המשלחת הנורווגית למונדיאל הביאה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון, כדי לשמור על שגרת התזונה של השחקנים. אך ברשת ובתקשורת טענו שהיא עשתה זאת כי היא לא סומכת על אוכל אמריקאי
נעם לויתן | פורסם ב-26/06/2026
המשלחת הנורווגית למונדיאל עוררה סערת רשת קטנה, כשהתברר שהיא הביאה איתה לארצות הברית מאות קילוגרמים של מזון עבור ארלינג האלנד (Haaland) והשחקנים האחרים שלה. על פי הסיפורים ברשת הסיבה לכך היא שאנשי הנבחרת רוצים להימנע ממזון אמריקאי. כתב הספורט אוריאל דסקל אף כתב בפייסבוק "שתזונאים של ספורטאים זרים מתייחסים לאוכל בארצות הברית כמפגע ביולוגי של ממש".
ואולם, אף על פי שדסקל לרוב מקפיד על דיוק, הפוסט הזה – כמו חלק מהסיפורים האחרים ברשת על הנושא – לא מדויק. המשלחת הנורווגית אכן הביאה איתה כמות גדולה של מזון, ושלושה שפים שיכינו ארבע ארוחות ביום לשחקני הנבחרת ולצוות המלווה אותם. על פי אחד השפים האלה, ארון אספלנד (Espeland), ועל פי המועצה הנורווגית למאכלי ים הנבחרת הביאה מעבר לאוקיינוס כ-500 קילו של דגים ופירות ים: סלמון, טרוטה, זהבון, הליבוט, לנגוסטין (לובסטר), סרטן מלכותי ועוד. בנוסף המשלחת הביאה גבינות נורווגיות – 100 קילו יארלסברג ו-80 קילו ברונוסט, שהיא גבינה רכה חומה ומתקתקה.
אין כל ראיה לכך שכל המזון הזה נשלח בגלל חשש מהמזון שזמין בארצות הברית. אספלנד הסביר שהם הביאו איתם את מוצרי המזון שבחרו כדי שהמנות שהשחקנים יאכלו יהיו דומות ככל האפשר לאלה שהם רגילים לאכול בבית, כדי שיחוו כמה שפחות שינויים שעלולים לפגוע בביצועים שלהם. ואולי כל זה בכלל קשור לחוזים המסחריים של האלנד ושל התאחדות הכדורגל הנורווגית עם המועצה הנורווגית למאכלי ים וקמפיין "מאכלי ים מנורווגיה".
מנות אחרות, שאינן מנות נורווגיות קלאסיות, מוכנות עם רכיבים מארצות הברית. בניגוד לטענות של דסקל ואחרים, גם מיץ התפוזים שמוגש לשחקנים בכל יום נסחט מתפוזים אמריקניים מקומיים, ולא מ-6,000 תפוזים שהובאו מנורווגיה.
לפי השמועות המשלחת הביאה אלפי תפוזים מנורווגיה – דבר שכאמור לא קרה – כדי "להימנע מפירות צבועים בנפט". טענה מפחידה, שנראה שלא הפחידה את הנורווגים. על פי הטענה התפוזים הקונבנציונליים באמריקה לא מתחילים בצבע כתום, אלא נצבעים בצבע Citrus Red No. 2, המיוצר מתוצרי לוואי של תעשיית הנפט וסומן "כגורם אפשרי לסרטן".
צבע המאכל הזה אכן מוגדר כ"גורם החשוד כמסרטן אפשרי", לצד מיצוי של עלי אלוורה, בנזין, עבודה בניקוי יבש, או מיצוי של צמח הקווה. סיווג זה חסר משמעות, מאחר שאינו אומר דבר על רמת הסיכון לסרטן ובאילו תנאים. צבע המאכל Citrus Red No. 2 מאושר בארצות הברית לשימוש מוגבל מאוד: צביעת קליפות של תפוזים בשלים, בריכוז נמוך מאוד, ורק אם התפוזים לא מיועדים להכנת מיץ או לעיבוד כלשהו אחר. אלה שרוצים יכולים להשיג בקלות תפוזים שלא נצבעו.
אך מה לגבי הטענה המשונה על כך שהתפוזים באמריקה לא מתחילים בצבע כתום? היא נכונה לכל התפוזים בעולם. זנים מוקדמים מבשילים בלי שהקליפה שלהם תשנה את הצבע שלה לכתום המוכר, שנתן לצבע הכתום את שמו באנגלית. מאחר שאנחנו צרכנים מפונקים, שקונים דרך העיניים ומצפים מהתפוזים שלנו להיות כתומים, חקלאים באירופה, בארצות הברית, בישראל ועוד מעבירים את התפוזים הבשלים הלא כתומים תהליך הבחלה (degreening). הם חושפים את התפוזים להורמון הצמחי אתילן, שגורם לכלורופיל הירוק שבקליפה להתפרק ולצבע הכתום להופיע. התהליך הזה לא משפיע על תכונות אחרות של התפוז הבשל, שטעים ומזין גם אם הקליפה שלו ירוקה וגם אם היא כתומה.
קליפות התפוזים בארצות הברית מצופות לעתים בשעווה בטוחה לצריכה, ולעתים משתמשים בתהליך בחומר בשם מורפולין. הציפוי של תפוזים ושל פירות אחרים נועד לשמור על הברק שלהם, בעיקר לצרכים שיווקיים. שימוש במורפולין נאסר באיחוד האירופי ובאנגליה, בייחוד בעקבות חשש תיאורטי מבליעה שלו מאכילת תפוחי עץ מצופים שלא נשטפו היטב. הוא מותר לשימוש בארצות הברית, וכן בכמה מדינות בעלות רגולציה מחמירה על מזון, כגון אוסטרליה וקנדה, שהסיקה שהחומר בטוח.
אגב, הטענה שתוסף מזון מסוים מותר בארצות הברית ואסור באירופה, לא אומרת דבר על בטיחות התוסף. יש סיבות שונות להגבלות ולאיסורים שרשויות שונות בוחרות להטיל. למשל, בארצות הברית הממתיק המלאכותי ציקלמט אסור לשימוש ונחשב מסוכן, אך בישראל ובאיחוד האירופי הוא מותר לשימוש ונחשב בטוח.
אצל דסקל מופיעה גם ספקולציה, לצד הטקסט "זו לא ספקולציה", על הכדורסלן הסלובני לוקה דונצ'יץ' (Dončić), שכידוע לא קשור למונדיאל או לנבחרת נורווגיה. דונצ'יץ' התחטב ורזה לאחר דיאטה ושגרת אימונים נוקשה, אך החזיר לאחרונה את רוב הקילוגרמים שהשיל – כפי שקורה לאנשים רבים שמתקשים להתמיד בדיאטה. גם כאן דסקל החליט ללא ראיות שהאשם הוא האוכל האמריקני.
בארצות הברית אכן יש שיעורי השמנה גבוהים במיוחד, שמושפעים גם מפערים חברתיים ומכך שהמזון הזול ביותר הוא המשמין ביותר. יש לה מערכת בריאות בעייתית עם ביצועים נמוכים, וממשל שמדבר בסיסמאות במקום לדאוג באמת לבריאות הציבור. יש הרבה סיבות טובות ואמיתיות לרדת על המדינה ועל המזון שלה, אבל אין סיבה לעשות זאת באמצעות ספקולציות והפרחת שמועות.
עקבו אחרי גם ב:
תמונה ראשית:ארלינג האלנד ודגם דג שיבוט ("בקלה") אטלנטי. צילום: Gina Brady Los&Co, Norwegian Seafood Council
המאמר פורסם במקור בדף פייסבוק של מכון דוידסון לחינוך מדעי
לגלות עוד מהאתר תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 
חח
כמי שיש לו משפחה בנורבגיה, ופעם בשנה נמצא שם חודש, אין לנורבגים במה להתגאות, או לטעון שהמזון שלהם "בריא יותר".
לי נדמה שכל זה שייך לתהליכים אנטי אמריקאיים שמתגברים בשנים האחרונות עקב הנשיא המטורף שלהם.
אהבתיLiked by 1 person
בכדורגל, במקרה של להביא אוכל ושפים לארצות זרות, זה אולי לא קשור למה שקורה בפוליטיקה של ארצות הברית. הרבה נבחרות עושות את זה ומביאות אוכל ביתי (גם למשל נבחרת ארצות הברית במשחקים בחו"ל), כדי למנוע כל מיני הפתעות לא נעימות שעלולות לקרות כשמשנים פתאום את התזונה.
הנבחרות לא לוקחות סיכון שמשהו יפגע בביצועים של השחקנים, ומנסות לשלוט על כמה שיותר פרמטרים.
אהבתיLiked by 2 אנשים