הגז חסר הצבע והריח קוטל אלפי אנשים בכל שנה, בעיקר בעונה הקרה, ואין טיפול יעיל נגדו. איך אפשר למנוע הרעלה?
נעם לויתן | פורסם ב-20/01/2026
החושים שלנו לא מסוגלים לזהות פחמן חד-חמצני (CO). הוא חסר טעם, ריח או צבע. זהו גז רעיל ביותר שנוצר בשריפה לא מלאה של דלקים כגון עץ, פחם או גז. הוא גורם למותם של עשרות אלפי בני אדם בשנה ברחבי העולם. הרעלות רבות בפחמן חד-חמצני מתרחשות בחורף, בעקבות חימום של מרחבים סגורים ולא מאווררים.
חשיפה לפחמן חד-חמצני מזיקה תוך דקות אם ריכוזו גבוה, ותוך כמה שעות בריכוזים נמוכים יותר, ויכולה לגרום לנזק בלתי הפיך למוח וללב, ואף למוות. קשה לזהות הרעלה בפחמן חד-חמצני, מאחר שאינה מלווה בתסמינים מיוחדים אלא בתסמינים שלרוב מתוארים כ"דמויי שפעת": כאבי ראש, סחרחורות, בלבול, בחילות והקאות, קוצר נשימה, כאבי שרירים וכאבים בחזה, הפרעות ראייה, ישנוניות, פרכוסים ולבסוף אובדן הכרה ומוות.
מתנגדי החיסונים רוברט פ' קנדי ג'וניור, אהרון סירי וסטיב קירש ביקשו מפול אופיט להתעמת איתם בנושא בטיחות החיסונים. אחד מהם אף הציע לו מיליון דולר כדי לעשות זאת. להלן הסיבות שבגללן הוא סירב
פול אופיט, מאנגלית: פרי ליטאי | פורסם במקור ב-16/12/2025
לפני כמה שנים נציגיו של רוברט פ' קנדי ג'וניור, שעמד אז בראש ארגון מתנגדי החיסונים Children’s Health Defense, הציעו לי 50 אלף דולר כדי שאתעמת איתו פומבית בנושא בטיחות חיסונים. בשבוע האחרון אהרון סירי, עורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג את קבוצת מתנגדי החיסונים ICAN, גם ביקש שאתעמת איתו. כך עשה גם סטיב קירש, יזם וממציא שותף של העכבר האופטי, שהציע לשלם לי מיליון דולר אם אסכים להתעמת איתו.
סירבתי לכולם, מאחר שאין משמעות למה שהם יאמרו במהלך העימות, וגם אין משמעות למה שאני אומר. בזירה המדעית הדבר היחיד שקובע הוא חוזק הראיות והיכולת לשחזר אותן באופן בלתי תלוי.
נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים
נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025
נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.
טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".
מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.
השר רוברט פ' קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים ידוע, פיטר את כל חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים בטענה שהוא מנסה להחזיר את אמון הציבור בחיסונים. מומחים סבורים שהחלטתו תגרום נזק ושהיא "אסון מוחלט לבריאות הציבור"
נעם לויתן
שר הבריאות של ארצות הברית, רוברט פ' קנדי ג'וניור, הגשים אתמול חלום ישן שלו והדיח בצעד חסר תקדים את כל 17 חברי הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים (ACIP). הוועדה מורכבת מצוות מומחים בלתי תלוי המייעץ בהתנדבות למרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בנושא חיסונים.
קנדי ג'וניור הכריז על פיזור הוועדה בטור דעה, הסגור תחת חומת תשלום, בוושינגטון פוסט. "זה אינו פרסום בפורום ממשלתי", אמרה לי דורית רייס, פרופסור למשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "זהו אינו ממשל תקין, ואינו שקוף לציבור".
בטור טען קנדי שהוא מפזר את הוועדה כדי להחזיר את אמון הציבור בחיסונים מאחר שהיא "נגועה בניגודי עניינים מתמשכים, והפכה ללא יותר מחותמת גומי לכל חיסון". אולם, בדיקה של הרדיו הציבורי האמריקאי (NPR) מצאה, שהדוח שלטענתו מראה שלחברי הוועדה יש ניגודי עניינים חמורים כלל לא מראה זאת. כמו כן, חברי הוועדה עוברים תהליך בדיקה קפדני כדי למנוע ניגוד עניינים כלשהו, ואסור להם אפילו להחזיק מניות של יצרני חיסונים. יתכן שבעיני קנדי כל אדם שחקר חיסונים ולכן מומחה בתחום, הוא גם בעל "ניגוד עניינים", אף שהעובדות לא מראות זאת.
היסטוריה רפואית: חוקרים פיתחו תוך שישה חודשים בלבד טיפול לתיקון פגם גנטי בגופו של תינוק שנולד עם מחלה נדירה וקטלנית
נעם לויתן
פחות מ-48 שעות לאחר לידתו של קיי־ג'יי מולדון (KJ Muldoon), באוגוסט 2024, היה ברור שמשהו מאוד לא בסדר. הוא היה ישנוני הרבה יותר מהצפוי וסבל מקשיי נשימה. בדיקות הדם שלו הראו שרמות האמוניה בדמו גבוהות ברמה מסוכנת, ובדיקות נוספות גילו שהוא לוקה במחסור באנזים CPS1, מחלה גנטית נדירה ביותר שאחד מכל שני חולים בה מת בחודשים הראשונים לחייו. אלו שלא מתים סובלים לרוב מעיכוב התפתחותי וממוגבלות שכלית.
עם זיהוי המחלה פתחו רופאיו של קיי־ג'יי במרוץ לפיתוח טיפול גֵני מותאם אישית, שיתקן את השגיאה המסוימת בקוד הגנטי שלו. הם הצליחו לעשות זאת בזמן שיא של שישה חודשים, והפכו את קיי־ג'יי לאדם הראשון שטופל בעריכת גנים שנועדה לו בלבד. הצלחה זו סוללת את הדרך לטיפולים גניים מותאמים אישית לפי דרישה במחלות גנטיות נדירות שכיום הן חֲשׂוּכוֹת מרפא.
החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.
הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.
ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.
חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.
למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.
רוברט פ' קנדי ג'וניור, שר הבריאות המיועד של ארצות הברית, הוא מתנגד חיסונים מוכר בעל היסטוריה ארוכה של הפצת מידע כוזב המסכן ומטעה את הציבור, ושהוביל למותם של ילדים
היה זה בוקר של יום שני, באוקטובר 2014, כששתי חברות גילו בסנטרל פארק בעיר ניו יורק גופה שלא הייתה אמורה להיות שם. הנשים טיילו בפארק עם הכלבים שלהן, צ'יוואווה מעורב וטרייר, ולקראת סוף הטיול, בדרכן אל מחוץ לפארק, אחד הכלבים – הטרייר – משך את תשומת ליבן לאופניים שהיו זרוקים על הקרקע לצד השביל. לצד האופניים נמצאה גופת גורת דוב שחור, שראשה פעור הפה נח על גלגלם האחורי.
היתקלות בפגרים של חיות – כגון דביבונים או כלבים – ולעתים נדירות אף גופות של בני אדם בסנטרל פארק בוודאי אינה נעימה, אך עלולה להתרחש מדי פעם. עם זאת דובים שחורים, מתים או חיים, לא נצפו שם כבר מאות שנים, ואפילו בגן החיות שבפארק לא מוחזק אף דוב כזה. בכתבה בניו יורק טיימס ציינה מומחית דובים מקנדה שלדעתה מישהו הרג את הדובה במקום אחר והעביר את הגופה לסנטרל פארק, מאחר שלא סביר שגורת דובים תתרחק כל כך מהאם שלה ותצעד אל הפארק הירוק דרך ג'ונגל הבטון שהוא העיר ניו יורק.
מצב הגופה העלה חשש שהדובה עברה התעללות כלשהי. חתכים נמצאו על צידה ונראה שאולי נחבטה. לאור זאת משטרת ניו יורק פתחה בחקירה. שוטרים נטלו טביעות אצבעות מהאופניים, והגופה נשלחה לנתיחה שחשפה שהגורה נהרגה מפגיעת רכב. "זה לא היה עניין משטרתי", אמר לניו יורק טיימס קצין בדימוס במחלק הרצח של הברונקס. "אלא אם הדובה נהרגה על ידי אדם… בני אדם הם משוגעים".
בניגוד לפרסומים השקריים ברשת, בשווייץ לא אסרו על בדיקות ממוגרפיה. מומחים שם ובכל העולם ממשיכים להמליץ על הבדיקה כשיטה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד
נעם לויתן | פורסם ב-04/12/2024
אישה עוברת בדיקת ממוגרפיה. צילום: Rhoda Baer, Public Domain, National Cancer Institute
חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן השד חל כל שנה בחודש אוקטובר. גם השנה הופצו לרגל חודש זה קריאות לנשים לזכור להיבדק, ולעבור בדיקת ממוגרפיה אם הן בגיל המתאים, מאחר שגילוי מוקדם מציל חיים.
בנובמבר, שהוא בכלל חודש המודעות לבריאות הגבר, החלו להסתובב בווטסאפ וברשתות החברתיות הפחדות בעברית מפני ממוגרפיה. אחת מהן הייתה של יועצת מינית מטעם עצמה, עם כמה עשרות אלפי עוקבים ועוקבות, שפרסמה באיחור מה פוסט וסטורי שבהם כתבה בין היתר: "אני שמחה להודיע לכם חגיגית ואולי בידיעה בלעדית שמדינת שוויץ הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם שאוסרת על בדיקות ממוגרפיה!!".
זה, כמובן, לא נכון.
הידיעה הזו לא נכונה, ולצורך העניין, גם ממש לא בלעדית. שווייץ לא אסרה על ממוגרפיה, וגם אף מדינה אחרת לא אסרה על הבדיקה החשובה הזו. ה"ידיעה", כמקובל בהפחדות שקריות שונות שמפורסמות בעברית, אינה מקורית אלא מיובאות מחו"ל. הפעם היא מתבססת על הטעיה שחזרה לרוץ ברשת לפחות ממאי השנה, ושגרסאות שלה פורסמו כבר ב-2014.
ארגון הבריאות העולמי הכריז שהתפרצות המחלה באפריקה היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות. בינתיים התגלה מקרה ראשון של נגיף זה באירופה ובאסיה
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע | פורסם במקור ב-21/08/2024 | עודכן ב-22/08/2024
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריון) אבעבועות הקוף. צילום: NIAID, NIH, CC BY 2.0, via Flickr
לפני שבוע הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO), בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנתיים, שמחלת אבעבועות הקוף היא מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות (PHEIC). ההכרזה הפעם מגיעה בעקבות התפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתפשטה למדינות שכנות. יום לפני כן הכריז המרכז האפריקני לבקרת מחלות ומניעתן (African CDC) שההתפרצות היא מצב חירום המסכן את כלל היבשת. זו הפעם הראשונה בה המרכז מכריז על מצב חירום כזה מאז הקמתו ב-2017.
לפחות 12 מדינות באפריקה דיווחו על התפרצות של אבעבועות הקוף, כולל ארבע מדינות בהן מעולם לא התגלתה המחלה לפני כן – בורונדי, קניה, רואנדה, ואוגנדה. מאז תחילת השנה ועד 16 באוגוסט התגלו באפריקה 18,737 מקרים מאומתים או חשודים של אבעבועות הקוף ו-541 מהם מתו מהמחלה, שיעור תמותה של פחות משלושה אחוזים מהמקרים המזוהים. כמעט כול המקרים, מעל ל-95 אחוז, הם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
פחות מ-24 שעות לאחר ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על מצב החירום התגלה גם בשוודיה חולה, שחזר מאפריקה ונדבק באותו נגיף שגורם להתפרצות הגדולה של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. היום הודיעו רשויות הבריאות של תאילנד שזיהו חולה בנגיף זה במדינה. החולה הוא גבר אירופאי בן 66, שעבד באפריקה והגיע לתאילנד דרך המזרח התיכון.
הכרזת הארגון היא ההתרעה החזקה ביותר שהוא יכול לפרסם. זו קריאת השכמה לממשלות העולם לחזק את מערכות הבריאות ולפעול לשיתוף פעולה בינלאומי בהנגשת בדיקות, טיפולים וחיסונים. בנוסף, מצב החירום דורש ממדינות להגביר את מערכי ניטור המחלה ולדווח על כל המקרים לארגון הבריאות. כמו כן, כל עוד מצב החירום בתוקף הארגון יפרסם קווים מנחים והמלצות לפעולה למדינות שהנגיף הגיע אליהן, וכן למדינות שהוא טרם התגלה בתחומן.
נגלריה פאולרי היא יצור חד תאי נפוץ שחי במים מתוקים חמימים. לעתים נדירות היא חודרת למוח וגורמת למוות מהיר, כפי שקרה לאחרונה בישראל. מה יודעים עליה וכיצד אפשר להתגונן?
נעם לויתן
היום, 24 ביולי 2024, הודיע משרד הבריאות על ילד בן עשר שנדבק ב"אָמֶבָּה אוכלת מוח" לאחר שרחץ בפארק המים בחוף גיא בכנרת. מטעמי זהירות מונעת הורה המשרד על סגירת הפארק מייד. זה המקרה השלישי הידוע בישראל של אדם שחלה במחלה הנדירה. רק בתחילת החודש, ב-7 ביולי 2024, הודיע בית החולים בילינסון על מותו של גבר בן 26 שנדבק באמבה באותו פארק מים. החולה הראשון, בן 36, מת ביולי 2022 מדלקת קרום המוח. בזכות הערנות של ד"ר היבה אבו זיאד מהמרכז הרפואי פדה-פוריה התברר, רק לאחר מותו, שנדבק באותה אמבה קטלנית, גם הוא בנפת כנרת.
המחלה לה גורמת האמבה אוכלת המוח נקראת דלקת אמבית ראשונית של המוח וקרומי המוח (PAM; primary amoebic meningoencephalitis) והיא נדירה ביותר וקטלנית מאוד. בכל שנה נדבקים באמבה בארצות הברית רק שלושה אנשים בממוצע, וכמעט כולם מתים ממנה. מבין 154 המקרים הידועים בארצות הברית משנת 1962 עד שנת 2021, רק ארבעה מהחולים שרדו – שיעור תמותה של יותר מ-97 אחוז.
איור של N. fowleri בצורת ציסטה (ימין), שוטן (מרכז) וטרופוזואיט (שמאל). מקור: CDC, Public domain, via Wikimedia Commons
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 