נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
הנמטודה (תולעת נימית או תולעת עגולה) השקופה Caenorhabditis elegans חיה מתחת לפני הקרקע, באפלה, ולכן נראה כי אינה זקוקה ליכולת ראייה – ואמנם, כפי שהיינו מצפים, אין לה עיניים. עם זאת, מחקר שהתפרסם בכתב-העת Nature Neuroscience מגלה כי אף שהנמטודה חסרת עיניים, היא מסוגלת להבחין באור ולהימלט מפניו.
להמשיך לקרוא לראות את האור
אחד מתאי מערכת החיסון של הכלב הקדום הפך לסרטני והחל להתרבות עד שיצר גידול על אברי הרבייה של הכלב. הגידול שנוצר היה שונה מרובם המוחלט של הגידולים הסרטניים. במקום להישאר בגופו של הכלב המקורי החולה ולמות יחד איתו, התפתחה אצלו היכולת לעבור לגופם של כלבים אחרים בשעת הזדווגות או בעקבות ליקוק של אברי המין של הכלב החולה. כך, תאי הכלב הסרטניים החלו להתפשט מכלב לכלב וליצור גידולים בגופם ובא לעולם הכלב הנצחי – הסרטן הקרוי "גידול מידבק של איברי המין בכלבים" (CTVT).
להמשיך לקרוא הכלב הנצחי
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
הפיזיולוג הרוסי איוון פאבלוב (Pavlov) מוכר כיום לכל אדם בזכות כלביו, שאותם לימד לקשר בין צלצול פעמון להופעת מזון. בניסויו המפורסם, פאבלוב – ששם לב כי הכלבים הזילו ריר כשקיבלו מזון – הגיש אוכל לכלביו בליווי צלצול פעמון. לבסוף – לאחר כמה חזרות – צלצול הפעמון לבדו, בלא הגשת המזון, גרם לכלבים לרייר בציפייה לאוכל. מחקר, שפורסם בשנת 2008 בכתב-העת המדעי Science, מראה שגם חיידקים מסוגלים ללמוד התנהגות דומה.
להמשיך לקרוא החיידקים של פאבלוב
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
כל הכלבים בתמונה חולקים אב קדמון משותף. באמירה זו כשלעצמה אין ממש חידוש, הרי אם נלך מספיק אחורה נגיע אל האב הקדמון של בעלי החיים כולם, כולל קופי קפוצ'ין ו"פרות משה רבנו" (מושיתיים). אלא שבמקרה של הכלבים, אנו יודעים מי היה אותו אב קדמון – ואנחנו הולכים ומתקרבים לידיעה מתי ואיפה נוצר הכלב הראשון.
להמשיך לקרוא זאב בלבוש כלב
נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו
חיפושיות הזבל חיות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. כפי ששמן מרמז, הן מפורסמות בכך שהן ניזונות מגללים – מזבל. הזבל ממנו הן ניזונות, בעיקר גללים של אוכלי עשב, עשיר בחיידקים ומספק להן את כל וחומרי המזון להם הן זקוקות. חלק מחיפושיות הזבל חופרות מתחת לזבל או מתחפרות וחיות בתוכו, אך הידועות ביותר מקרבן הן אותן חיפושיות, כדוגמת זִבלית פרעה (ה"חרפושית" של מצרים העתיקה), המכדררות את הזבל לכדורים גדולים ומגלגלות אותם בקו ישר, הרחק מהחיפושיות האחרות.
להמשיך לקרוא נמאס מכל הזבל הזה…
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
בערבות העשב של אוסטרליה זוג יונקי כיס קטנים, דמויי עכברים, עסוק בפעילות החשובה ביותר של חייו. זוהי עונת הרבייה שלהם, הקצרה באופן מיוחד, והם מנצלים כל רגע שלה: ההזדווגות עשויה לארוך 12 שעות ויותר. יש לקוות שהזכר נהנה מהחוויה, כי זהו הדבר האחרון שיעשה בחייו: זמן קצר לאחר ההזדווגות רמות הקורטיזול בדמו עולות, מערכת החיסון שלו קורסת, והוא מת.
להמשיך לקרוא לאהוב עד מוות
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
במערב אמריקה הצפונית צומח מימולוס צהוב (Mimulus guttatus), צמח ממשפחת הלועניתיים המכונה באנגלית פרח-הקוף בשל הנקודות הזרועות על פניו. בחופי המערב הקרירים, הלחים ועטויי הערפל גדל המימולוס הצהוב כצמח רב-שנתי, בעוד בפנים היבשה, שבה אקלים ים-תיכוני חם, הוא גדל כצמח חד-שנתי שנובל ומת עם בוא הקיץ. הבדל בולט ביותר להמשיך לקרוא הפוך בו והפוך בו
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
אחת המשמעויות הפילוסופיות של תיאוריית האבולוציה של צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס היא נישול בני האדם מהמקום שבו בעצם מעולם לא היו – המקום של נזר וסיבת הבריאה. משמעות זו הבהירה את הקשר העמוק שלנו לכל בעלי החיים, והיצורים החיים בכלל, שמסביבנו. כן, יש לנו תכונות המיוחדות לנו (כמו לכל מין-ביולוגי אחר), אך לכל התכונות האלו יש ניצנים ומקבילים, גם אם שונים במקצת, אצל קרובינו. למשל, להמשיך לקרוא פטפוטי קופים
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
עיניהן של חיות המתגוררות בעומק מערות חשוכות הן מיותרות, ואכן, במהלך האבולוציה התנוונו עיניהם של מרבית בעלי-החיים האלה. אחד מבעלי-חיים אלו הוא מין של דג מערות עיוור, הקרוי Astyanax mexicanus, הנמצא במערות גיר מבודדות בצפון-מזרח מקסיקו. כיום להמשיך לקרוא עין הדג
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
במהלך המאבק הנצחי בין טורף לנטרף, התפתחו בצמחים רעלים כימיים המגנים עליהם מפני אוכלי עשב. ואולם, אבולוציה הדדית (קוֹ-אבולוציה) – שבה שינוי אבולוציוני במין אחד משנה את לחצי הברירה על מין אחר, וכך גורר אבולוציה שלו – אפשרה הופעה של אוכלי עשב בעלי עמידות לרעל, לצד כאלה שנמנעים מהצמח הרעיל. למשל, להמשיך לקרוא המריח הוא המצליח
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 