שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?
בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.
אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.
בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
קראו עוד
פחות אבל יותר: הגדלת כמות החיסונים לאבעבועות הקוף
שינוי הדרך בה מוזרק החיסון יכול להגדיל את כמות המנות הזמינות עד פי חמישה, אך ההחלטה לעשות זאת מבוססת כמעט אך ורק על מחקר יחיד. האם השיטה החדשה תפעל?
נעם לויתן | פורסם ב-20/08/2022
בקבוקוני חיסון MVA–BN נגד אבעבועות הקוף. מקור: U.S. Department of Health and Human Services.
לפני כמה ימים, ב-9 באוגוסט 2022, הודיע מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) שהוא משנה את שיטת מתן החיסון נגד אבעבועות הקוף, כך שמספר המנות הזמינות לשימוש יגדל.
בעקבות המחסור החמור במנות חיסון בכל העולם, מדינות אחרות שוקלות גם כן לשנות את אופן מתן החיסון. בישראל הודיע משרד הבריאות בסיכום השבועי על המחלה, שפורסם ב-17 באוגוסט, שהוא "בודק אפשרות לשינוי ההנחיות לחיסון בהתאם לאישור ארגון המזון והתרופות האמריקאי שיאפשר ניצול מוגבר של כל מנת חיסון". אתמול המליצה סוכנות התרופות האירופית (ה-EMA) למדינות החברות באיחוד לשנות את שיטת מתן החיסון כדי להגדיל את כמות המנות הזמינות, כל עוד נמשך המחסור בחיסונים נגד אבעבועות הקוף.
קראו עוד
אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6
פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון
נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.
מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.
נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.
מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).
שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
קראו עוד
על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה
ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף
נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.
ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.
מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
קראו עוד
בפרקים הבאים של אומיקרון
בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?
נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012
חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.
בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.
על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".
לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"
המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
קראו עוד
אומיקרון: וריאנט קורונה החדש
ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?
נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021
הדמיה ממוחשבת של חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2. איור: NIAID, CC-BY
ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.
הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.
אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.
קראו עוד
עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה
בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה
נעם לויתן
אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך
ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.
מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
קראו עוד
עלייתה של מגפת האיידס
לרגל 40 שנה לפרסום המאמר הראשון שתיאר מקרי איידס, רשומה מהעבר על ההיסטוריה של HIV ושל מגפת האיידס הקטלנית
נעם לויתן
המאמר שסימן את תחילתה של מגפת האיידס. מקור: MMWR 30 (1981), CDC, Public Domain.
היום לפני 40 שנה, ב-5 ביוני 1981 פרסמו הרופא הצעיר – רק בן 33 – מיכאל גוטליב (Gottlieb) ועמיתיו בכתב עת של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) דוח על מקרה משונה: חמישה גברים הומוסקסואלים צעירים מלוס אנג'לס, שלא היה ביניהם כל קשר, חלו בדלקת ריאות לא שגרתית שנגרמת מפטרייה (Pneumocystis carinii) שכולנו נחשפים אליה בלי לחלות.
עד 1981 היתה המחלה נדירה ביותר ופגעה רק במדוכאי מערכת חיסון, כגון אנשים לאחר השתלה או כאלו הסובלים מתת-תזונה קיצוני. אולם, חמשת הצעירים – ששניים מהם מתו מהמחלה עוד בטרם פורסם הדוח – היו בריאים עד להופעת המחלה ולא עברו טיפולים שהיו עלולים לפגוע במערכת החיסון שלהם. למרות זאת, נוסף לדלקת הריאות, הצעירים סבלו גם מזיהום קשה בקנדידה – פטרייה אחרת הקיימת באופן טבעי בגוף ולא מזיקה לאנשים בריאים, אך עלולה לגרום למחלה אצל מדוכאי מערכת החיסון. בדיקת דם של שלושה מהחולים חשפה כי פעילות תאי מערכת החיסון שלהם פגועה.
גוטליב ועמיתיו לא ידעו זאת, אך הדוח שלהם הוא התיעוד הראשון של מקרי איידס בעולם המערבי. תסמונת שעד מהרה התברר שהיא מגפה כלל עולמית.
לקריאת הרשומה המלאה: "ההיסטוריה של HIV ומגפת האיידס"
קראו עוד
קצרצרים: הפרכת שמועה – חיסון קורונה בזמן היריון
כמה גופי תקשורת מסגרו בצורה מפחידה את עמדת ארגון הבריאות העולמי לגבי חיסון נשים בהיריון בחיסון נגד קורונה של חברת מודרנא
נעם לויתן
אישה בהיריון. צילום: freestocks.org, Pexels
גופי תקשורת שונים פרסמו כתבות מטעות – אולי לשם רייטינג – לפיהן ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ממליץ לנשים הרות שלא לקבל את החיסון של מודרנא". זה לא מדויק. רשמית WHO ממליץ לחסן בחיסונים של פייזר או של מודרנא רק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה, אך ארגונים אחרים ממליצים לאפשר זאת גם בתנאים אחרים.
על פי WHO מאחר שהניסויים בחיסונים לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון, אין די מידע בנושא והוא לא יכול להמליץ להן להתחסן. עם זאת הארגון מציין שבגלל מנגנון הפעולה של החיסונים אין סיבה להניח שהם מסוכנים לנשים בהיריון. גם ניסויים בחיות הרות הראו שהם בטוחים. לעומת זאת COVID-19, מחלת הקורונה, מסוכנת לנשים בהיריון.
מסיבות אלה כרגע הארגון ממליץ לחסן נשים בהריון "אם היתרון של חיסונן עולה על הסכנה התיאורטית". עם זאת, הוא לא ממליץ לעשות בדיקת היריון לפני שמתחסנים. כלומר הארגון מודע לכך שהסכנה אכן מאוד תיאורטית. הארגון לא מזכיר זאת אך בניסויים בחיסונים היו מקרים בודדים של מתנדבות שחוסנו והתברר שהן בהיריון, ולא נצפתה כל השפעה שלילית.
לאור מידע זה, ובמיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון, האיגוד האמריקאי (ACOG) למיילדות וגינקולוגיה, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [PDF], משרד הבריאות [PDF], ועוד קבעו כי ניתן לחסן נשים בהיריון.
אם כן, ארגון הבריאות לא פרסם המלצה ספציפית נגד החיסון של מודרנא. הארגון פרסם המלצות זהות לחיסון נשים בהיריון לגבי שני החיסונים. ארגונים אחרים גם כן טוענים שאין מניעה לחסן נשים בהיריון המעוניינות בכך – בחיסון של פייזר או של מודרנא.
"יש לך את הסרטן של אמא שלך"
שני ילדים חולי סרטן נדבקו בו מהאימהוֹת שלהם, כנראה במהלך הלידה
נעם לויתן
תא סרטן ריאה שגדל בתרבית. צילום: Anne Weston, Francis Crick Institute, CC-BY.
שני ילדים ביפן, אחד בן 23 חודשים והשני בן שש, חלו בסרטן ריאות. סיפור עצוב, והפעם גם מיוחד מאוד: מתברר שמקור הגידולים אינו בתאי גופם של הילדים אלא בתאי סרטן צוואר הרחם שבו חלו האימהוֹת שלהם. הגידולים עברו לילדים בדרך שלא הייתה מוכרת עד כה – הם נשמו את התאים הסרטניים של אימהותיהם, ככל הנראה במהלך הלידה.
קראו עוד
עקבו אחרי ב:
פרופילים אישיים, לא רק על מדע
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 