נעליים מסריחות ועטלפים שיכורים: איג נובל 2025

הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה, בין השאר, לחוקרים שהראו שאלכוהול עוזר לדבר שפות זרות, ולחוקרים שבדקו אילו פיצות מעדיפות לטאות

נעם לויתן | פורסם ב-21/09/2025

ביום חמישי האחרון, 18 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-35 פרס איג נובל הנכסף, בטקס מרשים באוניברסיטת בוסטון. בין הזוכים המאושרים(?) אפשר למצוא חוקרים שבדקו אם אכילת פלסטיק יכולה לעזור לירידה במשקל, שצבעו פסי זברה על פרות, ושמצאו את הדרך להכנת רוטב פסטה מושלם.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם "גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב". הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך מומלץ לא להתבלבל ביניהם: שם הפרס ההיתולי משלב בתוכו את השם נובל, אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

להמשיך לקרוא נעליים מסריחות ועטלפים שיכורים: איג נובל 2025

טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

לא רק יונקים. עופות, חרקים, עכבישים ואפילו דגים מזינים את הצאצאים שלהם בנוזלים דמויי חלב

נעם לויתן

חג שבועות היום ואיתו המנהג בן מאות השנים – לפחות בקרב יהדות אשכנז – לצרוך מוצרי חלב. הנוזל הלבן הזה הוא המזון הראשון של בעלי חיים כמונו, ממחלקת היונקים. הוא מיוצר בבלוטות מיוחדות בגוף, בלוטות החלב, והנקבות מפרישות אותו כמזון לצאצאיהן. הוא מזין ביותר ויש יונקים שאפילו ניזונים ממנו בבגרותם, כמו חתולי הפרא שנצפו גונבים חלב מפילי ים צפוניים בגוואדלופ. צריכת חלב היא כה בסיסית אצל יונקים עד שהם קיבלו את שמם מפעולת היניקה, צריכת חלב האם.

אולם, מתברר שהורים נוספים בממלכת בעלי החיים מפרישים מזון עשיר להאכלת הצאצאים שלהם, מזון בעל תפקיד דומה מאוד לחלב שמפרישים היונקים.

להמשיך לקרוא טיפת חלב – עכבישים יונקים וחלב תיקנים

לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

היסטוריה רפואית: חוקרים פיתחו תוך שישה חודשים בלבד טיפול לתיקון פגם גנטי בגופו של תינוק שנולד עם מחלה נדירה וקטלנית

נעם לויתן

פחות מ-48 שעות לאחר לידתו של קיי־ג'יי מולדון (KJ Muldoon), באוגוסט 2024, היה ברור שמשהו מאוד לא בסדר. הוא היה ישנוני הרבה יותר מהצפוי וסבל מקשיי נשימה. בדיקות הדם שלו הראו שרמות האמוניה בדמו גבוהות ברמה מסוכנת, ובדיקות נוספות גילו שהוא לוקה במחסור באנזים CPS1, מחלה גנטית נדירה ביותר שאחד מכל שני חולים בה מת בחודשים הראשונים לחייו. אלו שלא מתים סובלים לרוב מעיכוב התפתחותי וממוגבלות שכלית.

עם זיהוי המחלה פתחו רופאיו של קיי־ג'יי במרוץ לפיתוח טיפול גֵני מותאם אישית, שיתקן את השגיאה המסוימת בקוד הגנטי שלו. הם הצליחו לעשות זאת בזמן שיא של שישה חודשים, והפכו את קיי־ג'יי לאדם הראשון שטופל בעריכת גנים שנועדה לו בלבד. הצלחה זו סוללת את הדרך לטיפולים גניים מותאמים אישית לפי דרישה במחלות גנטיות נדירות שכיום הן חֲשׂוּכוֹת מרפא.

להמשיך לקרוא לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

זומבים: המתים שכובשים את העולם

חודש מאי הוא "חודש המודעות לזומבים". לרגל המאורע הנה סקירה של ההיסטוריה של המתים החיים, המדע של זומבים אמיתיים ודמיוניים, הקשר בין זומבים לבריאות הציבור, והדרכים להגדיל את הסיכוי לשרוד אפוקליפסת זומבים

נעם לויתן

זוֹמְבִּים הם חלק מהתרבות הפופולרית כבר שנים רבות. עם זאת, רק בעשורים האחרונים זינקה הפופולריות של אל-מתים אלו ואפשר לראותם בכל מקום: במשחקי מחשב, בסדרות טלוויזיה, בסרטים, בספרים, בקומיקס ובצעדות זומבים (Zombie Walks) ברחובות. הם אפילו זכו לכך שחודש מאי יוכרז כ"חודש המוּדעוּת לזומבים".

קמפיין המוּדעוּת, הרציני למראית עין בלבד, התחיל ב-2007 ביוזמת "האגודה לחקר זומבים", שבחרה בחודש מאי מאחר שהעלילות של סרטי זומבים רבים, כגון "ליל המתים החיים", מתרחשות בו. מטרתו המוצהרת של הקמפיין היא העלאת המודעות למתים החיים ולמגיפת הזומבים הבלתי נמנעת. ואם בדרך אנשים ילמדו איך להתכונן לאסונות אחרים ולהתמודד עמם, זה רק בונוס בלתי צפוי.

על פי האגודה זומבים הם: "גופת אדם שחזרה לחיים או אדם, שתוקפניים ללא לאות ומונַעים על ידי זיהום ביולוגי". הזומבים האלו רעבים בלי שובע לבשר אדם, ונשיכתם עלולה להפוך אחרים לזומבים. אלה הם הזומבים המודרניים שאנו מדמיינים במרבית המקרים כששומעים כיום את המילה "זומבי". אותם זומבים שפוגשים למשל ב"מלחמת הזומבים הגדולה" (World War Z), "האחרונים מבינינו", "המתים המהלכים", "זומבילנד", או "גאווה ודעה קדומה וזומבים". אך כשהזומבים הגיעו לראשונה לתרבות המערב הם היו שונים למדי.

להמשיך לקרוא זומבים: המתים שכובשים את העולם

הקנוניה נגד בריאות אמריקה

רוברט פ' קנדי ג'וניור, שר הבריאות המיועד של ארצות הברית, הוא מתנגד חיסונים מוכר בעל היסטוריה ארוכה של הפצת מידע כוזב המסכן ומטעה את הציבור, ושהוביל למותם של ילדים

נעם לויתן | פורסם ב-25/01/2025

רוברט פ' קנדי נואם בעצרת בחירות באריזונה. צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0, via Flickr

היה זה בוקר של יום שני, באוקטובר 2014, כששתי חברות גילו בסנטרל פארק בעיר ניו יורק גופה שלא הייתה אמורה להיות שם. הנשים טיילו בפארק עם הכלבים שלהן, צ'יוואווה מעורב וטרייר, ולקראת סוף הטיול, בדרכן אל מחוץ לפארק, אחד הכלבים – הטרייר – משך את תשומת ליבן לאופניים שהיו זרוקים על הקרקע לצד השביל. לצד האופניים נמצאה גופת גורת דוב שחור, שראשה פעור הפה נח על גלגלם האחורי.

היתקלות בפגרים של חיות – כגון דביבונים או כלבים – ולעתים נדירות אף גופות של בני אדם בסנטרל פארק בוודאי אינה נעימה, אך עלולה להתרחש מדי פעם. עם זאת דובים שחורים, מתים או חיים, לא נצפו שם כבר מאות שנים, ואפילו בגן החיות שבפארק לא מוחזק אף דוב כזה. בכתבה בניו יורק טיימס ציינה מומחית דובים מקנדה שלדעתה מישהו הרג את הדובה במקום אחר והעביר את הגופה לסנטרל פארק, מאחר שלא סביר שגורת דובים תתרחק כל כך מהאם שלה ותצעד אל הפארק הירוק דרך ג'ונגל הבטון שהוא העיר ניו יורק.

מצב הגופה העלה חשש שהדובה עברה התעללות כלשהי. חתכים נמצאו על צידה ונראה שאולי נחבטה. לאור זאת משטרת ניו יורק פתחה בחקירה. שוטרים נטלו טביעות אצבעות מהאופניים, והגופה נשלחה לנתיחה שחשפה שהגורה נהרגה מפגיעת רכב. "זה לא היה עניין משטרתי", אמר לניו יורק טיימס קצין בדימוס במחלק הרצח של הברונקס. "אלא אם הדובה נהרגה על ידי אדם… בני אדם הם משוגעים".

להמשיך לקרוא הקנוניה נגד בריאות אמריקה

איגרוף נשים במשחקים האולימפיים. על מה המהומה?

המתאגרפות אימאן ח'ליף ולין יו-טינג זכו, כל אחת בנפרד, בזהב אולימפי. דרכן אל הנצחון הייתה רצופה במידע כוזב, השמצות, והטלת ספק בזכאות שלהן להתמודד כנשים. מה הצית את ההתקפות עליהן ומה המדע הרלוונטי?

נעם לויתן | פורסם ב-10/08/2024 | עודכן ב-14/08/2024

אימאן ח'ליף (שמאל) ולין יו-טינג במשחקים האולימפיים פריז 2024. צילומסך, Fair Use

ביום חמישי, 1 באוגוסט 2024, עלו לזירת האגרוף האולימפית שתי מתאגרפות בנות 25, אימאן ח’ליף (خليف) מאלג'יריה והאיטלקייה אנג'לה קאריני (Carini). הקרב ביניהן הסתיים לאחר 46 שניות בלבד. קאריני נטשה את הקרב לאחר שספגה שתי מהלומות חזקות בפניה, שאחת מהן ככל הנראה פגעה באפה. קאריני צעקה לעבר המאמן שלה "!non è giusto" ("זה לא הוגן!"), ולאחר ההכרזה על נצחונה של ח'ליף סירבה ללחוץ את ידה כפי שנהוג. קאריני נפלה על ברכיה בזירה, פרצה בבכי והתעלמה מניסיונה של ח’ליף לנחם אותה.

"לא יכולתי לסיים את התחרות", אמרה קאריני בדמעות בריאיון ל-BBC. "הרגשתי כאב חזק באף ואמרתי שעם הניסיון והבגרות שיש לי – אני מקווה שארצי לא תיקח את זה קשה ואני מקווה שאבי לא יקח את זה קשה – אבל עצרתי, סיימתי את הקרב למען עצמי". אביה של קאריני מת בשנת 2021 והיא הקדישה את קרבות האגרוף השנה לזכרו, כך שההפסד כאב לה במיוחד. למרות זאת, למחרת הקרב התנצלה האיטלקייה על כך שלא לחצה את ידה של ח’ליף. "זה לא משהו שתכננתי לעשות [להתעלם מלחיצת היד]", אמרה קאריני בריאיון לאתר La Gazzetta dello Sport. "אני רוצה להתנצל בפניה ובפני כולם. כעסתי בגלל שהמשחקים האולימפיים שלי ירדו לטמיון". היא הוסיפה שהפרישה שלה לא נבעה מחולשה אלא מבגרות, ושאם היא תפגוש שוב את ח’ליף, היא תחבק אותה.

ההפסד של קאריני עורר ביתר שאת מחלוקת שכבר החלה לרחוש, במיוחד ברשתות החברתיות, בנוגע לח'ליף. בבסיסה נמצאת הטלת ספק בנוגע למין (זוויג) של המתאגרפת, למגדר שלה, ולזכאותה להשתתף בתחרויות ספורט כאישה. "כל המחלוקת [לגבי ח’ליף] מעציבה אותי", אמרה קאריני. "צר לי גם על היריבה שלי. אם הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) קבע שהיא יכולה להילחם, אני מכבדת את ההחלטה הזו".
להמשיך לקרוא איגרוף נשים במשחקים האולימפיים. על מה המהומה?

מי היא האמבה אוכלת המוח?

נגלריה פאולרי היא יצור חד תאי נפוץ שחי במים מתוקים חמימים. לעתים נדירות היא חודרת למוח וגורמת למוות מהיר, כפי שקרה לאחרונה בישראל. מה יודעים עליה וכיצד אפשר להתגונן?

נעם לויתן

היום, 24 ביולי 2024, הודיע משרד הבריאות על ילד בן עשר שנדבק ב"אָמֶבָּה אוכלת מוח" לאחר שרחץ בפארק המים בחוף גיא בכנרת. מטעמי זהירות מונעת הורה המשרד על סגירת הפארק מייד. זה המקרה השלישי הידוע בישראל של אדם שחלה במחלה הנדירה. רק בתחילת החודש, ב-7 ביולי 2024, הודיע בית החולים בילינסון על מותו של גבר בן 26 שנדבק באמבה באותו פארק מים. החולה הראשון, בן 36, מת ביולי 2022 מדלקת קרום המוח. בזכות הערנות של ד"ר היבה אבו זיאד מהמרכז הרפואי פדה-פוריה התברר, רק לאחר מותו, שנדבק באותה אמבה קטלנית, גם הוא בנפת כנרת.

המחלה לה גורמת האמבה אוכלת המוח נקראת דלקת אמבית ראשונית של המוח וקרומי המוח (PAM; primary amoebic meningoencephalitis) והיא נדירה ביותר וקטלנית מאוד. בכל שנה נדבקים באמבה בארצות הברית רק שלושה אנשים בממוצע, וכמעט כולם מתים ממנה. מבין 154 המקרים הידועים בארצות הברית משנת 1962 עד שנת 2021, רק ארבעה מהחולים שרדו – שיעור תמותה של יותר מ-97 אחוז.

איור של N. fowleri בצורת ציסטה (ימין), שוטן (מרכז) וטרופוזואיט (שמאל). מקור: CDC, Public domain, via Wikimedia Commons

להמשיך לקרוא מי היא האמבה אוכלת המוח?

לאן מסתובב ההוריקן?

כמה מילים על הוריקנים, אפקט קוריוליס ואיך הם קשורים – או לא קשורים – לאסלה שלכם ולקליפ של "הוריקן"

נעם לויתן | פורסם ב-10/05/2024

הוריקן שמסתובב עם כיוון השעון, בקליפ לשיר "הוריקן" בביצוע עדן גולן. מקור: צילומסך [שימוש הוגן]
אם צפיתם בקליפ של השיר הוריקן (גוֹ עדן) אולי שמתם לב למשהו שמישהו קטנוני יותר ממני היה מכנה טעות נוראית – ההוריקן מסתובב עם כיוון השעון!

האם זו אכן טעות נוראית?
להמשיך לקרוא לאן מסתובב ההוריקן?

זימון תולעים, כמו ב"חולית"

תושבי כוכב הלכת הדמיוני אראקיס מזמנים תולעי ענק בעזרת מכשיר היוצר רעידות חזקות. גם בעולם האמיתי בני אדם מזמנים כך תולעים

נעם לויתן

שייח-חולוד ואדם
עקלתון החולות של אראקיס לצד האדם שזימן אותו, אומנות מעריצים (פאנארט) של "חולית". איור: Astronimation, CC BY 3.0, via YouTube

ייתכן שהסצנה הזו מוכרת לכם: אדם שנושא ציוד מיוחד מחפש נקודה מתאימה בקרקע כדי לתקוע בה יתד. כשהוא מוצא את הנקודה הוא נועץ בה מוט קצר ומחודד בקצהו, וחובט בגוף המוט. טפיחותיו מרעידות את האדמה ומזעיקות אל פני השטח תולעים גדולות.

ברומן המדע הבדיוני המופתי של פרנק הרברט, "חולית", התולעים שנמשכות לרעידות שיוצר הטפחן הן תולעי חול ענקיות (שֵׁייח-חוּלוּד, או "עקלתוני החולות" על פי התרגום של עמנואל לוטם). אורכן מאות מטרים, והדררים (Fremen) – נוודי המדבר החיים באראקיס, בחולית – שזימנו אותן רוכבים עליהן. בכדור הארץ הרעידות לא מזמנות תולעי חול דמיוניות, אלא שִׁלְשׁוּלִים, ששמם העממי הוא "תולעי אדמה".
להמשיך לקרוא זימון תולעים, כמו ב"חולית"

ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות

מחזור החיים של היצורים החד תאיים האלה מוזר, וכולל שינוי צורה ליצור רב-תאי תוך הקרבה עצמית – ולעתים רמאות

נעם לויתן

שלושה גופי פרי עם גבעול לבן קצר ועליו "ראש" מוארך שחור עם צבעי קשת מבריקים, כמו כתם שמן על הכביש
גופי פרי של רירית פלסמודית מהמין Diachea leucopodia. צילום: Stu Pickell, CC BY-NC 4.0, via iNaturalist

זו חיה? זה צמח? זו פטרייה? לא! זו רִירִית (slime mould). היצור שנושא את השם הלא סקסי בעליל הזה תואר לראשונה באמצע המאה ה-19 ומיד יצר לחוקרים בעיות. יש לו גופי פרי כמו של צמח או פטרייה, ותלוי בסוג הרירית, הוא יכול לזחול כמו חיה או להתפשט בדומה לפטרייה.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוחלט שהיצור הזה הוא פטרייה מוזרה ביותר. אולם במהרה התברר שהוא אינו קרוב לפטריות, או לצמחים ולבעלי חיים, אלא שהוא חלק מהקבוצה אמבוזואה (Amoebozoa): יצורים חד-תאיים בעלי גרעין כגון… אָמֶבּוֹת.

מאחר שבעבר טעו לחשוב שהיצור קרוב לפטריות, הוא כונה פטרירית. כיום הוא איבד את ה"פט" וקרוי רירית, אם כי שמו הרשמי בעברית הוא רִירָנִית.

קיימות שלוש קבוצות של ריריות אמיתיות (Eumycetozoa). הראשונה היא של ריריות קטנות שכמעט ולא נחקרו, ושמה הקליט הוא Protosporangiida.
להמשיך לקרוא ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות