קצרצרים: אצות מן השמיים

לוויין איכות הסביבה אנוויסאט הצליח לזהות אצות מן החלל

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

סוכנות החלל האירופית (ESA) דיווחה ביוני 2007 כי לוויין איכות הסביבה שלה, אנוויסאט (Envisat), הצליח לזהות לראשונה אצת סרגסון (Sargassum) מהחלל.

ייצוג אצת סרגסון בחלקו המערבי של מפרץ מקסיקו על-ידי MERIS. צילום: ESA

אצות מסוג סרגסון מוכרות מהסיפורים הימיים על ספינות הנתקעות בתוך סבך צף וצפוף של אצות חומיות. אצות צפות אלו מהוות – יחד עם פיטופלנקטון ואצות אחרות המרחפות במים – את היצרנים הראשוניים של הים, הקולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה בפוטוסינתזה וממירים אותו לפחמן אורגני. מאחר שכחצי מכמות הפחמן הדו-חמצני הנפלט לאטמוספרה נקלט באוקיינוסים, יש לאצות אלה השפעה גדולה על האקלים, וצבירת ידע נוסף על תהליך הקליטה תאפשר חיזוי מדויק יותר של שינויים אקלימיים.

ג'ים גאוור (Gower) וסטפני קינג (King) מהמכון הקנדי למדעי האוקיינוס וצ'ואמין יו (Hu) מאוניברסיטת דרום פלורידה הצליחו לזהות, באמצעות ספקטרומטר מדמה ברזולוציה בינונית (MERIS) של הלוויין אנוויסאט, רצועות של סרגסון שצפו לאורך שטחים נכבדים בחלקו המערבי של מפרץ מקסיקו במהלך קיץ 2005 [PDF]. תצפית זו, תמונת הלוויין הראשונה של אצת סרגסון, מראה כי בעונת הקיץ האצה מייצגת חלק ניכר מהייצור הראשוני הימי במפרץ.

האצה התגלתה במפרץ הודות ליכולתו של MERIS לגלות את אורכי הגל הנפלטים ממולקולת הכלורופיל הקרויה כלורופיל a, וכך לספק הערכה של כמות הכלורופיל בצמחייה. חלק מאנרגיית אור השמש הנקלטת בכלורופיל הולכת לאיבוד בתהליך הקרוי פלואורסנציה, שבו הכלורופיל פולט אור באורך גל בעל אנרגיה פחותה – אור אדום. אור אדום זה הוא באותם אורכי גל הנקלטים על-ידי MERIS. כמות הכלורופיל המצויה בצמחייה מאפשרת לקבוע עד כמה הצמחים בריאים ויצרניים, ולכן המעקב אחר כמות הכלורופיל מהחלל מאפשר ליצור מודל של הייצור הראשוני.

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו גיליון 108, אוגוסט 2007