מחבר Noam Leviatan

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהתפרצות המחלה באפריקה היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות. בינתיים התגלה מקרה ראשון של נגיף זה באירופה ובאסיה

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע | פורסם במקור ב-21/08/2024 | עודכן ב-22/08/2024

לפני שבוע הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO), בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנתיים, שמחלת אבעבועות הקוף היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות (PHEIC). ההכרזה הפעם מגיעה בעקבות התפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתפשטה למדינות שכנות. יום לפני כן הכריז המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן (African CDC) שההתפרצות היא מצב חירום המסכן את כלל היבשת. זו הפעם הראשונה בה המרכז מכריז על מצב חירום כזה מאז הקמתו ב-2017.

לפחות 12 מדינות באפריקה דיווחו על התפרצות של אבעבועות הקוף, כולל ארבע מדינות בהן מעולם לא התגלתה המחלה לפני כן – בורונדי, קניה, רואנדה, ואוגנדה. מאז תחילת השנה ועד 16 באוגוסט התגלו באפריקה 18,737 מקרים מאומתים או חשודים של אבעבועות הקוף ו-541 מהם מתו מהמחלה, שיעור תמותה של פחות משלושה אחוזים מהמקרים המזוהים. כמעט כול המקרים, מעל ל-95 אחוז, הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על מצב החירום התגלה גם בשוודיה חולה, שחזר מאפריקה ונדבק באותו נגיף שגורם להתפרצות הגדולה של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. היום הודיעו רשויות הבריאות של תאילנד שזיהו חולה בנגיף זה במדינה. החולה הוא גבר אירופאי בן 66, שעבד באפריקה והגיע לתאילנד דרך המזרח התיכון.

הכרזת הארגון היא ההתרעה החזקה ביותר שהוא יכול לפרסם. זו קריאת השכמה לממשלות העולם לחזק את מערכות הבריאות ולפעול לשיתוף פעולה בינלאומי בהנגשת בדיקות, טיפולים וחיסונים. בנוסף, מצב החירום דורש ממדינות להגביר את מערכי ניטור המחלה ולדווח על כל המקרים לארגון הבריאות. כמו כן, כל עוד מצב החירום בתוקף הארגון יפרסם קווים מנחים והמלצות לפעולה למדינות שהנגיף הגיע אליהן, וכן למדינות שהוא טרם התגלה בתחומן.

להמשיך לקרוא אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי

המתאגרפות אימאן ח'ליף ולין יו-טינג זכו, כל אחת בנפרד, בזהב אולימפי. דרכן אל הנצחון הייתה רצופה במידע כוזב, השמצות, והטלת ספק בזכאות שלהן להתמודד כנשים. מה הצית את ההתקפות עליהן ומה המדע הרלוונטי?

נעם לויתן | פורסם ב-10/08/2024 | עודכן ב-14/08/2024

ביום חמישי, 1 באוגוסט 2024, עלו לזירת האגרוף האולימפית שתי מתאגרפות בנות 25, אימאן ח’ליף (خليف) מאלג'יריה והאיטלקייה אנג'לה קאריני (Carini). הקרב ביניהן הסתיים לאחר 46 שניות בלבד. קאריני נטשה את הקרב לאחר שספגה שתי מהלומות חזקות בפניה, שאחת מהן ככל הנראה פגעה באפה. קאריני צעקה לעבר המאמן שלה "!non è giusto" ("זה לא הוגן!"), ולאחר ההכרזה על נצחונה של ח'ליף סירבה ללחוץ את ידה כפי שנהוג. קאריני נפלה על ברכיה בזירה, פרצה בבכי והתעלמה מניסיונה של ח’ליף לנחם אותה.

"לא יכולתי לסיים את התחרות", אמרה קאריני בדמעות בריאיון ל-BBC. "הרגשתי כאב חזק באף ואמרתי שעם הניסיון והבגרות שיש לי – אני מקווה שארצי לא תיקח את זה קשה ואני מקווה שאבי לא יקח את זה קשה – אבל עצרתי, סיימתי את הקרב למען עצמי". אביה של קאריני מת בשנת 2021 והיא הקדישה את קרבות האגרוף השנה לזכרו, כך שההפסד כאב לה במיוחד. למרות זאת, למחרת הקרב התנצלה האיטלקייה על כך שלא לחצה את ידה של ח’ליף. "זה לא משהו שתכננתי לעשות [להתעלם מלחיצת היד]", אמרה קאריני בריאיון לאתר La Gazzetta dello Sport. "אני רוצה להתנצל בפניה ובפני כולם. כעסתי בגלל שהמשחקים האולימפיים שלי ירדו לטמיון". היא הוסיפה שהפרישה שלה לא נבעה מחולשה אלא מבגרות, ושאם היא תפגוש שוב את ח’ליף, היא תחבק אותה.

ההפסד של קאריני עורר ביתר שאת מחלוקת שכבר החלה לרחוש, במיוחד ברשתות החברתיות, בנוגע לח'ליף. בבסיסה נמצאת הטלת ספק בנוגע למין (זוויג) של המתאגרפת, למגדר שלה, ולזכאותה להשתתף בתחרויות ספורט כאישה. "כל המחלוקת [לגבי ח’ליף] מעציבה אותי", אמרה קאריני. "צר לי גם על היריבה שלי. אם הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) קבע שהיא יכולה להילחם, אני מכבדת את ההחלטה הזו".
להמשיך לקרוא איגרוף נשים במשחקים האולימפיים. על מה המהומה?

כמה מילים על הוריקנים, אפקט קוריוליס ואיך הם קשורים – או לא קשורים – לאסלה שלכם ולקליפ של "הוריקן"

נעם לויתן | פורסם ב-10/05/2024

אם צפיתם בקליפ של השיר הוריקן (גוֹ עדן) אולי שמתם לב למשהו שמישהו קטנוני יותר ממני היה מכנה טעות נוראית – ההוריקן מסתובב עם כיוון השעון!

האם זו אכן טעות נוראית?
להמשיך לקרוא לאן מסתובב ההוריקן?

תושבי כוכב הלכת הדמיוני אראקיס מזמנים תולעי ענק בעזרת מכשיר היוצר רעידות חזקות. גם בעולם האמיתי בני אדם מזמנים כך תולעים

נעם לויתן

ייתכן שהסצנה הזו מוכרת לכם: אדם שנושא ציוד מיוחד מחפש נקודה מתאימה בקרקע כדי לתקוע בה יתד. כשהוא מוצא את הנקודה הוא נועץ בה מוט קצר ומחודד בקצהו, וחובט בגוף המוט. טפיחותיו מרעידות את האדמה ומזעיקות אל פני השטח תולעים גדולות.

ברומן המדע הבדיוני המופתי של פרנק הרברט, "חולית", התולעים שנמשכות לרעידות שיוצר הטפחן הן תולעי חול ענקיות (שֵׁייח-חוּלוּד, או "עקלתוני החולות" על פי התרגום של עמנואל לוטם). אורכן מאות מטרים, והדררים (Fremen) – נוודי המדבר החיים באראקיס, בחולית – שזימנו אותן רוכבים עליהן. בכדור הארץ הרעידות לא מזמנות תולעי חול דמיוניות, אלא שִׁלְשׁוּלִים, ששמם העממי הוא "תולעי אדמה".
להמשיך לקרוא זימון תולעים, כמו ב"חולית"

בעקבות התצפית אפשר להוסיף את הלווייתנים גדולי הסנפיר לרשימה הגדולה והגדלה של בעלי חיים המקיימים יחסים חד מיניים

נעם לויתן

ב-19 בינואר 2022, סמוך לחופי הוואי, הבחינו שני צלמים בזוג לווייתנים גדולי סנפיר ששחו לכיוון הספינה שלהם. הם צילמו את הלווייתנים וכך זכו להיות האנשים הראשונים בעולם שהצליחו לתעד הזדווגות של לווייתנים ממין זה. לאחר שהראו את התמונות לחוקרת לווייתנים היא גילתה שהתיעוד מיוחד אף יותר – שני הלווייתנים המזדווגים הם זכרים.

לווייתנים גדולי סנפיר (Megaptera novaeangliae), שהם מין יחיד בסוגו של לווייתן מזיפות, יכולים להגיע למשקל של 36 טונות ולאורך של 17 מטרים. חוקרים עוקבים אחרי אוכלוסיות מסוימות שלהם עשרות שנים, ולמדו רבות על הקשרים החברתיים שלהם, על השירים המורכבים והארוכים, על המסורות ועל דפוסי הנדידה שלהם. למרות המעקב הארוך, כמעט ולא ידוע דבר על חיי המין של הלווייתנים. עד עתה לא היה כל תיעוד של הזדווגות שלהם, ואפילו צילומים רק של הפין שלהם נדירים למדי, אולי כי אין להם סמארטפון.
להמשיך לקרוא לראשונה: תיעוד של לווייתנים גדולי סנפיר מזדווגים – ומתברר ששניהם זכרים