירות מימנה חברת נשיונל ג'יאוגרפיק). הצוות גילה במקרה כ-200 קברים השייכים לשתי תרבויות שונות ששכנו לחופו של אגם כאשר סהרה היה ירוק בזמן תקופת האבן החדשה (הנֵיאוליתית). סרנו וצוותו פרסמו את תגליתם באוגוסט 2008 בכתב העת המקוון PLOS ONE.

הקברים ממוקמים על ראשן של דיונות קדומות להמשיך לקרוא קבורים בסהרה

האם אורנגאוטנים מתקשרים ביניהם בעזרת פנטומימה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מלבד העובדה שאנו הולכים על שתיים בקביעות ולובשים בגדים, אולי ההבדל הבולט ביותר בינינו ובין קופי האדם האחרים הוא השפה. ללא היכולת הזו, כיצד קופי האדם מתקשרים ביניהם? אחת האפשרויות היא, כמובן, שימוש בתנועות ובמחוות. מחקרים רבים נעשו על מחוות גוף של קופי אדם, וישנן גם עדויות אנקדוטליות על שימוש בפנטומימה ממש, כלומר תנועות שמציגות ומייצגות באופן ישיר חפץ או פעולה. הדוגמאות העיקריות לכך לקוחות מקופי אדם בשביה, וכוללות נקבת אורנגאוטן שנהגה לבקש בלון בדרך של הצמדת אגודל ואצבע לפיה ונשיפה דרכן, וזכר גורילה שֶׁחיקה יצירת כדור חומר בין ידיו כדי לבקש גוש חומר. דוגמאות לשימוש בפנטומימה בטבע, בין קופי אדם לבין עצמם, קיימות גם הן אך נדירות הרבה יותר.
להמשיך לקרוא קוף אדם אחרי קוף אדם

האם אתה אבי או דודי?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בעלי-חיים רבים מנהלים חיי משפחה שוויוניים בהם שני בני הזוג מטפלים בצאצאים. מין אחד של מַרמוֹסֶט (Callithrix kuhlii), יונק קטן מסדרת הפרימטים החי בדרום אמריקה, לקח את השוויון רחוק עוד יותר. במין זה הפרטים חיים בקבוצות קטנות הכוללות בדרך-כלל קרובי משפחה, והבוגרים – זכרים ונקבות – עוזרים לטפל גם בצאצאים שאינם שלהם. לעתים האחים הגדולים מעדיפים לעזור בגידול אחיהם הצעירים ואף אחייניהם, במקום למהר ולהביא צאצאים משלהם. מחקר שהתפרסם באפריל 2007 במגזין PNAS מציע סיבה גנטית – ומוזרה במיוחד – לשיתוף פעולה רחב דווקא בחיות אלו.
להמשיך לקרוא משפחה אחת גדולה

הכל אודות אידה: על מאובן של קופיפה (ואולי קיפופה?) אחת קטנה והרעש התקשורתי שהתעורר סביבו

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מהומה תקשורתית רבה התחוללה במאי 2009 עם חשיפת גילויו של הפרימט המאובן המכונה "אידה". המאובן המדהים, מלפני 47 מיליוני שנים, התגלה במחצבת פצלי-שמן נטושה ליד הכפר מסל (Messel) בגרמניה. מחצבה זו היא לאגֶרשׁטָטֶה (lagerstätte, מאגר של מאובנים רבים ושמורים היטב) חשוב שכבר התגלו בו ממצאים של בעלי חיים וצמחים רבים. בין המאובנים שהתגלו במסל במהלך השנים אפשר למצוא נמלת ענק קדומה, חיה הקרובה לשׁנבּוּב, קיפוד קדמון, ופנגוֹלין (יונק מכוסה קשקשים וחסר שיניים, הניזון מטרמיטים ונמלים) קדום. לפני מספר שנים, כאמור, נחשף שם פרימט קטן דמוי לֶמוּר. השם המדעי שניתן למין הפרימט המאובן, ושהוכר רשמית כיומיים לאחר צאת המאמר המתאר את היצור, הוא Darwinius masillae לכבוד צ'רלס רוברט דרווין והלאגרשטטה שבו נתגלה המאובן. הממצא פורסם בכתב בעת המקוון PLOS ONE.
להמשיך לקרוא רעש, צלצולים ופרימטים מאובנים