נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
כאשר אנחנו מנסים להגיע ממקום למקום, למשל לנסוע לעבודה או לטייל בשביל ישראל, אנו מנווטים ומתמצאים במרחב בעזרת מפה מנטלית של סביבתנו, ועל פי סימני דרך שונים כגון שלטים, שבילים, עץ מוכּר או ערימת אבנים שזכורה לנו מהטיול הקודם. גם בעלי חיים אחרים מסתייעים בסימנים וברמזים חיצוניים כדי להתמצא במרחב. ציפורים נודדות מנווטות, בין היתר, על פי סימני דרך שאותם הן רואות, כגון מבנים והשדה המגנטי של כדור הארץ, וכן בעזרת ריחות מוכרים. נמלים נווטות (Cataglyphis) מנווטות דרכן על פי זווית השמש ומניית הצעדים שעשו מהרגע שיצאו מהקן. נמלים מסוגים אחרים מסמנות בחומרים נדיפים (פֶרומונים) את הנתיבים המוליכים מהקן למקורות המזון. כמעט לכל בעלי החיים יש מוח, או לפחות מערכת עצבים, המאפשר להם לזכור סימנים ולבצע את החישובים הדרושים לניווט מוצלח. אך מתברר כי גם יצור חסר מוח מסוגל לזכור ולנווט.
להמשיך לקרוא כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 