תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות – עמוד 3

מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-99 מיליון מחוסנים ומצאו שהחיסונים נגד COVID-19 קשורים לעלייה קטנה בתופעות חריגות, נדירות, ומוכרות ממחקרים קודמים. החיסונים בטוחים והסיכון מהמחלה עצמה גדול בהרבה

נעם לויתן

בקבוק חיסון לקורונה, אילוסטרציה. צילום: Artem Podrez, Pexels

מאז שנת 2020 יותר מ-70 אחוזים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד COVID-19. במהלך תקופה זו ניתנו כ-13.6 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה ברחבי העולם, ולרובם המוחלט של המחוסנים לא היו תופעות לוואי לאחר החיסון, או היו להם תופעות לוואי קלות בלבד. עם זאת, ככל שהחיסון ניתן ליותר ויותר אנשים עלולות להתרחש תופעות לוואי נדירות מאוד, שלא התגלו לפני כן. מסיבה זו רשויות הבריאות עוקבות אחר דיווחים על תופעות חריגות אצל מתחסנים, למקרה שיתגלו סימנים לתופעות לוואי אמיתיות הקשורות לחיסון.

במחקר שהתפרסם לאחרונה ניתחו חוקרים של רשת נתוני החיסונים העולמית (GVDN) דיווחים על תופעות חריגות אצל יותר מ-99 מיליון אנשים, משמונה מדינות שונות, שהתחסנו נגד קורונה. המחקר, שנעשה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), הוא המחקר הגדול ביותר שנעשה על בטיחות החיסונים ל-COVID-19. החיסונים שנבדקו היו חיסוני ה-mRNA של פייזר וביונטק ושל מודרנא, והחיסון בטכנולוגיה של וקטור נגיפי של חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד.
להמשיך לקרוא מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

אם אין נגיף, אין עובר

ההתפתחות העוברית תלויה בשריד של נגיף קדום, שהדביק את אבות בעלי החיים לפני מאות מיליוני שנים

נעם לויתן

עובר בשלב שבו הוא מורכב משני תאים בלבד. צילום: Alan Handyside, CC0 1.0 Universal, via Wellcome Collection

אנחנו חושבים על עצמנו כבני אדם, כל חלק מאיתנו שייך לנו ואנושי לחלוטין. אך האמת היא שחלק לא קטן מהחומר הגנטי שלנו, ה-DNA, הוא ממקור חיצוני. הוא הגיע בין היתר מנגיפים הקרויים רטרו-וירוסים, שהדביקו את אבותינו לפני מאות מיליוני שנים עד מאות אלפי שנים, פלשו לגנום שלהם, והותירו בו שאריות DNA שעברו לדורות הבאים.

רצפים גנטיים נגיפיים כאלו נקראים רטרו-וירוסים אֶנדוֹגֵנִיים (ERV), וכיום הם מרכיבים שמונה עד עשרה אחוזים מהגנום של בני האדם. חלקם חסרי כל תפקיד ידוע, אבל כמה מהרצפים "גויסו" במהלך האבולוציה והפכו לגֵנים עם תפקידים חדשים, כגון בקרה על פעילות גנים אחרים בעובר, או הגנה עליו ועלינו מפני נגיפים אחרים. גם הגן סינסיטין (Syncytin), שאצל בני אדם וכמה יונקים אחרים חשוב ליצירת הקשר בין השליה לרחם, הוא גן שמקורו בנגיף.
להמשיך לקרוא אם אין נגיף, אין עובר

מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו

נעם לויתן

כף יד עוטה כפפת ניטריל כחולה. על היד יושב עכבר מעבדה לבן — עכבר מעבדה בעין בינה מלאכותית. איור: Stable Diffusion XL

הכותרת שבחרתי לרשומה הזאת ארוכה ולא מלהיבה במיוחד. אולי בגלל זה גורמים שונים בעולם, ובעקבותיהם גופי תקשורת ברחבי העולם, העדיפו לנצל את המחקר – שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין סין למונגוליה – כדי להפחיד מפני מחקר בנגיפים ומפני מדענים סיניים.

המחקר החדש פורסם, כמקובל בימינו, כטיוטה באתר bioRxiv, שמאפשר לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. על פי הפרסום החוקרים הדביקו עכברים, שהונדסו גנטית כך שעל פני תאיהם תהיה גרסה של בני אדם של החלבון ACE2, בנגיף קורונה מוכר של פנגולין. כל ארבעת העכברים שנחשפו לנגיף חלו ומתו תוך מספר ימים. למרות זאת אין כל ראיות לכך שהנגיף מסוכן לבני אדם, והוא אפילו לא מסוגל לפגוע בעכברים מזנים דומים.
להמשיך לקרוא מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו

לאכול את אמא

חיפושית קטנה עם מחזור חיים לא ייאמן: הזחלים שלה מתרבים ללא זכרים, וכשכן מופיעים זכרים הם אוכלים את אימן מבפנים

נעם לויתן

נקבה בוגרת של החיפושית *Micromalthus debilis*. צילום: David R. Maddison, CC BY 3.0, via Tree of Life Web Project

במבט ראשון, שני ואפילו עשירי החיפושית הצפון אמריקאית Micromalthus debilis אינה מרשימה כלל. היא קטנטנה – אורכה פחות משלושה מילימטרים – וצבעה חום כהה עד שחור. היא חיה בעץ נרקב, בין היתר בעמודי טלפון מעץ, במקומות שהם עדיין קיימים, ולכן היא מכונה "חיפושית עמוד הטלפון".

אבל אל תתנו למראה של מיקרומלתוס להטעות אתכם. היא חיפושיות מרשימה ביותר, יש לה מחזור חיים משונה, היא עושה סקס רפאים, והיא קיימת הרבה מאוד זמן.
להמשיך לקרוא לאכול את אמא

ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות

מחזור החיים של היצורים החד תאיים האלה מוזר, וכולל שינוי צורה ליצור רב-תאי תוך הקרבה עצמית – ולעתים רמאות

נעם לויתן

שלושה גופי פרי עם גבעול לבן קצר ועליו "ראש" מוארך שחור עם צבעי קשת מבריקים, כמו כתם שמן על הכביש — גופי פרי של רירית פלסמודית מהמין *Diachea leucopodia*. צילום: Stu Pickell, CC BY-NC 4.0, via iNaturalist

זו חיה? זה צמח? זו פטרייה? לא! זו רִירִית (slime mould). היצור שנושא את השם הלא סקסי בעליל הזה תואר לראשונה באמצע המאה ה-19 ומיד יצר לחוקרים בעיות. יש לו גופי פרי כמו של צמח או פטרייה, ותלוי בסוג הרירית, הוא יכול לזחול כמו חיה או להתפשט בדומה לפטרייה.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוחלט שהיצור הזה הוא פטרייה מוזרה ביותר. אולם במהרה התברר שהוא אינו קרוב לפטריות, או לצמחים ולבעלי חיים, אלא שהוא חלק מהקבוצה אמבוזואה (Amoebozoa): יצורים חד-תאיים בעלי גרעין כגון… אָמֶבּוֹת.

מאחר שבעבר טעו לחשוב שהיצור קרוב לפטריות, הוא כונה פטרירית. כיום הוא איבד את ה"פט" וקרוי רירית, אם כי שמו הרשמי בעברית הוא רִירָנִית.

קיימות שלוש קבוצות של ריריות אמיתיות (Eumycetozoa). הראשונה היא של ריריות קטנות שכמעט ולא נחקרו, ושמה הקליט הוא Protosporangiida.
להמשיך לקרוא ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות

הנפשת גופות עכבישים וכלי אוכל מחושמלים: איג נובל 2023

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקר שהסביר למה מדענים מלקקים סלעים, ולחוקרים שבדקו את תחושת הז'מה וו

נעם לויתן

גם השנה, ביום חמישי האחרון, 14 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-33 פרס איג נובל הנכסף. בשל מגפת COVID-19 הטקס נערך בפעם הרביעית ברציפות במלואו באופן מקוון, במקום בהרווארד. למרות זאת, המארגנים והקהל לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר על הבמה, או, בלית ברירה, על המסך.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
להמשיך לקרוא הנפשת גופות עכבישים וכלי אוכל מחושמלים: איג נובל 2023

עדכון: ארגון הבריאות העולמי פרסם את מסקנותיו לגבי אספרטיים וסרטן

ארגון הבריאות העולמי הכריז על קשר בין הממתיק המלאכותי אספרטיים לסרטן, אך שבטוח לצרוך אותו ברמות המומלצות. כרגע אין סיבה לדאגה

נעם לויתן

אריזות דיאט קולה — דיאט קולה מכיל אספרטיים. צילום: Mike Mozart, CC-BY

עדכנתי את הרשומה הקודמת על אספרטיים מאחר שהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום רשמית שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות, ולכן אין שינוי בהנחיות צריכת הממתיק.

לחצו כאן לקריאת הרשומה המעודכנת, כולל מידע על משמעות ההכרזה ועל צריכה בטוחה של אספרטיים
להמשיך לקרוא עדכון: ארגון הבריאות העולמי פרסם את מסקנותיו לגבי אספרטיים וסרטן

סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה

ארגון הבריאות העולמי הכריז על קשר בין הממתיק המלאכותי אספרטיים לסרטן. נשמע מפחיד, לא? ספויילר: לא

נעם לויתן | פורסם ב-29/06/2023 | עודכן ב-14/07/2023

הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – הכריזה היום שהממתיק המלאכותי הנפוץ, אספרטיים, אולי קשור לסרטן. במקביל זרוע אחרת של הארגון קבעה שאספרטיים בטוח לשימוש ברמות הצריכה המומלצות.

הדיון על ההכרזה החל לפני שבועיים בעקבות הדלפה לתקשורת. ההדלפה הובילה, כרגיל, לפרסום כתבות הפחדה. היא גרמה לבלבול בקרב עיתונאים, ואנשים אחרים מהציבור, שאולי לא מכירים את שיטת הסיווג המבלבלת של ה-IARC, ולא מודעים לכך שאין לה כל משמעות מבחינת הסיכון הנובע מחומרים שונים. לפעמים נראה שהשימוש העיקרי של הסיווג הוא להטעות את הציבור. אכן בכאן חדשות, ובכמה גופים אחרים, טעו וטענו ש-WHO עומד להכריז שהממתיק המלאכותי מסרטן, אף שאספרטיים כלל לא הוכרז ככזה.
להמשיך לקרוא סערה לא מוצדקת בכוס דיאט קולה

קצרצרים: ג'סטין שמידט, מלך העקיצות, נפטר

שמידט התפרסם כשאיפשר לחרקים לעקוץ אותו כדי לחקור את ההגנות שלהם

נעם לויתן

ג'סטין שמידט ונמלה על אפו — ג'סטין שמידט, שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים, נפטר. צילום: Justin Schmidt / John Hopkins University Press

האנטומולוג ו"מלך העקיצות" ג'סטין שמידט (Schmidt), היוצר של אינדקס העקיצות הכואבות של שמידט, מת בשבת לאחר מאבק במחלת הפרקינסון.

שמידט, חוקר מאוניברסיטת אריזונה, מפורסם בכך שהקריב את גופו למדע בעודו בחיים ונתן לדבורים, לצרעות ולנמלים (דבוראים) שונות לעקוץ אותו, כדי להבין טוב יותר את התפתחות מנגנוני ההגנה שלהן.

הוא דירג את חוויותיו ויצר מדד כאב שנודע בשם "מדד שמידט לכאב מעקיצות", ונע בין 0 ל-4: דירוג 0 לעקיצה שלא מסוגלת לחדור עור של אדם, 2 לרמת כאב בינונית ומוכרת כמו של דבורת הדבש, ו-4 לכאב המייסר והמשתק של עקיצות נמלת הקליע, הצרעה הלוחמת, וצרעות "נץ הטרנטולה".

דירוגי הכאב לוו בתיאורים ציוריים. העקיצה של נמלת הקציר האמריקנית (Pogonomyrmex badius), שדירוגה 3, גורמת לכאב שדומה לתחושה שמישהו מבריג בורג לתוך העור, או קורע שרירים וגידים. לעומת זאת עקיצת "נץ הטרנטולה" גורמת לכאב משתק המרגיש כמכת ברק ונמשך כשלוש דקות, ושמידט ממליץ לנעקצים פשוט לשכב על הקרקע בצרחות עד שהכאב יחלוף.

שמידט זכה ב-2015 בפרס איג נובל על מחקרו, ובעקבות כך נכתבו עליו כתבות רבות, הוא הוזמן לתוכניות אירוח, ואפילו הוזכר בסרט אנט-מן של מארוול ודיסני.

להמשיך לקרוא קצרצרים: ג'סטין שמידט, מלך העקיצות, נפטר

קצרצרים: שיטוח הכדור

ארבעה איורים של ראש אדם שצוייר לפי היטלים שונים — מפות דו-ממדיות של ראש אדם. מתוך הספר Elements of map projection

כדור הארץ הוא כדור פחוס (ספרואיד) ולכן תלת-ממדי. מפות לעומת זאת הן דו-ממדיות. כדי ליצור מפה של כדור הארץ פותחו שיטות שונות ליצור היטל, מיפוי, שייצג גוף תלת-ממדי על משטח דו-ממדי. המחיר של פריסת כדור הארץ למשטח הוא ויתור על דיוק המפה והכנסת עיוותים שונים.

אחד ההיטלים הפופולריים הוא היטל מרקטור (Mercator), שמעוות שטחים ומרחקים כדי לקבל קווים ישרים ומקבילים הנוחים לתכנון נתיבי שייט. בהיטל מרקטור העיוות גדל ככל שמתרחקים מקו המשווה לעבר הקטבים, לכן אפריקה נראית כל כך קטנה במפות כאלו. גרינלנד נראית שווה בגודלה לאפריקה, בעוד במציאות אפריקה גדולה פי 14 ממנה.

האיור למעלה, מהספר "Elements of map projection" משנת 1921, מדגים מה קורה כשמשתמשים בשיטות היטל שונות לציור מפה דו-ממדית של ראש אנושי תלת-ממדי. כדי להראות את הבעיות הגלומות בשיטות אלה ציירו צדודית אדם כך שתהיה סימטרית בהיטל כדורי (למעלה משמאל) ואז הדגימו מה קורה לה בשלושה היטלים אחרים. היטל מרקטור מופיע באיור למטה מימין.

המחברים מדגישים שההדגמה לא מראה שהיטל כדורי עדיף על האחרים. הם יכלו לצייר את הצדודית כך שתהיה סימטרית ותראה טוב בכל אחד מההיטלים, למשל בהיטל מרקטור, אולם אז היא הייתה מתעוותת בשלושת ההיטלים הנותרים.
להמשיך לקרוא קצרצרים: שיטוח הכדור