מחלת עור של חיות התגלתה אצל גברים באירופה ובישראל

החולים הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שלא היו בקרבת חיות, וכנראה נדבקו במהלך יחסי מין. ההתפרצות מזכירה את התפרצות אבעבועות הקוף, אך מחלת העור קלה בהרבה ויש לה טיפול

נעם לויתן | פורסם ב-12/05/2026

בין דצמבר 2025 למרץ 2026 פנו כמה גברים בברצלונה שבספרד ובליון שבצרפת למרפאות למחלות מין, בגלל פריחה מוזרה שהופיעה על גופם. התברר שהפריחה, שנראית כמו פצעונים מוגלתיים המזכירים דלקת בזקיקי שיער, היא דרמטופילוזיס (dermatophilosis), מחלת עור חיידקית של חיות משק.

לעתים נדירות המחלה מדביקה בני אדם, אך זה קורה אצל ציידים, חקלאים, וטרינרים או אנשים אחרים שיש להם מגע קרוב עם החיות, כמו רוכבי פילים או סוסים. החולים מצרפת וספרד לא באו במגע עם חיות משק או בר, ואף לא שהו בחודש שקדם להופעת התסמינים באזורים טרופיים שבהם המחלה נפוצה. הגורם המשותף לחולים הוא שכולם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים – קבוצה שכוללת גברים סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים, או בקיצור סמב"ה. ככל הנראה הם נדבקו במחלה בזמן קיום יחסי מין.

להמשיך לקרוא מחלת עור של חיות התגלתה אצל גברים באירופה ובישראל

קצרצרים: מה קורה אם בולעים מסטיק?

נעם לויתן

בכל העולם הורים עם מוסר מפוקפק מנצלים את האגדה שלוקח למסטיק שבע שנים להתעכל, כדי לגרום לילדים להוציא את המסטיק מהפה. אך זו רק הפחדה.

חלק מרכיבי המסטיק – כמו הממתיקים – מתעכלים ומתפרקים. הרכיבים האחרים, שמהווים את בסיס המסטיק, לא מתעכלים ואין להם ערך תזונתי. ה-FDA אפילו מגדיר מסטיק כ"חומר לעיס ולא מזין" ("nonnutritive masticatory substance"). רכיבים אלה עוברים את מערכת העיכול ויוצאים פחות או יותר כמו שנכנסו, בדומה לחומרים לא מתעכלים אחרים, כגון זרעים. אם ראיתם פעם מה קורה לתירס אחרי שסיים לעבור במערכת העיכול אתם יכולים לדמיין מה קורה למסטיק.

ככלל כל גוף קטן מספיק (קוטר של פחות מ-2 סנטימטרים) יעבור בשלום את מערכת העיכול שלנו, גם אם אינו מתעכל. אבל, בליעה של מסטיקים רבים בזמן קצר יכולה לגרום להם להיצמד זה לזה וליצור כדור מסטיק גדול שעלול לגרום לחסימת המעי. זה נדיר למדי: במאמר מ-1998 מתוארים רק שלושה מקרים כאלו, ומאז פורסמו עוד כמה מקרים בודדים. למשל, ב-2004 נערה ישראלית בת 18 עברה ניתוח להסרה של גוש מהבטן, לאחר שבמשך שנים לעסה ובלעה לפחות חמישה מסטיקים שטוחים בכל יום.

אין בעיה לבלוע מסטיק מדי פעם, הוא יצא מהגוף במהירות ולא ימתין בו שבע שנים.

להמשיך לקרוא קצרצרים: מה קורה אם בולעים מסטיק?

​עימותים על מדע? לא תודה

​מתנגדי החיסונים רוברט פ' קנדי ג'וניור, אהרון סירי וסטיב קירש ביקשו מפול אופיט להתעמת איתם בנושא בטיחות החיסונים. אחד מהם אף הציע לו מיליון דולר כדי לעשות זאת. להלן הסיבות שבגללן הוא סירב

פול אופיט, מאנגלית: פרי ליטאי | פורסם במקור ב-16/12/2025

​לפני כמה שנים נציגיו של רוברט פ' קנדי ג'וניור, שעמד אז בראש ארגון מתנגדי החיסונים Children’s Health Defense, הציעו לי 50 אלף דולר כדי שאתעמת איתו פומבית בנושא בטיחות חיסונים. בשבוע האחרון אהרון סירי, עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג את קבוצת מתנגדי החיסונים ICAN, גם ביקש שאתעמת איתו. כך עשה גם סטיב קירש, יזם וממציא שותף של העכבר האופטי, שהציע לשלם לי מיליון דולר אם אסכים להתעמת איתו.

​סירבתי לכולם, מאחר שאין משמעות למה שהם יאמרו במהלך העימות, וגם אין משמעות למה שאני אומר. בזירה המדעית הדבר היחיד שקובע הוא חוזק הראיות והיכולת לשחזר אותן באופן בלתי תלוי.

להמשיך לקרוא ​עימותים על מדע? לא תודה

טראמפ קושר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, בניגוד לידע הקיים

נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים

נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025

נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.

טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".

מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.

להמשיך לקרוא טראמפ קושר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, בניגוד לידע הקיים

לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

היסטוריה רפואית: חוקרים פיתחו תוך שישה חודשים בלבד טיפול לתיקון פגם גנטי בגופו של תינוק שנולד עם מחלה נדירה וקטלנית

נעם לויתן

פחות מ-48 שעות לאחר לידתו של קיי־ג'יי מולדון (KJ Muldoon), באוגוסט 2024, היה ברור שמשהו מאוד לא בסדר. הוא היה ישנוני הרבה יותר מהצפוי וסבל מקשיי נשימה. בדיקות הדם שלו הראו שרמות האמוניה בדמו גבוהות ברמה מסוכנת, ובדיקות נוספות גילו שהוא לוקה במחסור באנזים CPS1, מחלה גנטית נדירה ביותר שאחד מכל שני חולים בה מת בחודשים הראשונים לחייו. אלו שלא מתים סובלים לרוב מעיכוב התפתחותי וממוגבלות שכלית.

עם זיהוי המחלה פתחו רופאיו של קיי־ג'יי במרוץ לפיתוח טיפול גֵני מותאם אישית, שיתקן את השגיאה המסוימת בקוד הגנטי שלו. הם הצליחו לעשות זאת בזמן שיא של שישה חודשים, והפכו את קיי־ג'יי לאדם הראשון שטופל בעריכת גנים שנועדה לו בלבד. הצלחה זו סוללת את הדרך לטיפולים גניים מותאמים אישית לפי דרישה במחלות גנטיות נדירות שכיום הן חֲשׂוּכוֹת מרפא.

להמשיך לקרוא לראשונה: טיפול בתינוק בעריכה גנית מותאמת אישית

הלוטוס הלבן: פרי העץ האסור

עץ הפונג־פונג, שמופיע בעונה השלישית של "הלוטוס הלבן", הוא עץ אמיתי וקטלני, שבזרעים שלו יש רעל שמסוגל לעצור את הלב

נעם לויתן

כל העונות של הסדרה "הלוטוס הלבן" עסקו בפירות אסורים, עיסוק שהפך בעונה השלישית למילולי. בפרק הראשון של העונה, שאל בעצבנות סקסון רטליף, אחד האורחים באתר הנופש בתאילנד, את פאם מצוות האתר: "מה אני אמור לעשות פה כל השבוע בלי הטלפון שלי? לאכול מלא פירות?"

בלב הפרי של עץ הפונג־פונג האדיר שוכן זרע רעיל מאוד. צילום: HBO

"ובכן, יש לנו כאן הרבה פירות מדהימים, אבל את זה לא הייתי אוכלת", הזהירה פאם מפני הפרי שסקסון הרים מהרצפה. "זהו הפרי של עץ הפונג־פונג האדיר, והזרעים של הפרי רעילים".

"כן?" שאל סקסון. "הוא יכול להרוג אותך?"

"כן, האמת שהוא יכול", ענתה פאם. "הוא מאוד רעיל".

העץ שפאם מזהירה מפניו הוא אמיתי לחלוטין, ואכן מסוכן. עד כדי כך מסוכן, שאחד הכינויים הנפוצים שלו באזורים שבהם הוא גדל הוא "עץ ההתאבדות". גם הרשומה הזו מסוכנת, מאחר שבהמשך שלה יופיעו ספוילרים לפרק הסיום של העונה השלישית, שיצא לפני שבוע.

להמשיך לקרוא הלוטוס הלבן: פרי העץ האסור

מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

התפרצות החצבת בארצות הברית היא הזדמנות להזכיר: הסכנות של המחלה גדולות בהרבה מהסיכון הזעום לתופעות לוואי מהחיסון נגדה

נעם לויתן | פורסם ב-05/03/2025

תינוק חולה חצבת. צולם בפיליפינים בשנת 2014. צילום: Jim Goodson, M.P.H, CDC, Public Domain.

החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.

הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.

ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.

חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.

למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.

להמשיך לקרוא מה קורה אם לא מתחסנים לחצבת

איך מגלים סרטן שד בשווייץ? עם ממוגרפיה

בניגוד לפרסומים השקריים ברשת, בשווייץ לא אסרו על בדיקות ממוגרפיה. מומחים שם ובכל העולם ממשיכים להמליץ על הבדיקה כשיטה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד

נעם לויתן | פורסם ב-04/12/2024

אישה עוברת בדיקת ממוגרפיה. צילום: Rhoda Baer, Public Domain, National Cancer Institute

חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן השד חל כל שנה בחודש אוקטובר. גם השנה הופצו לרגל חודש זה קריאות לנשים לזכור להיבדק, ולעבור בדיקת ממוגרפיה אם הן בגיל המתאים, מאחר שגילוי מוקדם מציל חיים.

בנובמבר, שהוא בכלל חודש המודעות לבריאות הגבר, החלו להסתובב בווטסאפ וברשתות החברתיות הפחדות בעברית מפני ממוגרפיה. אחת מהן הייתה של יועצת מינית מטעם עצמה, עם כמה עשרות אלפי עוקבים ועוקבות, שפרסמה באיחור מה פוסט וסטורי שבהם כתבה בין היתר: "אני שמחה להודיע לכם חגיגית ואולי בידיעה בלעדית שמדינת שוויץ הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם שאוסרת על בדיקות ממוגרפיה!!".

זה, כמובן, לא נכון.

הידיעה הזו לא נכונה, ולצורך העניין, גם ממש לא בלעדית. שווייץ לא אסרה על ממוגרפיה, וגם אף מדינה אחרת לא אסרה על הבדיקה החשובה הזו. ה"ידיעה", כמקובל בהפחדות שקריות שונות שמפורסמות בעברית, אינה מקורית אלא מיובאות מחו"ל. הפעם היא מתבססת על הטעיה שחזרה לרוץ ברשת לפחות ממאי השנה, ושגרסאות שלה פורסמו כבר ב-2014.

להמשיך לקרוא איך מגלים סרטן שד בשווייץ? עם ממוגרפיה

אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהתפרצות המחלה באפריקה היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות. בינתיים התגלה מקרה ראשון של נגיף זה באירופה ובאסיה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע | פורסם במקור ב-21/08/2024 | עודכן ב-22/08/2024

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריון) אבעבועות הקוף. צילום: NIAID, NIH, CC BY 2.0, via Flickr

לפני שבוע הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO), בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנתיים, שמחלת אבעבועות הקוף היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות (PHEIC). ההכרזה הפעם מגיעה בעקבות התפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתפשטה למדינות שכנות. יום לפני כן הכריז המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן (African CDC) שההתפרצות היא מצב חירום המסכן את כלל היבשת. זו הפעם הראשונה בה המרכז מכריז על מצב חירום כזה מאז הקמתו ב-2017.

לפחות 12 מדינות באפריקה דיווחו על התפרצות של אבעבועות הקוף, כולל ארבע מדינות בהן מעולם לא התגלתה המחלה לפני כן – בורונדי, קניה, רואנדה, ואוגנדה. מאז תחילת השנה ועד 16 באוגוסט התגלו באפריקה 18,737 מקרים מאומתים או חשודים של אבעבועות הקוף ו-541 מהם מתו מהמחלה, שיעור תמותה של פחות משלושה אחוזים מהמקרים המזוהים. כמעט כול המקרים, מעל ל-95 אחוז, הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על מצב החירום התגלה גם בשוודיה חולה, שחזר מאפריקה ונדבק באותו נגיף שגורם להתפרצות הגדולה של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. היום הודיעו רשויות הבריאות של תאילנד שזיהו חולה בנגיף זה במדינה. החולה הוא גבר אירופאי בן 66, שעבד באפריקה והגיע לתאילנד דרך המזרח התיכון.

הכרזת הארגון היא ההתרעה החזקה ביותר שהוא יכול לפרסם. זו קריאת השכמה לממשלות העולם לחזק את מערכות הבריאות ולפעול לשיתוף פעולה בינלאומי בהנגשת בדיקות, טיפולים וחיסונים. בנוסף, מצב החירום דורש ממדינות להגביר את מערכי ניטור המחלה ולדווח על כל המקרים לארגון הבריאות. כמו כן, כל עוד מצב החירום בתוקף הארגון יפרסם קווים מנחים והמלצות לפעולה למדינות שהנגיף הגיע אליהן, וכן למדינות שהוא טרם התגלה בתחומן.

להמשיך לקרוא אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי

איגרוף נשים במשחקים האולימפיים. על מה המהומה?

המתאגרפות אימאן ח'ליף ולין יו-טינג זכו, כל אחת בנפרד, בזהב אולימפי. דרכן אל הנצחון הייתה רצופה במידע כוזב, השמצות, והטלת ספק בזכאות שלהן להתמודד כנשים. מה הצית את ההתקפות עליהן ומה המדע הרלוונטי?

נעם לויתן | פורסם ב-10/08/2024 | עודכן ב-14/08/2024

אימאן ח'ליף (שמאל) ולין יו-טינג במשחקים האולימפיים פריז 2024. צילומסך, Fair Use

ביום חמישי, 1 באוגוסט 2024, עלו לזירת האגרוף האולימפית שתי מתאגרפות בנות 25, אימאן ח’ליף (خليف) מאלג'יריה והאיטלקייה אנג'לה קאריני (Carini). הקרב ביניהן הסתיים לאחר 46 שניות בלבד. קאריני נטשה את הקרב לאחר שספגה שתי מהלומות חזקות בפניה, שאחת מהן ככל הנראה פגעה באפה. קאריני צעקה לעבר המאמן שלה "!non è giusto" ("זה לא הוגן!"), ולאחר ההכרזה על נצחונה של ח'ליף סירבה ללחוץ את ידה כפי שנהוג. קאריני נפלה על ברכיה בזירה, פרצה בבכי והתעלמה מניסיונה של ח’ליף לנחם אותה.

"לא יכולתי לסיים את התחרות", אמרה קאריני בדמעות בריאיון ל-BBC. "הרגשתי כאב חזק באף ואמרתי שעם הניסיון והבגרות שיש לי – אני מקווה שארצי לא תיקח את זה קשה ואני מקווה שאבי לא יקח את זה קשה – אבל עצרתי, סיימתי את הקרב למען עצמי". אביה של קאריני מת בשנת 2021 והיא הקדישה את קרבות האגרוף השנה לזכרו, כך שההפסד כאב לה במיוחד. למרות זאת, למחרת הקרב התנצלה האיטלקייה על כך שלא לחצה את ידה של ח’ליף. "זה לא משהו שתכננתי לעשות [להתעלם מלחיצת היד]", אמרה קאריני בריאיון לאתר La Gazzetta dello Sport. "אני רוצה להתנצל בפניה ובפני כולם. כעסתי בגלל שהמשחקים האולימפיים שלי ירדו לטמיון". היא הוסיפה שהפרישה שלה לא נבעה מחולשה אלא מבגרות, ושאם היא תפגוש שוב את ח’ליף, היא תחבק אותה.

ההפסד של קאריני עורר ביתר שאת מחלוקת שכבר החלה לרחוש, במיוחד ברשתות החברתיות, בנוגע לח'ליף. בבסיסה נמצאת הטלת ספק בנוגע למין (זוויג) של המתאגרפת, למגדר שלה, ולזכאותה להשתתף בתחרויות ספורט כאישה. "כל המחלוקת [לגבי ח’ליף] מעציבה אותי", אמרה קאריני. "צר לי גם על היריבה שלי. אם הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) קבע שהיא יכולה להילחם, אני מכבדת את ההחלטה הזו".
להמשיך לקרוא איגרוף נשים במשחקים האולימפיים. על מה המהומה?