בניגוד לפרסומים השקריים ברשת, בשווייץ לא אסרו על בדיקות ממוגרפיה. מומחים שם ובכל העולם ממשיכים להמליץ על הבדיקה כשיטה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד
נעם לויתן | פורסם ב-04/12/2024

חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן השד חל כל שנה בחודש אוקטובר. גם השנה הופצו לרגל חודש זה קריאות לנשים לזכור להיבדק, ולעבור בדיקת ממוגרפיה אם הן בגיל המתאים, מאחר שגילוי מוקדם מציל חיים.
בנובמבר, שהוא בכלל חודש המודעות לבריאות הגבר, החלו להסתובב בווטסאפ וברשתות החברתיות הפחדות בעברית מפני ממוגרפיה. אחת מהן הייתה של יועצת מינית מטעם עצמה, עם כמה עשרות אלפי עוקבים ועוקבות, שפרסמה באיחור מה פוסט וסטורי שבהם כתבה בין היתר: "אני שמחה להודיע לכם חגיגית ואולי בידיעה בלעדית שמדינת שוויץ הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם שאוסרת על בדיקות ממוגרפיה!!".
זה, כמובן, לא נכון.
הידיעה הזו לא נכונה, ולצורך העניין, גם ממש לא בלעדית. שווייץ לא אסרה על ממוגרפיה, וגם אף מדינה אחרת לא אסרה על הבדיקה החשובה הזו. ה"ידיעה", כמקובל בהפחדות שקריות שונות שמפורסמות בעברית, אינה מקורית אלא מיובאות מחו"ל. הפעם היא מתבססת על הטעיה שחזרה לרוץ ברשת לפחות ממאי השנה, ושגרסאות שלה פורסמו כבר ב-2014.

ממוגרפיה מותרת ומומלצת גם בשווייץ
שווייץ היא קונפדרציה שמורכבת מ-26 קנטונים, או מדינות. המשרד הפדרלי לבריאות הציבור (FOPH), שמפרסם המלצות בריאותיות שנוגעות לכל שווייץ, ממליץ – כמו ברוב העולם – לכל אישה בריאה מגיל 50 ומעלה לעשות אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן שד, מאחר שזו הדרך הטובה ביותר לזיהוי הסרטן כשהגידול עוד קטן. עם זאת, הקנטונים הם אלה שבוחרים איך ליישם את ההמלצה הזו בשטחם.
רוב הקנטונים, 15 מתוך 26, מפעילים בדיקות מטעם המדינה לגילוי מוקדם של סרטן השד אצל נשים מגיל 50, כמו בישראל. בדיקות אלה, שנערכות לאוכלוסייה בריאה במטרה לגלות מחלות לפני שהן גורמות לתסמינים, קרויות בדיקות סקר. שלושה קנטונים בתהליכי הקמה של בדיקות סקר כאלו, ובשמונה קנטונים אין בדיקות מטעם המדינה, אך נשים עדיין יכולות להיבדק עצמאית.
השמועה כאילו בשווייץ אסרו על בדיקות ממוגרפיה התחילה כנראה בסקירה שפרסמה בשנת 2014 הוועדה הרפואית השווייצרית, ארגון לא ממשלתי שפעל בשווייץ משנת 2009 ועד סוף 2021 להערכת עלות-תועלת של טכנולוגיות רפואיות. בסקירה הטילה הוועדה ספק ביעילות של בדיקות סקר לגילוי סרטן שד, והמליצה שבשווייץ לא יוקמו תוכניות חדשות לבדיקות כאלו ושהתוכניות הקיימות יסגרו עם הזמן. כמעט מיד עם פרסום הסקירה ארגונים שוויצרים, ומומחים מהמדינה ומחוץ לה, הצביעו על הפגמים הרבים בסקירה, כגון הערכת חסר של מספר מקרי הסרטן בשווייץ, שהובילו למסקנות מטעות. אכן, הממשל בשווייץ לא אימץ את המלצות הסקירה הבעייתית, ומאז פרסומה מספר הקנטונים שמציעים בדיקות סקר מוסדרות לנשים רק גדל.
למה ממוגרפיה?
סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר אצל נשים בעולם, וגם בשווייץ ובישראל. כאחד מכל שלושה גידולים חודרניים, כלומר גידולים סרטניים שהתפשטו מעבר לרקמה שבה נוצרו, שמאובחנים בארץ אצל נשים הוא בשד. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2022 לבדה אובחנו בעולם כולו 2.3 מיליון חולות חדשות בסרטן שד, ו-670 אלף נשים מתו מהמחלה. אחת מכול שמונה נשים תפתח סרטן שד מתישהו במהלך חייה, והסיכון לכך גדל עם הגיל. גם גברים עלולים לחלות במחלה, אך בשכיחות נמוכה בהרבה: רק כאחד מכל 100 מקרי סרטן שד שמתגלים הוא אצל גברים.

גילוי מוקדם של סרטן שד, עוד לפני שהוא גורם לתסמינים או שאפשר לחוש אותו במישוש, הוא בעל חשיבות גדולה. בשלב זה הכי קל לטפל בסרטן, הטיפול יכול להיות פחות אגרסיבי, וסיכויי ההשרדות של המטופלות הם הטובים ביותר.
השיטה היעילה ביותר לגילוי המוקדם ביותר האפשרי של סרטן שד בנשים בריאות בנות 50 ומעלה היא ממוגרפיה, צילום רנטגן של השד. במהלך הבדיקה דוחסים את השד בין שני משטחים כדי לשטח אותו ולמנוע ממנו לזוז בעקבות תנועה של הנבדקת, דבר שיכול לפגוע באיכות הצילום. הפעלת הלחץ על השד כרוכה באי נעימות ולעתים קרובות בכאב, אך היא חשובה: שיטוח השד מקטין את הסיכוי שחלקים מרקמת השד יסתירו נגעים קטנים, ובנוסף מאפשר להפחית את כמות הקרינה הנדרשת לצילום, מאחר שעל קרני הרנטגן לעבור מרחק קצר יותר דרך השד אל הגלאי.
מאחר שממוגרפיה מבוססת על צילומי רנטגן, היא מערבת קרינה, וההפחדות מפניה מנצלות זאת. לדוגמה, בפוסט המטעה של היועצת המינית נכתב שבבדיקה נשים נכנסות "לתוך מכונת אינקוויזיציה מקרינה ומסרטנת". אולם רמת הקרינה המייננת הנדרשת לבדיקה נמוכה למדי, ומקבילה לכמות הקרינה שאנחנו נחשפים אליה באופן טבעי מהסביבה (קרינת רקע) במהלך חודש. עשרות שנים של ניסיון מראות שבדיקת ממוגרפיה מקטינה את הסיכון למות מסרטן שד. על פי מחקרים שונים הבדיקה מפחיתה את הסיכון למות מסרטן שד ב-15 עד 40 אחוזים.
עצות מסוכנות לבריאות הציבור

אריה אבני, מתנגד לרפואה בעל תואר דוקטור ברפואה שרישיונו לעסוק בתחום נשלל לצמיתות בשנת 2021, קפץ גם הוא על הנושא בפוסט בפייסבוק. מלבד חזרה על הטענה – הלא נכונה – לפיה משרד הבריאות של שווייץ יוצא נגד ממוגרפיה, אבני טוען גם שעצם דחיסת השד במהלך הבדיקה נוטה לפזר תאים סרטניים. טענה זו שקרית, הפעלת לחץ על השד לא גורמת לגידולים קיימים להתפשט, וכמובן גם לא גורמת לסרטן.
באותו פוסט ממשיך אבני מסורת ארוכה של פרסום המלצות שנוגדות את הידע הקיים ומסכנות את בריאות הציבור. הוא קורא לנשים לסרב לממוגרפיה כי "יש לנו כלים נהדרים" לאבחון מוקדם של סרטן, כגון תֶּרְמוֹגְרַפְיָה – בדיקה שמשתמשת במצלמת תת-אדום כדי להציג הבדלי טמפרטורה בסמוך לעור.
אולם משרד הבריאות של קנדה, Health Canada, מזהיר שאין כל ראיה ליעילותה של תרמוגרפיה בזיהוי מוקדם של סרטן שד, ומציין שממוגרפיה היא הבדיקה היחידה שהודגמה כבטוחה וכיעילה לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. גם מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) מזהיר שאין ראיות ליעילות של תרמוגרפיה כבדיקה לזיהוי סרטן במקום ממוגרפיה, ושמי שתסתפק רק בבדיקה זו, כתחליף לבדיקת ממוגרפיה, עלולה "להחמיץ את ההזדמנות לגלות את סרטן השד בשלביו המוקדמים ביותר", כשעוד ניתן לטפל בו בקלות יחסית.
לא מושלמת אך הטובה ביותר

ממוגרפיה פחות יעילה אצל נשים עם מבנה שד צפוף, כלומר שד שמכיל מעט רקמת שומן. מבנה זה נפוץ במיוחד אצל נשים צעירות מתחת לגיל 40. רקמת השד הצפופה מקשה על פענוח תוצאות הבדיקה ומגדילה את הסיכון לתשובה שלילית כוזבת. כלומר, היא עלולה להסוות גידולים קיימים ולכן להוביל לקבלת תוצאות תקינות אף כשיש בשד גוש סרטני.
בגלל הרקמה הצפופה עלולות להתקבל גם יותר תוצאות חיוביות כוזבות, כלומר הופעת ממצאים שחשודים כסרטניים אך שאינם באמת כאלה. תשובה חיובית כוזבת מעוררת חששות מיותרים, ואף עלולה להוביל לבדיקות נוספות, כדי לשלול קיומו של סרטן. חלק מהבדיקות האלו הן פולשניות, כמו נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) או ניתוחים. הסיכוי הכולל של אישה שנבדקת פעם בשנתיים לקבל תוצאה חיובית כוזבת אחת, בתקופה של 10 שנים, הוא 38 אחוז. עם זאת, הסיכוי שאישה תצטרך לעבור ביופסיה בגלל תוצאה חיובית כוזבת, ולא תוכל להסתפק רק בבדיקות דימות חוזרות, הוא פחות משבעה אחוזים.
למרות כל זאת ממוגרפיה נותרה בדיקה בטוחה, והיעילה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד, בשלב שבו אפשר להימנע מטיפולים קשים והסיכויים לשרוד את המחלה גדולים. משתמשים בה לבדיקות סקר בשווייץ ובארצות רבות נוספות, וכול גופי הבריאות הגדולים והמומחים ממליצים עליה מאחר שהיא מצילה חיים וחוסכת סבל.
—
הערות
הרשומה מתייחסת להמלצות לנשים בריאות. ההמלצות לנשים בסיכון מוגבר – למשל בגלל היסטוריה משפחתית, טיפולי קרינה בבית החזה, או מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 – שונות, ובכל מקרה עליהן להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים בהן.
נשים טרנסיות שנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) במשך לפחות חמש שנים, נמצאות בסיכון לסרטן שד בגלל חשיפה ממושכת לאסטרוגן, אחד מהורמוני המין הנשיים. לכן באנגליה, בארצות הברית ובמדינות נוספות ממליצים לנשים טרנסיות כאלו מעל גיל חמישים לעבור בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם של סרטן השד. גברים טרנס וא־בינריים, שנולדו כנקבות ולא עברו כריתת שד מלאה, גם כן צריכים להיבדק תקופתית, וכמובן להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי המעקב.
—
תודה לד"ר קרן לנדסמן (M.D.), מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ולד"ר יונת אשחר (Ph.D.) על העזרה
עקבו אחרי גם ב:
למידע נוסף
על בדיקת ממוגרפיה באתר האגודה למלחמה בסרטן
שאלות ותשובות על ממוגרפיה באתר "אחת מתשע"
ד"ר נעם לויתן הוא בעל דוקטורט בביולוגיה (Ph.D.) מטעם מכון ויצמן למדע
לגלות עוד מהאתר תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.






תודה על הפוסט 🙂
רק כדי לסבר את העין הקוראת – כל הפחד מהממוגרפיה הוא הקרינה המייננת (קרינת רנטגן) שהנבדקת סופגת במהלך הבדיקה? זה כל העניין?…
למרות שזה וואטאבאוטיזם קלאסי, ואין החרא היחסי האחד (קרינת רנטגן) מכשיר את החרא היחסי האחר – חייב לשאול אם הממוגרפיה היא לפני הסיגריה או אחריה? לפני הבורקס או אחריו? לפני הליטר קוקה חרא או אחריו? לפני אורח החיים היושבני נטול הפעילות או אחריו?
ומתי למען השן הטוחנת הממשלה תחלק לכל נבדקת שעברה ממוגרפיה מסוכנת וקטלנית מצמיחת קרני שיבה גם מטהר אוויר עם מערכת סינון HEPA תלת-שלבית לנטרול השפעות האוויר המזוהם שהיא נושמת במהלך חייה העירוניים?!?! מתי?!?!?
אני דורש תשובות מויולה אמהרד בעצמה!
חבורה של כסילופונים בעלי חשבון צוקרברגר להמונים.
אהבתיLiked by 1 person
לא רק הרנטגן. מפחידים מהקרינה, כמובן, כי זה הכי קל. אבל גם מנצלים את זה שהבדיקה מאוד לא נעימה והרבה פעמים כואבת, כדי לטעון שהלחץ על השד הוא מיותר ואפילו גורם לסרטן, ושגם ביופסיה היא מסוכנת.
אהבתיLiked by 1 person