חיסונים – תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות

עימותים על מדע? לא תודה

מתנגדי החיסונים רוברט פ' קנדי ג'וניור, אהרון סירי וסטיב קירש ביקשו מפול אופיט להתעמת איתם בנושא בטיחות החיסונים. אחד מהם אף הציע לו מיליון דולר כדי לעשות זאת. להלן הסיבות שבגללן הוא סירב

פול אופיט, מאנגלית: פרי ליטאי | פורסם במקור ב-16/12/2025

לפני כמה שנים נציגיו של רוברט פ' קנדי ג'וניור, שעמד אז בראש ארגון מתנגדי החיסונים Children’s Health Defense, הציעו לי 50 אלף דולר כדי שאתעמת איתו פומבית בנושא בטיחות חיסונים. בשבוע האחרון אהרון סירי, עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג את קבוצת מתנגדי החיסונים ICAN, גם ביקש שאתעמת איתו. כך עשה גם סטיב קירש, יזם וממציא שותף של העכבר האופטי, שהציע לשלם לי מיליון דולר אם אסכים להתעמת איתו.

סירבתי לכולם, מאחר שאין משמעות למה שהם יאמרו במהלך העימות, וגם אין משמעות למה שאני אומר. בזירה המדעית הדבר היחיד שקובע הוא חוזק הראיות והיכולת לשחזר אותן באופן בלתי תלוי.

להמשיך לקרוא

טראמפ קושר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, בניגוד לידע הקיים

נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים

נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025

נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.

טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".

מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.

להמשיך לקרוא

שר הבריאות של ארצות הברית הדיח את המומחים המייעצים ל-CDC בנושאי חיסונים

השר רוברט פ' קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים ידוע, פיטר את כל חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים בטענה שהוא מנסה להחזיר את אמון הציבור בחיסונים. מומחים סבורים שהחלטתו תגרום נזק ושהיא "אסון מוחלט לבריאות הציבור"

נעם לויתן

שר הבריאות של ארצות הברית, רוברט פ' קנדי ג'וניור, הגשים אתמול חלום ישן שלו והדיח בצעד חסר תקדים את כל 17 חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים (ACIP). הוועדה מורכבת מצוות מומחים בלתי תלוי המייעץ בהתנדבות למרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בנושא חיסונים.

קנדי ג'וניור הכריז על פיזור הוועדה בטור דעה, הסגור תחת חומת תשלום, בוושינגטון פוסט. "זה אינו פרסום בפורום ממשלתי", אמרה לי דורית רייס, פרופסור למשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "זהו אינו ממשל תקין, ואינו שקוף לציבור".

בטור טען קנדי שהוא מפזר את הוועדה כדי להחזיר את אמון הציבור בחיסונים מאחר שהיא "נגועה בניגודי עניינים מתמשכים, והפכה ללא יותר מחותמת גומי לכל חיסון". אולם, בדיקה של הרדיו הציבורי האמריקאי (NPR) מצאה, שהדוח שלטענתו מראה שלחברי הוועדה יש ניגודי עניינים חמורים כלל לא מראה זאת. כמו כן, חברי הוועדה עוברים תהליך בדיקה קפדני כדי למנוע ניגוד עניינים כלשהו, ואסור להם אפילו להחזיק מניות של יצרני חיסונים. יתכן שבעיני קנדי כל אדם שחקר חיסונים ולכן מומחה בתחום, הוא גם בעל "ניגוד עניינים", אף שהעובדות לא מראות זאת.

להמשיך לקרוא

מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

התפרצות החצבת בארצות הברית היא הזדמנות להזכיר: הסכנות של המחלה גדולות בהרבה מהסיכון הזעום לתופעות לוואי מהחיסון נגדה

נעם לויתן | פורסם ב-05/03/2025

תינוק חולה חצבת. צולם בפיליפינים בשנת 2014. צילום: Jim Goodson, M.P.H, CDC, Public Domain.

החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.

הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.

ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.

חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.

למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.

להמשיך לקרוא

הקנוניה נגד בריאות אמריקה

רוברט פ' קנדי ג'וניור, שר הבריאות המיועד של ארצות הברית, הוא מתנגד חיסונים מוכר בעל היסטוריה ארוכה של הפצת מידע כוזב המסכן ומטעה את הציבור, ושהוביל למותם של ילדים

נעם לויתן | פורסם ב-25/01/2025

רוברט פ' קנדי נואם בעצרת בחירות באריזונה. צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0, via Flickr

היה זה בוקר של יום שני, באוקטובר 2014, כששתי חברות גילו בסנטרל פארק בעיר ניו יורק גופה שלא הייתה אמורה להיות שם. הנשים טיילו בפארק עם הכלבים שלהן, צ'יוואווה מעורב וטרייר, ולקראת סוף הטיול, בדרכן אל מחוץ לפארק, אחד הכלבים – הטרייר – משך את תשומת ליבן לאופניים שהיו זרוקים על הקרקע לצד השביל. לצד האופניים נמצאה גופת גורת דוב שחור, שראשה פעור הפה נח על גלגלם האחורי.

היתקלות בפגרים של חיות – כגון דביבונים או כלבים – ולעתים נדירות אף גופות של בני אדם בסנטרל פארק בוודאי אינה נעימה, אך עלולה להתרחש מדי פעם. עם זאת דובים שחורים, מתים או חיים, לא נצפו שם כבר מאות שנים, ואפילו בגן החיות שבפארק לא מוחזק אף דוב כזה. בכתבה בניו יורק טיימס ציינה מומחית דובים מקנדה שלדעתה מישהו הרג את הדובה במקום אחר והעביר את הגופה לסנטרל פארק, מאחר שלא סביר שגורת דובים תתרחק כל כך מהאם שלה ותצעד אל הפארק הירוק דרך ג'ונגל הבטון שהוא העיר ניו יורק.

מצב הגופה העלה חשש שהדובה עברה התעללות כלשהי. חתכים נמצאו על צידה ונראה שאולי נחבטה. לאור זאת משטרת ניו יורק פתחה בחקירה. שוטרים נטלו טביעות אצבעות מהאופניים, והגופה נשלחה לנתיחה שחשפה שהגורה נהרגה מפגיעת רכב. "זה לא היה עניין משטרתי", אמר לניו יורק טיימס קצין בדימוס במחלק הרצח של הברונקס. "אלא אם הדובה נהרגה על ידי אדם… בני אדם הם משוגעים".

להמשיך לקרוא

מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-99 מיליון מחוסנים ומצאו שהחיסונים נגד COVID-19 קשורים לעלייה קטנה בתופעות חריגות, נדירות, ומוכרות ממחקרים קודמים. החיסונים בטוחים והסיכון מהמחלה עצמה גדול בהרבה

נעם לויתן

בקבוק חיסון לקורונה, אילוסטרציה. צילום: Artem Podrez, Pexels

מאז שנת 2020 יותר מ-70 אחוזים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד COVID-19. במהלך תקופה זו ניתנו כ-13.6 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה ברחבי העולם, ולרובם המוחלט של המחוסנים לא היו תופעות לוואי לאחר החיסון, או היו להם תופעות לוואי קלות בלבד. עם זאת, ככל שהחיסון ניתן ליותר ויותר אנשים עלולות להתרחש תופעות לוואי נדירות מאוד, שלא התגלו לפני כן. מסיבה זו רשויות הבריאות עוקבות אחר דיווחים על תופעות חריגות אצל מתחסנים, למקרה שיתגלו סימנים לתופעות לוואי אמיתיות הקשורות לחיסון.

במחקר שהתפרסם לאחרונה ניתחו חוקרים של רשת נתוני החיסונים העולמית (GVDN) דיווחים על תופעות חריגות אצל יותר מ-99 מיליון אנשים, משמונה מדינות שונות, שהתחסנו נגד קורונה. המחקר, שנעשה במימון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), הוא המחקר הגדול ביותר שנעשה על בטיחות החיסונים ל-COVID-19. החיסונים שנבדקו היו חיסוני ה-mRNA של פייזר וביונטק ושל מודרנא, והחיסון בטכנולוגיה של וקטור נגיפי של חברת אסטרה-זניקה ואוניברסיטת אוקספורד.
להמשיך לקרוא מחקר תצפיתי ענק בדק את בטיחותם של חיסוני קורונה

פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?

נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022

בקבוקוני חיסון MVA–BN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.

לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.

בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
להמשיך לקרוא פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף

אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?

נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021

הדמיה ממוחשבת של חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2. איור: NIAID, CC-BY

ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.

הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.

אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.
להמשיך לקרוא אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה

בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה

נעם לויתן

אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך

ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.

מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
להמשיך לקרוא עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה

קצרצרים: הפרכת שמועה – חיסון קורונה בזמן היריון

כמה גופי תקשורת מסגרו בצורה מפחידה את עמדת ארגון הבריאות העולמי לגבי חיסון נשים בהיריון בחיסון נגד קורונה של חברת מודרנא

נעם לויתן

אישה בהיריון. צילום: freestocks.org, Pexels

גופי תקשורת שונים פרסמו כתבות מטעות – אולי לשם רייטינג – לפיהן ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ממליץ לנשים הרות שלא לקבל את החיסון של מודרנא". זה לא מדויק. רשמית WHO ממליץ לחסן בחיסונים של פייזר או של מודרנא רק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה, אך ארגונים אחרים ממליצים לאפשר זאת גם בתנאים אחרים.

על פי WHO מאחר שהניסויים בחיסונים לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון, אין די מידע בנושא והוא לא יכול להמליץ להן להתחסן. עם זאת הארגון מציין שבגלל מנגנון הפעולה של החיסונים אין סיבה להניח שהם מסוכנים לנשים בהיריון. גם ניסויים בחיות הרות הראו שהם בטוחים. לעומת זאת COVID-19, מחלת הקורונה, מסוכנת לנשים בהיריון.

מסיבות אלה כרגע הארגון ממליץ לחסן נשים בהריון "אם היתרון של חיסונן עולה על הסכנה התיאורטית". עם זאת, הוא לא ממליץ לעשות בדיקת היריון לפני שמתחסנים. כלומר הארגון מודע לכך שהסכנה אכן מאוד תיאורטית. הארגון לא מזכיר זאת אך בניסויים בחיסונים היו מקרים בודדים של מתנדבות שחוסנו והתברר שהן בהיריון, ולא נצפתה כל השפעה שלילית.

לאור מידע זה, ובמיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון, האיגוד האמריקאי (ACOG) למיילדות וגינקולוגיה, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [PDF], משרד הבריאות [PDF], ועוד קבעו כי ניתן לחסן נשים בהיריון.

אם כן, ארגון הבריאות לא פרסם המלצה ספציפית נגד החיסון של מודרנא. הארגון פרסם המלצות זהות לחיסון נשים בהיריון לגבי שני החיסונים. ארגונים אחרים גם כן טוענים שאין מניעה לחסן נשים בהיריון המעוניינות בכך – בחיסון של פייזר או של מודרנא.

להמשיך לקרוא קצרצרים: הפרכת שמועה – חיסון קורונה בזמן היריון