מחקר חדש הראה ש"בן דוד" של נגיף הקורונה המוכר מסוגל להדביק זן עכברי מעבדה ספציפי ולהרוג אותו

נעם לויתן

הכותרת שבחרתי לרשומה הזאת ארוכה ולא מלהיבה במיוחד. אולי בגלל זה גורמים שונים בעולם, ובעקבותיהם גופי תקשורת ברחבי העולם, העדיפו לנצל את המחקר – שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין סין למונגוליה – כדי להפחיד מפני מחקר בנגיפים ומפני מדענים סיניים.

המחקר החדש פורסם, כמקובל בימינו, כטיוטה באתר bioRxiv, שמאפשר לחוקרים לפרסם מאמרים טרם הפרסום בכתבי עת מדעיים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. על פי הפרסום החוקרים הדביקו עכברים, שהונדסו גנטית כך שעל פני תאיהם תהיה גרסה של בני אדם של החלבון ACE2, בנגיף קורונה מוכר של פנגולין. כל ארבעת העכברים שנחשפו לנגיף חלו ומתו תוך מספר ימים. למרות זאת אין כל ראיות לכך שהנגיף מסוכן לבני אדם, והוא אפילו לא מסוגל לפגוע בעכברים מזנים דומים.

החלבון ACE2 נפוץ בבני אדם על פני תאי ריאה, תאי כליה, תאי המעי הדק ועוד. הנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלת הקורונה COVID-19, נעזר בחלבון זה כדי לחדור לתאי הגוף ולהדביקם. אותו חלבון שימש גם את הנגיף שגרם למגפת ה-SARS.

לכמה בעלי חיים, כגון חתולים, חמוסים ואוגרים, יש קולטני ACE2 הדומים לאלה של האדם, ולכן נגיף הקורונה יכול להדביק גם אותם. אולם, הנגיף לא יכול להדביק עכברים באופן טבעי. לכן, כדי לחקור את נגיף הקורונה במעבדה, בעזרת עכברים, משתמשים בכל העולם בזני עכברי מעבדה מהונדסים גנטית, שעל תאיהם יש קולטני ACE2 "אנושיים". במחקר הנוכחי הדביקו עכברים כאלו בנגיפי קורונה שקרובים לנגיף SARS-CoV-2.

הנגיפים התגלו בשנת 2020, כשחוקרים חיפשו נגיפים בדגימות שנלקחו בשנת 2017 מגופם של פנגולינים מלאיים (Manis javanica), שהוברחו לסין, נתפסו, והועברו למקום שמוגדר כמקלט לחיות בגואנגשי. אחד הנגיפים שהתגלו קיבל את השם GX_P2V, והוא ה"כוכב" של המחקר הנוכחי.

ליתר דיוק הנגיף שנבדק במחקר הוא וריאנט של GX_P2V. מאז שהנגיף התגלה גידלו אותו, כמקובל, בתרביות תאים במעבדה. כתוצאה מכך הוא עבר אבולוציה ובמהלך הדורות הופיעו אצלו מוטציות שמשפרות ככל הנראה את יכולתו להתרבות במעבדה. עם זאת, נראה שהמוטציות האלו החלישו את הנגיף והקטינו את יכולתו לפגוע בתאי אדם או לגרום למחלה באוגרים. יתכן שנגיף מוחלש זה יוכל לשמש בסיס לפיתוח חיסון חי-מוחלש כללי נגד SARS-CoV-2 והנגיפים הקרובים לו.

מחקרים קודמים אף הראו שהווריאנט המוחלש GX_P2V לא מסוגל לגרום למחלה בשני זנים שונים של עכברים מהונדסים גנטית עם ACE2 אנושי.

אם כך, מדוע העכברים במחקר הנוכחי מתו לאחר הדבקה בנגיף?

עכברים מהונדסים עם קולטן ACE2 אנושי הם לא מודל טוב למחקר על חומרת מחלה או על התאים שמותקפים על ידי הנגיף. בעכברים אלה, בניגוד למצב באדם או אפילו בעכבר, החלבון ACE2 מופיע על פני כל תאי הגוף ולעתים בריכוז מאוד גבוה. זה לא מצב טבעי כלל.

החוקרים משערים שבזן עכברי המעבדה שהשתמשו בו יש כמות גדולה של הקולטן במוח, דבר שאיפשר לנגיף להדביק את מוח העכברים בקלות ולגרום למותם. זו תכונה של העכברים במחקר הנוכחי, שלא קיימת בעכברים המהונדסים מהמחקר הקודם וגם לא בבעלי חיים אחרים – כולל האדם. לכן, ככל הידוע, הווריאנט המוכר הזה של הנגיף אינו מסוכן ואינו קטלני במיוחד. להפך, נראה שהוא וריאנט בטוח למדי.

עם זאת, המחקר הנוכחי, וגם מחקרים הקודמים, מספקים ראיות ליכולות של נגיפי קורונה דמויי SARS-CoV-2 להדביק מגוון של יצורים. הם מזהירים אותנו, שוב, מפני הסכנה למגפה חדשה שתיווצר בעקבות מחלות זואונוטיות: מעבר של נגיפים מחיות לבני אדם. הסיכון לכך גובר במקומות שבהם בני אדם נמצאים במגע קרוב עם בעלי חיים אחרים, כגון השווקים החיים הצפופים והנוראים בסין, או בעקבות פלישה של האדם לבתי הגידול של חיות בר והריסתם – אותם תנאים שהובילו למגפת COVID-19.

תודה ליעל פורמן על העזרה.

עקבו אחרי גם ב:

פרופילים אישיים, לא רק על מדע

הכתבה פורסמה לראשונה ב-ynet.