עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

השוני בין שני המינים נובע בעיקר מהבדל בבקרה ולא מהבדל בגנים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שימפנזה צעיר
שימפנזה צעיר. צילום: Frans de Waal, Emory University, מתוך: PLOS Biol. 3, e202 (2005).

כידוע, בעלי-החיים הקרובים אלינו ביותר הם השימפנזים והבונובו. אך למרות הדמיון הרב והברור בינינו ובינם, לא ניתן להתעלם מכמה הבדלים חשובים. הבדלים אלו ניכרים בעיקר בתחום ההתנהגותי והקוגניטיבי, וגם בתחום התזונה – בני-אדם, בכל מקום על פני כדור-הארץ, ניזונים מתפריט מגוון בהרבה מזה של קרובינו. ניתן היה לצפות כי הבדלים אלו יתגלו בנקל במחקר הבודק את השוני בין החלבונים והגנים (רצפי ה-DNA המקודדים לחלבונים) של בני-אדם ושימפנזים.
להמשיך לקרוא עד כמה אנו שונים מהשימפנזים?

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור

הולי דנסוורת' | The Mermaid's Tale

אנשים אינם מתנגדים לאבולוציה, נרתעים ממנה או מבקשים ללמד בריאתנות במקביל ("ללמד את המחלוקת") רק מאחר שהם נאחזים בהסברים על-טבעיים המאפשרים להם להרגיש שייכוּת לשבט. תרבות היא אמנם עוצמתית למדי, אך ההתנגדות נובעת מסיבות מורכבות יותר מאשר אמונה עיקשת בעל-טבעי כפי שהוא מפורש ומוצג בכתובים עתיקים.

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור שאינה מוגבלת לבריאתנות פונדמנטליסטית, אלא מתפרשׂת מעבר לכך. גם אנשים משכילים, בעלי ראש פתוח ושאינם פונדמנטליסטים לא רואים אותה בעין יפה! רשמתי כאן מספר רעיונות למה זה כך…

לולא האבולוציה היינו משגרים בהתחלה אדם

להמשיך לקרוא לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור

גאווה משפחתית

ממחקרים שונים עולה כי קיימים גורמים גנטיים המשפיעים על נטייה הומוסקסואלית. בהנחה כי גברים הומוסקסואלים מביאים פחות ילדים – כיצד נטייה זו ממשיכה להתקיים?

זוג הומואים אוחזים ידיים.
זוג הומואים מחזיקים ידיים. צילום: Till Krech, CC-BY.

על פי תיאוריית האבולוציה, פרט המתאים לסביבתו שורד ומעמיד צאצאים וכך מעביר את הגנים שלו הלאה. לאור זאת, דומה שקשה להסביר תכונה כגון הומוסקסואליות, המוכרת בקרב בעלי-חיים רבים – תמנונים, אווזים, בני אדם, איילים ועוד. כיצד ייתכן כי הומוסקסואלים – שסביר כי יביאו לעולם פחות צאצאים, אם בכלל, ממקביליהם ההטרוסקסואלים – קיימים? הרי צפוי כי תכונה המונעת העמדת צאצאים תיעלם מהאוכלוסייה במהלך הברירה הטבעית. במחקר שפורסם בכתב-העת המקוון PLOS ONE, הציעו אנדראה קאמפריו צ'אני (Camperio Ciani) ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה מודל שנועד לענות על שאלה זו.
להמשיך לקרוא גאווה משפחתית

החייזר של סיריוס

מה היצור שבתמונה? חייזר או בן כלאיים חייזרי, כפי שיוצרי הסרט "סיריוס" טוענים, או אולי משהו אחר?

גלעד דיאמנט, בעל הבלוג "חשיבה חדה", כתב בסיוע של יונת אשחר ושלי רשומה הסוקרת את ההיסטוריה של היצור ואת המידע הידוע עליו עד היום ולבסוף חושפת את זהותו על סמך הממצאים האחרונים.

לקריאת הרשומה "סיפור החייזר הממוחזר" בבלוג של גלעד.

קבורים בסהרה

קברים השייכים לבני תרבויות שונות התגלו במדבר ומעידים שפעם היה כאן אגם

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

Deutsch: Dünenzüge im abendlichen Licht zwisch...
מדבר טנרה שבדרום סהרה. מתוך ויקיפדיה.

מדבר סהרה הוא המדבר החם הגדול בעולם. הוא משתרע לרוחבה של מרבית צפון אפריקה, מים סוף במזרח ועד לאוקיינוס האטלנטי במערב, ושטחו עולה על תשעה מיליון קמ"ר. המדבר כיום צחיח וחם וכמות בעלי החיים והצמחים בו דלה. עם זאת ישנן עדויות היסטוריות, כגון משקעי אגמים עתיקים וציורי מערות המתארים פילים, ג'ירפות ויענים, שהיו תקופות שבהן ירדו גשמי מונסון על סהרה והפכו אותו למקום ירוק ושופע. צוות חוקרים בראשות הפליאונטולוג פול סרנו (Sereno) מאוניברסיטת שיקגו עסק בשנת 2000 בחפירות לחיפוש עצמות דינוזאורים בקצהו המערבי של מדבר טֶנֶרֶה, בניז'ר שבדרום סהרה (את החפירות מימנה חברת נשיונל ג'יאוגרפיק). הצוות גילה במקרה כ-200 קברים השייכים לשתי תרבויות שונות ששכנו לחופו של אגם כאשר סהרה היה ירוק בזמן תקופת האבן החדשה (הנֵיאוליתית). סרנו וצוותו פרסמו את תגליתם באוגוסט 2008 בכתב העת המקוון PLOS ONE.

הקברים ממוקמים על ראשן של דיונות קדומות להמשיך לקרוא קבורים בסהרה

קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות

ג'וליאן לוי (Levy) היה בן 12 לפני שנתיים כשאביו, אלן קינגסטון (Kingstone) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שיתף אותו בבעיה. בעלי חיים רבים, כולל כלבים, דולפינים, קופים ובני אדם נוטים לעקוב אחר המבט של חיות אחרות, אך לא ידוע כיצד הם עושים זאת. השערה אחת היא כי לבני אדם ופרימטים אחרים יש נטיה להתמקד בעיניים ואכן קיים במוח אזור מיוחד המתמחה בכך. אפשרות נוספת היא שהם פשוט נוטים להתמקד במרכז הפנים, היכן שבמקרה נמצאות גם העיניים ואכן קיים במוח גם איזור שתפקידו לזהות ולהתמקד בפנים.

אך כיצד אפשר לבדוק איזו משתי ההשערות נכונה? הרי אין בנמצא יצורים בעלי עיניים ברורות שלא נמצאות בראשם. ג'וליאן הציע מיד פתרון קסם – להשתמש ביצורים מספר המפלצות של משחק התפקידים מבוכים ודרקונים (D&D). הוא הציג ל-22 מתנדבים 36 תמונות של יצורים דמויי אנוש (בני אדם, אורקים, קנטאורים וכו') ושל מפלצות (Beholder, Gibbering Mouther ועוד), שהעיניים שלהן ממוקמות באזורים מוזרים, ועקב אחר המבט של המתנדבים באמצעות מצלמה מיוחדת. מבטם של המתנדבים התמקד במרכז המסך ואז עלה למעלה, במקרה של יצורים דמויי אנוש, או זז לכיוונים שונים במפלצות – בהתאם למיקום בעיניים. כלומר, על פי המחקר בכל המקרים בני אדם מסתכלים על עיניים של יצורים ולא פשוט מתמקדים בפניהם.
להמשיך לקרוא קצרצרים: מבטים מצטלבים, גם כשמדובר במפלצות