ג'ימותי, שצבר מיליוני מעריצים, לוקה בתסמונת נדירה שמקנה לו מראה כדורי ושונה מאוד מדביבון רגיל
נעם לויתן | פורסם ב-22/07/2026
הפונפון או הקיפודור בעל הרגליים שבתמונה הוא לא קיפוד, אלא הדביבון (רקון) החמוד, או החמודה, ג'ימותי. הוא הפך לוויראלי כמעט בן לילה, לאחר שקיאנה הול (Hall) מסיאטל – שגם העניקה לו את שמו – פרסמה ב-14 ביולי סרטון שלו. הסרטון משך מיליוני צופים והרשתות החברתיות הוצפו בממים, בקומיקס, בתמונות של קעקועים, באיורים ובפוסטי הערצה רבים.
ג'ימותי לא נראה כמו דביבון רגיל. אין לו זנב עבות וארוך שעליו טבעות שחורות, כמעט ואין לו צוואר, ובמקום גוף מוארך ושמנמן הוא רק כדור שמנמן עם רגליים ארוכות מהרגיל. דומה יותר לרגלביש (קוצר) ענק או עכביש ענק ושעיר שאיבדו ארבע רגליים.
אחרי שהסרטון שצילמה הול הפך לוויראלי, התפרסמו גם סרטונים של ג'ימותי כגור, לצד משפחתו בעלת המראה הקלאסי. "הוא היה כל כך קטן ומגושם, אבל אמו והאחים שלו תמיד היו סבלניים ודאגו לו כל כך. הם מנעו ממנו ליפול, ולפעמים פשוט נשאו אותו", כתב בן טרמל (Trammell), שצילם את הגור ב-28 ביוני 2025. "למען האמת, אף פעם לא תליתי תקוות גדולות בכך שיאריך ימים, אבל בכל פעם שראינו אותו הוא הסב לנו כל כך הרבה שמחה וגם לא מעט בידור".
המראה המאוד לא דביבוני של הדביבון נובע מ"תסמונת עמוד שדרה קצר" (short spine syndrome), כינוי לקבוצת הפרעות מולדות נדירות במיוחד, שלא תופתעו לשמוע שגורמות בין היתר להתקצרות משמעותית של עמוד השדרה.
אמנם ג'ימותי לא אובחן רשמית, אך נראה שההפרעה שהוא לוקה בה היא spondylocostal dysostosis. ההפרעה נגרמת ממוטציה באחד מכמה גנים שקשורים להתפתחות העוברית, ומשפיעים בין היתר על התפתחות החוליות והצלעות. בעקבות המוטציה החוליות והצלעות מתפתחות בעובר באופן לא תקין: הן עלולות להיות דחוסות, מעוותות, מאוחות זו עם זו, ולעתים חלקן אף חסרות.
בגלל הפגיעה בהתפתחות עמוד השדרה, לבני אדם ולבעלי חיים אחרים עם ההפרעה יש צוואר קצר עם גמישות מוגבלת, גו עקום, וגוף "דחוס" מהרגיל, אם כי הגפיים שלהם באורך נורמלי או אפילו קצת ארוכים יותר. במקרה של חיות בעלות זנב, הוא חסר או קצר מאוד.
אצל חיות תסמונת עמוד שדרה קצר מוכרת בעיקר מכלבים, שנראים כמו כלב שצייר ילד קטן חסר כישרון, או שבינה מלאכותית יצרה בחוסר הצלחה. יש בעולם רק כמה עשרות כלבים הלוקים בתסמונת, ולחלקם יש מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות. התיעוד המוכר הקדום ביותר שלה הוא של כלבים בציורים מהמאה ה-17, של הצייר דוד קלקר ארנשטרל (Klöcker Ehrenstrahl). חלק מהכלבים, שלקו בתסמונת בצורה חמורה יותר, מתים זמן קצר לאחר ההמלטה, אך אלה ששורדים חיים לרוב חיים מלאים וככל הידוע נטולי כאב. עם זאת, במקרים רבים הכלבים צריכים עזרה בגלל שהתנועה שלהם מוגבלת חלקית, ולפעמים זקוקים לטיפולים נוספים.
כלבים עם עמוד שדרה קצר. ציורים של דוד קלקר ארנשטרל (Klöcker Ehrenstrahl) מ-1668 ומ-1690. צילום: Linn Ahlgren, CC BY-SA 4.0, Nationalmuseum
ג'ימותי ללא ספק שרד את ההמלטה, ואמנם חיות טובות בלהסתיר כאב, אך נראה שאינו סובל. "הוא נראה מלא חיים ופעלתני", אמרה מרסי לוגסדון (Logsdon), מבית החולים הווטרינרי להוראה של אוניברסיטת וושינגטון סטייט, לסיאטל טיימס. "עצם העובדה שהוא הגיע לגיל הזה מלמדת אותי שהוא מסתדר ושהוא מצליח להסתגל. הופתעתי, ולמען האמת אפילו קצת קיבלתי השראה מכך שהוא כל כך חסין ועמיד".
הסיכוי הטוב ביותר של ג'ימותי לשרוד הוא אם בני אדם יניחו לו לנפשו. לא ינסו ללכוד אותו ולא להאכיל אותו. אוכל יכול להזיק לו, או להרגיל אותו לבני אדם, וכך להגדיל את הסיכון שהדביבון המוטנט, שתנועתו בכל זאת מוגבלת יותר משל דביבון רגיל, יפגע מרכב או יטרף על ידי כלב. אם אתם באזור סיאטל ורואים אותו במקרה, הסתפקו בלצלם אותו מרחוק, בלי להתקרב. ואם אתם בסיאטל או בכל מקום אחר בעולם אתם יכולים לחגוג את קיומו בדרכים אחרות, כמו המלצות ספרים לכבודו, הענקה (הומוריסטית) של תואר לשם כבוד לד"ר ג'ימותי, או כל דבר יצירתי אחר.
"ראיתי את ג'ימותי כשסתם טיילתי ברגל. אני מקווה שעוד אנשים יצאו להסתובב בשכונות שלהם, לא משנה היכן הם נמצאים, ופשוט יתבוננו במה שסביבם", סיכמה הול ל-Today. "אף פעם אי אפשר לדעת במה תיתקלו".
עקבו אחרי גם ב:
תמונה ראשית: ג'ימותי (Jimothy) רץ. מקור: תמונה מעובדת על פי צילומסך מהפוסט של קיאנה הול, שימוש הוגן
לגלות עוד מהאתר תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 